כתבי האר"י – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של [[האריז"ל]] ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]] (לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]')]]
 [[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[עץ חיים]]", הנפוץ ביותר מכתבי האריז"ל]]
-כתבי הארי ז"ל הם ספרי תורת ה[[קבלה]] של רבי יצחק לוריא –[[האריז"ל]]. האר"י עלה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת ה'ש"ל, התיישב בצפת, ועד מהרה הפך לבולט שבין מקובלי צפת.
+'''כתבי האר"י''' או '''קבלת האר"י''' - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי [[תלמיד]]י ה[[אר"י]] בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי [[חיים ויטאל]].
 ==רקע==
-למעט יוצא מן הכלל ([[עמק המלך]])  הם נכתבו על ידי תלמידו הגדול רבי [[חיים ויטאל]] שהוסמך לשם כך על ידו. רבי חיים ויטאל כתב את דברי רבו שלוש פעמים: לראשונה בשעת אמירתם -  וקרא להם '''קונטרס הקיצור'''. לאחר הסתלקות האר"י{{הערה|בה' מנ"א של"ב.}} סידר אותם לפי נושאים בשמונה "שערים" הנקראים '''מהדורה קמא''', ומשסיים מהדורה זו המשיך לדייק ולדקדק בהם משך עשרים שנה עד שהוציא אותם שנית תחת ידו ב'''מהדורה בתרא''' מדוייקת ומוסמכת. ר' חיים ויטאל לא פרסם את הכתבים (מאחר ולדעתו לא היה העולם ראוי לאור גדול זה{{הערה|הקדמת ר' מאיר פארירש לעץ חיים.}}, אלא את המהדורה השניה והמדוייקת גנז בבית העלמין ואת הראשונה הוריש לבנו רבי שמואל ויטאל. גם רבי שמואל שמר בקנאות על הכתבים ולא הרשה לאיש לראותם, ורק לאחר פטירתו החלו להתגלות בעולם.
+למעט יוצא מן הכלל ([[עמק המלך]]) הם נכתבו על ידי תלמידו הגדול רבי [[חיים ויטאל]] שהוסמך לשם כך על ידו. רבי חיים ויטאל כתב את דברי רבו שלוש פעמים: לראשונה בשעת אמירתם - וקרא להם '''קונטרס הקיצור'''. לאחר הסתלקות האר"י{{הערה|בה' מנ"א של"ב.}} סידר אותם לפי נושאים בשמונה "שערים" הנקראים '''מהדורה קמא''', ומשסיים מהדורה זו המשיך לדייק ולדקדק בהם משך עשרים שנה עד שהוציא אותם שנית תחת ידו ב'''מהדורה בתרא''' מדוייקת ומוסמכת. ר' חיים ויטאל לא פרסם את הכתבים (מאחר ולדעתו לא היה העולם ראוי לאור גדול זה{{הערה|הקדמת ר' מאיר פארירש לעץ חיים.}}, אלא את המהדורה השניה והמדוייקת גנז בבית העלמין ואת הראשונה הוריש לבנו רבי שמואל ויטאל. גם רבי שמואל שמר בקנאות על הכתבים ולא הרשה לאיש לראותם, ורק לאחר פטירתו החלו להתגלות בעולם.
 ==סדר התגלות הכתבים==
@@ שורה 22: / שורה 21: @@
 ;ד. התגלות מהדורה קמא
 רק שנים רבות לאחר מכן{{הערה| בין השנים ה'ת"ט-תי"ד.}} התגלו הכתבים המקוריים של מהדורה קמא שכתב הרח"ו{{הערה| לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי שמואל. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד, וחילקם בדומה לאביו ל[[שמונה שערים]]: א) '''שער ההקדמות'''. ב) '''שער מאמרי רשב"י'''. ג) '''שער מאמרי רז"ל'''. ד) '''שער הפסוקים'''. ה) '''שער המצוות'''. ו) '''שער הכוונות'''. ז) '''שער רוח הקודש'''. ח) '''שער הגלגולים''' (על פי הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים).}}, ומהם נדפסו ה"שמונה שערים". ששה מתוך שמונה השערים ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=315&hilite= רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ]. וראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30458&st=&pgnum=60&hilite= ספריית ליובאוויטש, ע' מח]-מט.}}, ונמצאים ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] שליד [[770]].
 ארבע מהדורות אלו (של רבי יהושע בן נון, של ר' יעקב צמח, של ר' מאיר פאפירש וה"שמונה שערים") לא יצאו לאור הדפוס כאחד אלא טיפין טיפין במשך למעלה מ250 שנים, בדפוסים שונים ובמקומות שונים{{הערה|הספר הראשון שהודפס היה "ספר הגלגולים" בשנת תמ"ד בפרנקפורט, והאחרון לעת עתה "ספר הליקוטים" שערך והדפיס הרש"ש בתרע"ד בירושלים.}}.
