אשר סאסאנקא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
←תולדות חיים: ניסוח |
||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:אשר ששונקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשר סאסאנקא בלימוד עם הרב [[מענדל פוטרפס]] ב-[[770]]]] | [[קובץ:אשר ששונקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשר סאסאנקא בלימוד עם הרב [[מענדל פוטרפס]] ב-[[770]]]] | ||
הרב '''אשר ששונקין''' (סאסאנקא) (מכונה: '''אשר באַטומער'''; [[תרס"ח]]{{הערה|שם=דעת ביתו|כך לפי הכרטיס שמילא אביו ל[[ספר החסידים]]. לדברי בתו רחל דונין, נפטר בהיותו בן 76 שנה{{מקור}}, ואם כן נולד בשנת תרע"א–תרע"ב.}} - [[ה' חשון]] [[תשמ"ח]]) היה חסיד [[חב"ד]] שנתפס והוגלה על ידי השלטונות הסובייטים בעוון [[הפצת יהדות]]. לאחר שחרורו מרוסיה, כשעבר להתגורר ב[[ארצות הברית]] בשנותיו האחרונות שימש כשמש ב[[בית הכנסת]] ב-[[770]]. | הרב '''אשר ששונקין''' (סאסאנקא) (מכונה: '''אשר באַטומער'''; [[תרס"ח]]{{הערה|שם=דעת ביתו|כך לפי הכרטיס שמילא אביו ל[[ספר החסידים]]. לדברי בתו רחל דונין, נפטר בהיותו בן 76 שנה{{מקור}}, ואם כן נולד בשנת תרע"א–תרע"ב. הדעה הב' (ע"א- ע"ב) לכאורה יותר מסתדרת בהתחשב ביחס לגיל אביו - ראה ערך הרב [[נחום שמריה ששונקין]]. }} - [[ה' חשון]] [[תשמ"ח]]) היה חסיד [[חב"ד]] שנתפס והוגלה על ידי השלטונות הסובייטים בעוון [[הפצת יהדות]]. לאחר שחרורו מרוסיה, כשעבר להתגורר ב[[ארצות הברית]] בשנותיו האחרונות שימש כשמש ב[[בית הכנסת]] ב-[[770]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בין השנים [[תרפ"ד]] - [[תרצ"א]] למד בסניפים השונים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. | בין השנים [[תרפ"ד]] - [[תרצ"א]] למד בסניפים השונים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. | ||
לאחר שנולדו לו ולרעייתו הראשונה, שרה, שלושה ילדים, חלתה רעייתו במחלת הטיפוס ונפטרה ממחלתה. בתו רחל גדלה בבית סבה הרב [[נחום שמריה ששונקין]]. ב[[נישואין שניים]] התחתן עם רעייתו פרידא מעניא בת הרב ר' אפרים שמואל לוין מליפוביץ. נולדו לזוג ילד וילדה. לאחר שר' אשר נתפס ע"י ה[[ק.ג.ב]] והוגלה לסיביר הלכה רעייתו לערוך קניות והותירה את הילדים בבית, וכשחזרה גילתה שהילדים ניספו בשריפה שפרצה עקב משחק בגפרורים. כשנה וחצי לאחר שחרורו מהמאסר נולד להם | לאחר שנולדו לו ולרעייתו הראשונה, שרה, שלושה ילדים, חלתה רעייתו במחלת הטיפוס ונפטרה ממחלתה. בתו רחל גדלה בבית סבה הרב [[נחום שמריה ששונקין]]. ב[[נישואין שניים]] התחתן עם רעייתו פרידא מעניא בת הרב ר' אפרים שמואל לוין מליפוביץ. נולדו לזוג ילד וילדה. לאחר שר' אשר נתפס ע"י ה[[ק.ג.ב]] והוגלה לסיביר הלכה רעייתו לערוך קניות והותירה את הילדים בבית, וכשחזרה גילתה שהילדים ניספו בשריפה שפרצה עקב משחק בגפרורים. כשנה וחצי לאחר שחרורו מהמאסר נולד להם בנם [[יוסף יצחק סאסאנקא|יוסף יצחק]]. | ||
