מנחם מענדל סמירין – הבדלי גרסאות

מ הגהה
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
נולד בשנת [[תר"ל]] לאביו ר' דוד צבי (הירשל) המוזג מבויובקה ולאמו מרת בת־שבע.
נולד בשנת [[תר"ל]] לאביו ר' דוד צבי (הירשל) המוזג מבויובקה ולאמו מרת בת־שבע.


בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] נישא למרת חי' מוסיע<ref>נולדה [[ט"ו בשבט|ט"ו שבט]] [[תרל"ג]]. נפטרה [[כ"ז במנחם אב|כ"ז אב]] [[תרצ"ו]].</ref> - בת ר' שלמה זלמן (בן ר' משה חפץ) ומרת שרה בתי' איטגין.
בהגיעו לגיל [[נישואין]] נישא למרת חי' מוסיא<ref>נולדה [[ט"ו בשבט|ט"ו שבט]] [[תרל"ג]]. נפטרה [[כ"ז במנחם אב|כ"ז אב]] [[תרצ"ו]].</ref> - בת ר' שלמה זלמן (בן ר' משה חפץ) ומרת שרה בתי' איטגין.


את אומנות ה[[שחיטה]] למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, ה[[שוחט]] ר' שלמה זלמן<ref>ראה [[:קובץ:מינוי ר' שלמה זלמן איטגין שו"ב.jpg|מינויו כשו"ב]] ב"[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.</ref>. וזאת לאחר שקיבל [[סמיכה לרבנות]]. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק ב[[שחיטה]] על העיסוק ב[[רבנות]], שבה נעשית ה[[תורה]] "קרדום לחתוך בה".
את אומנות ה[[שחיטה]] למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, ה[[שוחט]] ר' שלמה זלמן<ref>ראה [[:קובץ:מינוי ר' שלמה זלמן איטגין שו"ב.jpg|מינויו כשו"ב]] - "[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.</ref>. וזאת לאחר שקיבל [[סמיכה לרבנות]]. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק ב[[שחיטה]] על העיסוק ב[[רבנות]], שבה נעשית ה[[תורה]] "קרדום לחתוך בה".


אחרי פטירתו של ר' שלמה זלמן, בשנת [[תרע"א]], מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו<ref>ראה [[:קובץ:מינוי ר' מנחם סמירין שו"ב.jpg|מינויו כשו"ב]] ב"[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 231 ואילך.</ref>. עד מהרה הוכיח שבלמדנותו ובמדותיו ראוי הוא לתפוס את מקומו של חותנו.
אחרי פטירתו של ר' שלמה זלמן, בשנת [[תרע"א]], מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו<ref>ראה [[:קובץ:מינוי ר' מנחם סמירין שו"ב.jpg|מינויו כשו"ב]] - שם ע' 231 ואילך.</ref>. עד מהרה הוכיח שבלמדנותו ובמדותיו ראוי הוא לתפוס את מקומו של חותנו.


