מנחם מענדל סמירין – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מנחם מענדל סמירין.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל סמירין]] | |||
[[קובץ:מנחם מענדל סמירין.jpg|ממוזער|הרב סמירין]] | |||
הרב '''מנחם מענדיל ליב סמירין''' ([[תר"ל]] - [[כ"א אדר א']] [[תש"ח]]) היה מחשובי [[חסידי חב"ד]] ב[[דיסנא]] ו[[שוחט]] בעיירה. | הרב '''מנחם מענדיל ליב סמירין''' ([[תר"ל]] - [[כ"א אדר א']] [[תש"ח]]) היה מחשובי [[חסידי חב"ד]] ב[[דיסנא]] ו[[שוחט]] בעיירה. | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
נולד בשנת [[תר"ל]] לאביו ר' דוד צבי (הירשל) המוזג מבויובקה ולאמו מרת בת־שבע. | נולד בשנת [[תר"ל]] לאביו ר' דוד צבי (הירשל) המוזג מבויובקה ולאמו מרת בת־שבע. | ||
נשא את מרת חיה מוסיא<ref>נולדה [[ט"ו בשבט|ט"ו שבט]] [[תרל"ג]]. נפטרה [[כ"ז במנחם אב|כ"ז אב]] [[תרצ"ו]].</ref> - בת ר' שלמה זלמן (בן ר' משה חפץ) ומרת שרה בתיה איטגין. | |||
את אומנות ה[[שחיטה]] למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, ה[[שוחט]] ר' שלמה זלמן<ref>ראה [[:קובץ:מינוי ר' שלמה זלמן איטגין שו"ב.jpg|מינויו כשו"ב]] - "[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.</ref>. וזאת לאחר שקיבל [[סמיכה לרבנות]]. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק בשחיטה על העיסוק ב[[רבנות]], שבה נעשית ה[[תורה]] "קרדום לחתוך בה". | את אומנות ה[[שחיטה]] למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, ה[[שוחט]] ר' שלמה זלמן<ref>ראה [[:קובץ:מינוי ר' שלמה זלמן איטגין שו"ב.jpg|מינויו כשו"ב]] - "[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.</ref>. וזאת לאחר שקיבל [[סמיכה לרבנות]]. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק בשחיטה על העיסוק ב[[רבנות]], שבה נעשית ה[[תורה]] "קרדום לחתוך בה". | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
בשנת [[תרע"ו]], כשנפטר הרב הזקן [[מרדכי מרגליות|רבי מרדכי]], בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה ה[[עיירה]] ללא [[מורה הוראה]]<ref>לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר ([[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גליון 528 עמ' 58).</ref>. את כל השאלות ב[[כשרות]] היו שואלים את ה[[שוחט]] הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: השוחט, [[גבאי]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול ואחד הסוחרים. | בשנת [[תרע"ו]], כשנפטר הרב הזקן [[מרדכי מרגליות|רבי מרדכי]], בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה ה[[עיירה]] ללא [[מורה הוראה]]<ref>לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר ([[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גליון 528 עמ' 58).</ref>. את כל השאלות ב[[כשרות]] היו שואלים את ה[[שוחט]] הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: השוחט, [[גבאי]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול ואחד הסוחרים. | ||
פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת השחיטה, | פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת השחיטה, היה [[פוסק]] שאלות ב[[כשרות]], יושב ב"דיני־תורה" כנ"ל וגם שימש ה[[מוהל]] בעיירה ובכפרי הסביבה. כל [[יולדת]] היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן היה הגבאי ב[[בית המדרש]] הליובאוויטשי, בעל ה[[תקיעה]] וה[[בעל קורא|בעל־קורא]]. את כל פעולותיו היה עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן היה מוצא זמן למסור שיעור ב[[דף היומי]] ב[[גמרא]], ופרק שבועי ב[[משניות]]<ref>[[אהלי ליובאוויטש]], [https://hebrewbooks.org/30436 חלק ב'] - ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 39-40.</ref>. | ||