=== ברוסיה === | === ברוסיה === | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
ב[[ג' חשוון|ג' מר חשוון]] [[תשכ"ד]] הייתה קרובת משפחתו{{הערה|גברת [[רחל זמיר]]}} ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקשה ברכה עבור שחרורם של ר' אשר ובני ביתו, אשר מבקשים היתר יציאה במשך שלוש שנים ונדחים. הרבי השיב: "סבור הנני, כי יקבלו היתר יציאה בקרוב, משום שכעת מקילים בעניין היתרי יציאה. אזכירו שוב על הציון". הרבי אף התבטא מפרשות אודות ר' אשר: "הוא יצא בקרוב". | ב[[ג' חשוון|ג' מר חשוון]] [[תשכ"ד]] הייתה קרובת משפחתו{{הערה|גברת [[רחל זמיר]]}} ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקשה ברכה עבור שחרורם של ר' אשר ובני ביתו, אשר מבקשים היתר יציאה במשך שלוש שנים ונדחים. הרבי השיב: "סבור הנני, כי יקבלו היתר יציאה בקרוב, משום שכעת מקילים בעניין היתרי יציאה. אזכירו שוב על הציון". הרבי אף התבטא מפרשות אודות ר' אשר: "הוא יצא בקרוב". | ||
ואכן באותה שנה יצאו ר' אשר ומשפחתו מ[[רוסיה]] והגיעו לארץ הקודש שם התיישב ב[[ירושלים]] לצד אביו הרב [[נחום שמריה ששונקין| נחום שמריה]]. עוד לפני בואו הודיע לרבי | ואכן באותה שנה יצאו ר' אשר ומשפחתו מ[[רוסיה]] והגיעו לארץ הקודש שם התיישב ב[[ירושלים]] לצד אביו הרב [[נחום שמריה ששונקין| נחום שמריה]]. עוד לפני בואו הודיע לרבי. הרבי הגיב ששכרו יהיה "לפום צערא אגרא"{{הערה|1=מכתב של הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&hilite=6df99eb5-0bcb-442d-a047-6aa834643ff6&st=ששונקין&pgnum=131 אגרות קודש תשכ"ד].}}. | ||
=== בארץ הקודש === | === בארץ הקודש === | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
ב[[יחידות]] הראשונה שהייתה לו אצל הרבי ב[[תשרי]] [[תשכ"ה]], העניק לרבי חפיסה של סיגרים מרוסיה, והרבי הודה לו ואמר "בכלל אינני [[עישון|מעשן]]", אך למרות זאת לקח סיגר אחד מתוך החבילה, והורה לו לחלק את שאר הסיגריות בזאל למטה{{הערה|ראה [[עישון#הרבי|יחס הרבי לעישון]]}}. | ב[[יחידות]] הראשונה שהייתה לו אצל הרבי ב[[תשרי]] [[תשכ"ה]], העניק לרבי חפיסה של סיגרים מרוסיה, והרבי הודה לו ואמר "בכלל אינני [[עישון|מעשן]]", אך למרות זאת לקח סיגר אחד מתוך החבילה, והורה לו לחלק את שאר הסיגריות בזאל למטה{{הערה|ראה [[עישון#הרבי|יחס הרבי לעישון]]}}. | ||
ב[[סוכות]] [[תשכ"ה]]{{הערה|1= שנת המאורע מוערכת <small>(לפי הקשר השנים)</small>.}} נערכה [[התוועדות]] ראשונה לאחר היציאה מ[[רוסיה]] ב[[סוכה]] של הרב [[ישראל נח דוכמן|ישראל דוכמן]] | ב[[סוכות]] [[תשכ"ה]]{{הערה|1= שנת המאורע מוערכת <small>(לפי הקשר השנים)</small>.}} נערכה [[התוועדות]] ראשונה לאחר היציאה מ[[רוסיה]] ב[[סוכה]] של הרב [[ישראל נח דוכמן|ישראל דוכמן]]. בהתוועדות השתתפו החברים בלב ובנפש, ר' אשר ור' [[מענדל פוטרפאס]]{{הערה|[https://col.org.il/news/107284 היו ימים{{COL}}]}}. מכל האזור הגיעו להשתתף בהתוועדות מיוחדת זו. ר' אשר כדרכו בקודש, תבע מהמתוועדים ללמוד כל שבוע את ה[[ליקוטי תורה]] של הפרשה, [[תפילה בעבודה|ולהתפלל במתינות]]. ואף הוסיף ואמר שהוא חש אכזבה, כי ציפה שכל [[תמים]] ב[[ארץ הקודש]] יודע את כל ה[[תניא]] בעל פה. | ||