 ==סמכות הספרים==
@@ שורה 33: / שורה 30: @@
 ששה מתוך שמונה השערים ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52
 &hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=315&hilite= רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ]. וראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30458&st=&pgnum=60&hilite= ספריית ליובאוויטש, ע' מח]-מט.}}, ונמצאים ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] שליד [[770]].
 השניה בסמכותה היא השניה שהתגלתה, והיינו "מהדורה בתרא" של הרח"ו{{הערה|למרות שדווקא בה דקדק ודייק הרח"ו עשרים שנה, הנה מאחר ונמצאה מטושטשת וקרועה והיה צורך לשחזרה אין לנו הבטחון המלא בדיוקם של הדברים. ועוד, שבמהדורה זו שילב ר' מאיר פאפירש גם כתבים שמצא אצל תלמידי האר"י האחרים שלא הוסמכו.}}. עיקרה של מהדורה זו הם שני הספרים הנושאים כיום את השם עץ חיים ופרי עץ חיים{{הערה|אלא שבעוד העץ חיים הנדפס הוא ה"דרך עץ חיים" שכתב ר' מאיר פאפירש בשלימותו, הנה הפרע"ח הנדפס הוא רק הענף הראשון מהחיבור בשם זה שסידר ר' מאיר פאפירש, ואילו ענפי ה"נוף חיים" שלו נדפסו כל אחד בנפרד ואין ספר הנדפס בשם זה.}}.
@@ שורה 41: / שורה 37: @@
 ==הדפסת הספרים==
 ===א. שמונה שערים===
-ספר זה הוא המוסמך ביותר מבין הכתבים. ספרים אלו הם הם ה"מהדורה קמא"  שכתב ר' חיים ויטאל, שאותה לא גנז אלא הורישה לבנו ר' שמואל. לאחר הסתלקותו הגיעו הכתבים לידי המקובלים, שבמשך השנים הוציאו אותם לאור בדפוס. ששה מתוך שמונת השערים של כתבי היד המקוריים בכתב ידו של ר׳ שמואל ויטאל נרכשו בסופו של דבר ע"י הרבי הריי"ץ ונמצאים בספריית ליובאוויטש שב-770.
+ספר זה הוא המוסמך ביותר מבין הכתבים. ספרים אלו הם הם ה"מהדורה קמא" שכתב ר' חיים ויטאל, שאותה לא גנז אלא הורישה לבנו ר' שמואל. לאחר הסתלקותו הגיעו הכתבים לידי המקובלים, שבמשך השנים הוציאו אותם לאור בדפוס. ששה מתוך שמונת השערים של כתבי היד המקוריים בכתב ידו של ר׳ שמואל ויטאל נרכשו בסופו של דבר ע"י הרבי הריי"ץ ונמצאים בספריית ליובאוויטש שב-770.
-שמונת  השערים לא יצאו לאור בדפוס כחטיבה אחת, אלא כדלקמן:
+שמונת השערים לא יצאו לאור בדפוס כחטיבה אחת, אלא כדלקמן:
 '''שער המצוות ושער הכוונות''' – תרי"ב, ירושלים
@@ שורה 57: / שורה 53: @@
 ===ב. עץ חיים ופרי עץ חיים===
-למרות שסמכותם של ספרים אלו פחותה מה'שמונה שערים', מבחינה כרונולוגית ספרים אלו היו ההוצאה לאור המוסמכת והמסודרת הראשונה של כתבי האר"י והם הספרים העיקריים המצוטטים בחסידות ובהם לומדים. הספרים לוקטו ונערכו ע"י רבי מאיר פאפירש. הוא ליקט את כל הכתבים שהצליח להגיע אליהם (מהדורה בתרא (שנמצאה בבית העלמין לאחר "שאלת חלום"), כתבים שמצא מפוזרים בין תלמידי האר"י ועוד), סידר אותם לפי נושאים, וערך אותם בשלושה ספרים בשמות: דרך עץ חיים, פרי עץ חיים  ונוף עץ חיים. "דרך עץ חיים" עוסק בסדר ההשתלשלות, "פרי עץ חיים" בכוונות התפילה והמצוות, ו"נוף עץ חיים" הוא פירוש על פי הסוד לפסוקים ומאמרי חז"ל, וסוד הגלגולים.
