פורים דמוקפין – הבדלי גרסאות

שיע.ק (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אחידות במיקום הערות שוליים
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]]
[[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]]
'''[[פורים]] דמוקפין''' נחגג ביום [[ט"ו באדר]], בו תיקנו חכמים לבני העיר [[שושן]] וכן לערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון לחגוג את הפורים. בשאר הערים, המכונות "ערי הפרזות", יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ונקרא '''שושן פורים'''.
'''[[פורים]] דמוקפין''' נחגג ביום [[ט"ו באדר]], בו תיקנו חכמים לבני העיר שושן וכן לערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון לחגוג את הפורים. בשאר הערים, המכונות "ערי הפרזות", יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ונקרא '''שושן פורים'''.


==מקור==
==מקור==
שורה 11: שורה 11:


==הערים החוגגות בפורים דמוקפין==
==הערים החוגגות בפורים דמוקפין==
ערים המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. ב[[משנה]] נזכרת רשימת ערים כאלה: {{ציטוטון|קצרה הישנה של ציפורי, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונה, וירושלים, וכן כיוצא בהן}}{{הערה|ערכין לא, א.}}, ובגמרא מזכיר [[רבי יהושע בן לוי]] את הערים {{ציטוטון|לוד ואונו וגיא החרשים}}{{הערה|מגילה ד, א.}}. אולם במרוצת הדורות אבד הזיהוי הודאי של כל הערים, מלבד [[ירושלים]], שמקומה ברור.
ערים המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], הם ערים אשר קיימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. ב[[משנה]] נזכרת רשימת ערים כאלה: {{ציטוטון|קצרה הישנה של ציפורי, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונה, וירושלים, וכן כיוצא בהן}}{{הערה|ערכין לא, א.}}, ובגמרא מזכיר [[רבי יהושע בן לוי]] את הערים {{ציטוטון|לוד ואונו וגיא החרשים}}{{הערה|מגילה ד, א.}}. אולם במרוצת הדורות אבד הזיהוי הודאי של כל הערים, מלבד [[ירושלים]], שמקומה ברור.


ערים אחרות, שספק אם מוקפות חומה מימות יהושע, נפסק להלכה שיקראו את המגילה בשני הימים - י"ד וט"ו באדר - בי"ד בברכה, ובט"ו בלי ברכה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפח, סעיף ד.}}. כמו כן יש לקיים את שאר המצוות מספק: [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]] ו[[משתה ושמחה]]{{הערה|כף החיים תרפח, כג. וראה משנה ברורה שם, סעיף קטן י.}}.
ערים אחרות, שספק אם מוקפות חומה מימות יהושע, נפסק להלכה שיקראו את המגילה בשני הימים - י"ד וט"ו באדר - בי"ד בברכה, ובט"ו בלי ברכה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפח, סעיף ד.}}. כמו כן יש לקיים את שאר המצוות מספק: [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]] ו[[משתה ושמחה]]{{הערה|כף החיים תרפח, כג. וראה משנה ברורה שם, סעיף קטן י.}}.
שורה 51: שורה 51:


==== כיום שניתנה בו תורה ====
==== כיום שניתנה בו תורה ====
מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה{{הערה|שאילתות שאילתא סז.}}, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים,{{הערה|ראה לקו"ש ח"ד עמוד 1028 ואילך.}} כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים{{הערה|שם=לז}}.  
מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה{{הערה|שאילתות שאילתא סז.}}, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים{{הערה|ראה לקו"ש ח"ד עמוד 1028 ואילך.}}, כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים{{הערה|שם=לז}}.
 


{{פורים}}
{{פורים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:פורים]]