הרב זמירין נסע תדיר ל[[ליובאוויטש]], שם היה שומע [[חסידות]] מ[[אדמו"ר הרש"ב]] ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] לפני ה[[חסידים]] שהיו מתאספים בביתו ב[[מוצאי שבת|מוצאי שבתות]]{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - [https://drive.google.com/file/d/1Uowfgp6Z7dy2WCyKZRstf_6gIuiy4wKl/view גליון 528] עמ' 58.}}. | הרב זמירין נסע תדיר ל[[ליובאוויטש]], שם היה שומע [[חסידות]] מ[[אדמו"ר הרש"ב]] ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] לפני ה[[חסידים]] שהיו מתאספים בביתו ב[[מוצאי שבת|מוצאי שבתות]]{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - [https://drive.google.com/file/d/1Uowfgp6Z7dy2WCyKZRstf_6gIuiy4wKl/view גליון 528] עמ' 58.}}. | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרצ"ו]]<ref>מסופר ([http://teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf תשורה חן-גרינברג] - טבת תשפ"ב, ע' 28) שבעיר דיסנא היו שני שוחטים של בהמות גסות ואחד של עופות. אחד השוחטים של גסות החליט לעלות לא"י ושאל פי אדמו"ר הריי"ץ. בכלל לא החזיק מזה, אבל כאשר שאל מהשוחט, במה יתעסק? ענה לו שבניו בארץ ישראל, וכשיגיע יחליט, ואדמו"ר הסכים.</ref>, ובאותה שנה נפטרה רעייתו ונטמנה ב[[בית החיים]] נחלת יצחק ב[[תל אביב-יפו|תל־אביב]]. | עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרצ"ו]]<ref>מסופר ([http://teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf תשורה חן-גרינברג] - טבת תשפ"ב, ע' 28) שבעיר דיסנא היו שני שוחטים של בהמות גסות ואחד של עופות. אחד השוחטים של גסות החליט לעלות לא"י ושאל פי אדמו"ר הריי"ץ. בכלל לא החזיק מזה, אבל כאשר שאל מהשוחט, במה יתעסק? ענה לו שבניו בארץ ישראל, וכשיגיע יחליט, ואדמו"ר הסכים.</ref>, ובאותה שנה נפטרה רעייתו ונטמנה ב[[בית החיים]] נחלת יצחק ב[[תל אביב-יפו|תל־אביב]]. | ||
נפטר ב[[ירושלים]] ביום שלישי, [[כ"א אדר א']] [[תש"ח]], ונטמן ב[[בית החיים]] [[שכונת סנהדריה| | נפטר ב[[ירושלים]] ביום שלישי, [[כ"א אדר א']] [[תש"ח]], ונטמן ב[[בית החיים]] [[שכונת סנהדריה|סנהדריה]] [[ירושלים]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 29: | שורה 28: | ||
* בנו, שמואל מרדכי<ref>נולד [[כ"א בטבת|כ"א טבת]] [[תר"ס]]. עלה ל[[ארץ הקודש]] בסוף שנת [[תר"פ]]. נישא לזוגתו שפרה בערך שנת [[תרפ"ז]]. נפטר [[ג' אדר ב']] [[תשד"מ]].</ref> | * בנו, שמואל מרדכי<ref>נולד [[כ"א בטבת|כ"א טבת]] [[תר"ס]]. עלה ל[[ארץ הקודש]] בסוף שנת [[תר"פ]]. נישא לזוגתו שפרה בערך שנת [[תרפ"ז]]. נפטר [[ג' אדר ב']] [[תשד"מ]].</ref> | ||
* בנו, יהודה<ref>חבר וועד "איגוד יוצאי דיסנה והסביבה". נולד [[כ"ג בחשוון|כ"ג חשוון]] [[תרס"ב]]. עלה ל[[ארץ הקודש]] בסוף שנת [[תר"פ]]. נישא לזוגתו תמר בערך שנת [[תרפ"ז]]. נפטר [[ט"ז בחשוון|ט"ז חשוון]] [[תש"נ]].</ref> | * בנו, יהודה<ref>חבר וועד "איגוד יוצאי דיסנה והסביבה". נולד [[כ"ג בחשוון|כ"ג חשוון]] [[תרס"ב]]. עלה ל[[ארץ הקודש]] בסוף שנת [[תר"פ]]. נישא לזוגתו תמר בערך שנת [[תרפ"ז]]. נפטר [[ט"ז בחשוון|ט"ז חשוון]] [[תש"נ]].</ref> | ||
* בנו, לוי [[ה' יקום דמו|הי"ד]]<ref>נולד בערך שנת [[תרס"ד]]. נישא לזוגתו פריידא בערך שנת [[תרפ"ה]]. נרצח ע"י ה[[נאצים]] [[ימ"ש]] | * בנו, לוי [[ה' יקום דמו|הי"ד]]<ref>נולד בערך שנת [[תרס"ד]]. נישא לזוגתו פריידא בערך שנת [[תרפ"ה]]. נרצח ע"י ה[[נאצים]] [[ימ"ש]] ב[[א' בתמוז|א' תמוז]] [[תש"א]].</ref> | ||
* בנו, ישראל ברוך<ref>נולד [[ט"ז בטבת|ט"ז טבת]] [[תרס"ז]]. עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] בערך שנת [[תרפ"ה]]. נישא לזוגתו בלה בערך שנת [[תרצ"ג]]. נפטר [[ז' בטבת|ז' טבת]] [[תשס"א]].</ref> | * בנו, ישראל ברוך<ref>נולד [[ט"ז בטבת|ט"ז טבת]] [[תרס"ז]]. עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] בערך שנת [[תרפ"ה]]. נישא לזוגתו בלה בערך שנת [[תרצ"ג]]. נפטר [[ז' בטבת|ז' טבת]] [[תשס"א]].</ref> | ||
* בנו, דוד הירש<ref>נולד [[ז' בתשרי|ז' תשרי]] [[תר"ע]]. עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]. נישא לזוגתו רות. נפטר [[כ"ט במנחם אב|כ"ט אב]] [[תשס"ד]].</ref> | * בנו, דוד הירש<ref>נולד [[ז' בתשרי|ז' תשרי]] [[תר"ע]]. עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]. נישא לזוגתו רות. נפטר [[כ"ט במנחם אב|כ"ט אב]] [[תשס"ד]].</ref> | ||