ר' מענדל | ר' מענדל גער בו שיפסיק להיות במרה שחורה, והמשיל זאת ב[[סיפור]], שאדם אחד התלונן שהוא כל הזמן מריח [[ריח]] לא נעים, עד שגילו לו שמתחת לאף שלו נדבק לכלוך. ר' אשר הגיב מיד בסיפור משלו והמשיל שכאשר ישנם מטיילים שאיבדו את דרכם ולפתע מצאו שלט המורה את הדרך, לא משנה איך ייראה, הם ילכו לפיו, כי הרי הוא אומר את האמת. ההתוועדות נמשכה שעות ואותה לא שכחו [[זקני החסידים]]{{הערה|1= התוועדות חסידית לילדים חלק 1 עמוד 203 והילך.}}. | ||
בשנת [[תשכ"ו]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה הוא הציג בפני הרבי קושיא על פירושו של ה"[[תפארת ישראל]]", ואמר שאם הרבי אינו מסתכל ב"תפארת ישראל" הוא יקריא בפני הרבי את דבריו מהספר. הרבי נטל את הספר ועיין בקושיא, ולאחר מכן אמר ש"בעבר היו חסידים שלא עיינו ב'[[תפארת ישראל]]'" ושאל את ר' אשר האם הוא מעיין בספר בציינו ש"אני מסתכל בו כי הוא פירוש טוב ונוח". ר' אשר השיב שאם הרבי מעיין בספר, אז גם הוא יעיין בו{{הערה|מתוך רשימה פרטית של א' מהתמימים מחורף תשכ"ו, פורסם ב[[התקשרות (גיליון)]], גיליון א'תמ"ד, עמ' 10.}}. | בשנת [[תשכ"ו]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה הוא הציג בפני הרבי קושיא על פירושו של ה"[[תפארת ישראל]]", ואמר שאם הרבי אינו מסתכל ב"תפארת ישראל" הוא יקריא בפני הרבי את דבריו מהספר. הרבי נטל את הספר ועיין בקושיא, ולאחר מכן אמר ש"בעבר היו חסידים שלא עיינו ב'[[תפארת ישראל]]'" ושאל את ר' אשר האם הוא מעיין בספר בציינו ש"אני מסתכל בו כי הוא פירוש טוב ונוח". ר' אשר השיב שאם הרבי מעיין בספר, אז גם הוא יעיין בו{{הערה|מתוך רשימה פרטית של א' מהתמימים מחורף תשכ"ו, פורסם ב[[התקשרות (גיליון)]], גיליון א'תמ"ד, עמ' 10.}}. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
לרבים זכורה ברכת הדלקת הנרות ב[[חג החנוכה]] אותה בירך מדי שנה בפני הרבי. היא לא הייתה שזורה בהתחזנויות וכדומה, אלא בהתרגשות גדולה שריגשה כל השומע אותה{{הערה|ראה [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1367199 הרב ששונקין מדליק את החנוכייה אצל הרבי]}}. | לרבים זכורה ברכת הדלקת הנרות ב[[חג החנוכה]] אותה בירך מדי שנה בפני הרבי. היא לא הייתה שזורה בהתחזנויות וכדומה, אלא בהתרגשות גדולה שריגשה כל השומע אותה{{הערה|ראה [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1367199 הרב ששונקין מדליק את החנוכייה אצל הרבי]}}. | ||
הרב אשר סאסאנקא נפטר ב[[ה' חשון]] [[תשמ"ח]]. | הרב אשר סאסאנקא נפטר ב[[ה' חשון]] [[תשמ"ח]] ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||