+למרות שסמכותם של ספרים אלו פחותה מה'שמונה שערים', מבחינה כרונולוגית ספרים אלו היו ההוצאה לאור המוסמכת והמסודרת הראשונה של כתבי האר"י והם הספרים העיקריים המצוטטים בחסידות ובהם לומדים. הספרים לוקטו ונערכו ע"י רבי מאיר פאפירש. הוא ליקט את כל הכתבים שהצליח להגיע אליהם (מהדורה בתרא (שנמצאה בבית העלמין לאחר "שאלת חלום"), כתבים שמצא מפוזרים בין תלמידי האר"י ועוד), סידר אותם לפי נושאים, וערך אותם בשלושה ספרים בשמות: דרך עץ חיים, פרי עץ חיים ונוף עץ חיים. "דרך עץ חיים" עוסק בסדר ההשתלשלות, "פרי עץ חיים" בכוונות התפילה והמצוות, ו"נוף עץ חיים" הוא פירוש על פי הסוד לפסוקים ומאמרי חז"ל, וסוד הגלגולים.
 '''דרך עץ חיים''' מסביר את סדר השתלשלות העולמות מהצמצום הראשון ועד בריאת העולמות. הספר הודפס לראשונה בשנת תקמ"ב בקוריץ בשם "עץ חיים", '''והוא''' הספר המצוי היום בידינו (ואינו ה'עץ חיים' שכתב ר' חיים ויטאל – בו היו שמונה "שערים" הכוללים את '''כל''' תורת האר"י).
@@ שורה 68: / שורה 64: @@
 '''נוף עץ חיים''' נחלק גם הוא לארבעה ענפים (פירוש מאמרי זוהר, פירוש פסוקים, פירוש מאמרי רז"ל. ו'גלגולים'), שנדפסו במשך השנים כל אחד בספר בפני עצמו: הראשון (פירוש מאמרי זוהר) נדפס בשם זוהר הרקיע (קוריץ, תקמ"ה), השני (פירוש פסוקי התנ"ך על דרך הסוד) בשם "לקוטי תורה" (זלאקווי תקל"ה), השלישי לא נדפס עד היום{{הערה|"שער מאמרי רז"ל" הנדפס הוא משמונת השערים של מהדורה קמא, ואינו ענף מ'נוף עץ חיים' שהוא מהדורה בתרא.}}, והרביעי הוא '''ספר''' הגלגולים{{הערה|כמו בהערה הקודמת כך גם כאן. לא מדובר על '''שער''' הגלגולים" שהוא מ"שמונת השערים" של מהדורה קמא, אלא על '''ספר''' הגלגולים של מהדורה בתרא.}}.
 ===כתבי האר"י הנוספים===
@@ שורה 90: / שורה 85: @@
 ;מבוא שערים
 {{ערך מורחב|ערך=[[מבוא שערים]]}}
-הוא כפי הנראה סיכום שעשה ר' חיים ויטאל. היינו, לאחר שסיים לכתוב ולערוך את שמונת השערים כפי ששמע אותם בסגנון רבו האר"י עשה להם סיכום משלו . הספר נערך מתוך כתבים שגנז ר' חיים ויטאל בחברון, והתגלו ע"י נכדו (ר' משה, בנו של ר' שמואל). הכתבים נערכו בשתי עריכות שונות: לראשונה ע"י ' יעקב צמח (קוריץ תקמ"ג), ולאחר מכן ע"י ר' נתן שפירא (סלוניקי תקס"ו).
+הוא כפי הנראה סיכום שעשה ר' חיים ויטאל. היינו, לאחר שסיים לכתוב ולערוך את שמונת השערים כפי ששמע אותם בסגנון רבו האר"י עשה להם סיכום משלו. הספר נערך מתוך כתבים שגנז ר' חיים ויטאל בחברון, והתגלו ע"י נכדו (ר' משה, בנו של ר' שמואל). הכתבים נערכו בשתי עריכות שונות: לראשונה ע"י ' יעקב צמח (קוריץ תקמ"ג), ולאחר מכן ע"י ר' נתן שפירא (סלוניקי תקס"ו).
 ;לקוטי תורה (שהוא הענף השני בנוף חיים) וטעמי המצוות (הענף השני בפרע"ח)
@@ שורה 124: / שורה 119: @@
 *'''[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=37654#p=10&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות]'''
 *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י]''' באתר בית חב"ד
 *הרב יצחק שפירא, '''[https://www.kolhalashon.com/PDF/Shiurim/33492/33492901_00241199.pdf ארבעת המשלים בכתבי האר"י]''' סיכום שיעור במאמר אדמו"ר הזקן
 {{ספרי קבלה}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:כתבי האריז"ל|*]]