בשנת [[תרע"ו]], כשנפטר הרב הזקן [[מרדכי מרגליות|רבי מרדכי]], בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה ה[[עיירה]] ללא [[מורה הוראה]]<ref>לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר ([[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גליון 528 עמ' 58).</ref>. את כל השאלות ב[[כשרות]] היו שואלים את ה[[שוחט]] הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: ה[[שוחט]], [[גבאי]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול ואחד הסוחרים.
בשנת [[תרע"ו]], כשנפטר הרב הזקן [[מרדכי מרגליות|רבי מרדכי]], בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה ה[[עיירה]] ללא [[מורה הוראה]]<ref>לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר ([[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גליון 528 עמ' 58).</ref>. את כל השאלות ב[[כשרות]] היו שואלים את ה[[שוחט]] הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: ה[[שוחט]], [[גבאי]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול ואחד הסוחרים.
שורה 16: שורה 16:
פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת ה[[שחיטה]], הי' [[פוסק]] שאלות ב[[כשרות]], יושב ב"דיני־תורה" כנ"ל וגם שימש ה[[מוהל]] ב[[עיירה]] ובכפרי הסביבה. כל [[יולדת]] היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן הי' ה[[גבאי]] ב[[בית המדרש]] הליובאוויטשי, בעל ה[[תקיעה]] וה[[בעל קורא|בעל־קורא]]. את כל פעולותיו הי' עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן הי' מוצא זמן למסור שיעור ב[[דף היומי]] ב[[גמרא]], ופרק שבועי ב[[משניות]]<ref>[[אהלי ליובאוויטש]], [https://hebrewbooks.org/30436 חלק ב'] - ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 39-40.</ref>.
פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת ה[[שחיטה]], הי' [[פוסק]] שאלות ב[[כשרות]], יושב ב"דיני־תורה" כנ"ל וגם שימש ה[[מוהל]] ב[[עיירה]] ובכפרי הסביבה. כל [[יולדת]] היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן הי' ה[[גבאי]] ב[[בית המדרש]] הליובאוויטשי, בעל ה[[תקיעה]] וה[[בעל קורא|בעל־קורא]]. את כל פעולותיו הי' עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן הי' מוצא זמן למסור שיעור ב[[דף היומי]] ב[[גמרא]], ופרק שבועי ב[[משניות]]<ref>[[אהלי ליובאוויטש]], [https://hebrewbooks.org/30436 חלק ב'] - ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 39-40.</ref>.


הרב זמירין נסע תדיר ל[[ליובאוויטש]], שם היה שומע [[חסידות]] מ[[אדמו"ר הרש"ב]] ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] לפני ה[[חסידים]] שהיו מתאספים בביתו ב[[מוצאי שבת|מוצאי שבתות]]{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - [https://drive.google.com/file/d/1Uowfgp6Z7dy2WCyKZRstf_6gIuiy4wKl/view גליון 528].}}.
הרב זמירין נסע תדיר ל[[ליובאוויטש]], שם היה שומע [[חסידות]] מ[[אדמו"ר הרש"ב]] ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] לפני ה[[חסידים]] שהיו מתאספים בביתו ב[[מוצאי שבת|מוצאי שבתות]]{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - [https://drive.google.com/file/d/1Uowfgp6Z7dy2WCyKZRstf_6gIuiy4wKl/view גליון 528] עמ' 58.}}.


עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרצ"ו]]<ref>מסופר ([http://teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf תשורה חן-גרינברג] - טבת תשפ"ב, ע' 28) שבעיר דיסנא היו שני שוחטים של בהמות גסות ואחד של עופות. אחד השוחטים של גסות החליט לעלות לא"י ושאל פי אדמו"ר הריי"ץ. בכלל לא החזיק מזה, אבל כאשר שאל מהשוחט, במה יתעסק? ענה לו שבניו בארץ ישראל, וכשיגיע יחליט, ואדמו"ר הסכים.</ref>, ובאותה שנה נפטרה רעייתו ונטמנה ב[[בית החיים]] נחלת יצחק ב[[תל אביב-יפו|תל־אביב]].
עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרצ"ו]]<ref>מסופר ([http://teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf תשורה חן-גרינברג] - טבת תשפ"ב, ע' 28) שבעיר דיסנא היו שני שוחטים של בהמות גסות ואחד של עופות. אחד השוחטים של גסות החליט לעלות לא"י ושאל פי אדמו"ר הריי"ץ. בכלל לא החזיק מזה, אבל כאשר שאל מהשוחט, במה יתעסק? ענה לו שבניו בארץ ישראל, וכשיגיע יחליט, ואדמו"ר הסכים.</ref>, ובאותה שנה נפטרה רעייתו ונטמנה ב[[בית החיים]] נחלת יצחק ב[[תל אביב-יפו|תל־אביב]].