צבי יהודה קוק – הבדלי גרסאות

אריאל (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
עריכה
 
(19 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב|}}
הרב '''צבי יהודה הכהן קוק''' (הרצי"ה) היה ממנהיגי [[הציונות הדתית]], ראש ישיבת מרכז הרב ב[[ירושלים]], בנו וממשיך דרכו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].
הרב '''צבי יהודה הכהן קוק''' (הרצי"ה) היה ממנהיגי [[הציונות הדתית]], ראש ישיבת מרכז הרב ב[[ירושלים]], בנו וממשיך דרכו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].


==תולדות חייו==  
==תולדות חייו==  


נולד ב[[ליל הסדר]] [[תרנ"א]] בליטא לאביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק ולאמו רייזא רברה בת הרב צבי יהודה רבינוביץ תאומים. אבי סבתו, רפאל פלמן, היה ממקורבי רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק). לצד תורה בעיקר מאביו. בשנת [[תרס"ד]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[יפו]] שם כיהן אביו כרב. למד בישיבת תורת חיים בירושלים, בישיבת אביו ביפו ובהלברשטט שב[[גרמניה]].  
נולד ב[[ליל הסדר]] [[תרנ"א]] ב[[ליטא]] לאביו הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ולאמו רייזא רברה בת הרב צבי יהודה רבינוביץ תאומים. אבי סבתו, רפאל פלמן, היה ממקורבי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]]. בשנת [[תרס"ד]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[יפו]] שם כיהן אביו כרב. למד בישיבת תורת חיים ב[[ירושלים]], בישיבת אביו ביפו ובהלברשטט שב[[גרמניה]]. את עיקר תלמודו קיבל מאביו.  


ב[[תרפ"ד]] נשא את חווה לאה הוטנר, אך לא נולדו להם ילדים. לאחר שובו לארץ ישראל התמסר לעריכה, סידור והדפסה של כתבי אביו.  
בשנת [[תרפ"ד]] נשא את חווה לאה הוטנר, אך לא נולדו להם ילדים. לאחר שובו לארץ ישראל התמסר לעריכה, סידור והדפסה של כתבי אביו.  


לאחר פטירת אביו ובהמשך פטירת הרב חרל"פ, מונה לראש ישיבת מרכז הרב בירושלים שייסד אביו. תחת הנהגתו הפכה הישיבה למוקד המרכזי של הציונות הדתית. הוא חינך דורות של רבנים ומנהיגים על פי התפיסה שעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל הם יחידה אחת בלתי נפרדת, וכי מדינת ישראל היא "[[אתחלתא דגאולה]]". הוא הוביל את תלמידיו להקים את גוש אמונים ואת מפעל ההתנחלות וההתיישבות ב[[יהודה ושומרון]], והיה מתנגד נחרץ לכל נסיגה ופינוי יישובים בארץ ישראל. בפרט הוביל את המאבק כנגד הנסיגה מסיני וחבל ימית. במקביל, הקים מוסדות תורניים וחינוכיים והעמיד דור של תלמידי חכמים שהפיצו את תורתו ומשנתו, והפכו אותה ליסוד בתפיסה ה[[ציונות דתית|ציונית-דתית]].  
לאחר פטירת אביו ובהמשך פטירת הרב חרל"פ, מונה לראש [[ישיבת מרכז הרב]] בירושלים שייסד אביו. תחת הנהגתו הפכה הישיבה למוקד המרכזי של הציונות הדתית. הוא חינך דורות של רבנים ומנהיגים על פי התפיסה שעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל הם יחידה אחת בלתי נפרדת, וכי מדינת ישראל היא "[[אתחלתא דגאולה]]". הוא הוביל את תלמידיו להקים את גוש אמונים ואת מפעל ההתנחלות וההתיישבות ב[[יהודה ושומרון]], והיה מתנגד נחרץ לכל נסיגה ופינוי יישובים בארץ ישראל. בפרט הוביל את המאבק כנגד הנסיגה מסיני וחבל ימית. במקביל, הקים מוסדות תורניים וחינוכיים והעמיד דור של תלמידי חכמים שהפיצו את תורתו ומשנתו, והפכו אותה ליסוד בתפיסה ה[[ציונות דתית|ציונית-דתית]].  


נפטר ב[[י"ד באדר]] [[תשמ"ב]] ונקבר ב[[הר הזיתים]] ליד קבר אביו.
נפטר ב[[י"ד באדר]] [[תשמ"ב]] ונקבר ב[[הר הזיתים]] ליד קבר אביו.


==הקשר לחב"ד==
==הקשר לחב"ד==
הרצי"ה נחשב לפחות קרוב לחב"ד ולחסידות מאשר אביו  עם זאת, כאשר שמע כי בחוקים מישיבת אורגנו שיעור בספר ה[[תניא]], לא מנע זאת, אלא רק ביקש להוסיף גם שיעור ב"[[נפש החיים]]" לרבי [[חיים מוולוז'ין]].


כשביקר  ר' [[ישראל מאיר לאו]] אצל [[הרבי]] ב[[כ"ג באדר]] [[תשל"ד]] (באותם ימים שימש כרב בצפון [[תל אביב]]) הזכיר הרבי במהלך ה[[יחידות]] את העובדה שהרב קוק (הכוונה כמובן לרב צבי יהודה קוק) פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות בסוגיית "[[מיהו יהודי]]" ('בית חיינו' שנת תשנ"ב) וביקש כי ישלחו את מכתבו "עם הבחורים" 'ימי תמימים' כרך וא"ו עמ' 286).
לאחר ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש בשנת תרפ"ט (במהלכו ביקר בבית הרב קוק), שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובסופה הוסיף: "פ"ש [=פרישׂת שלום] וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א"{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' רי.}}. באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הראי"ה, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לרב צבי יהודה {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד}}.


ב[[כ"ו אדר שני]] [[תשמ]] נכנס [[הרב משה לוינגר]], מראשי המתיישבים ב[[חברון]] ליחידות ב"[[גן עדן התחתון]]", במהלכה התעניין הרבי בשלומו ומצב בריאותו של הרצי"ה (שהיה אז חולה ונפטר כשנה לאחר מכן).  
בשנת תרפ"ט כתב הרב צבי יהודה מאמר בשם "שר התורה של חסד" על אדמו"ר הריי"צ, ובו כתב בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"{{הערה|לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך.}}.


מאידך גיסא, מתבררת הערכתו הגדולה של הרצי"ה לרבי מתוך הסיפור הבא: פרופסור ירושלמי הקים ועדה לסיוע ל[[גיור|גרים]], ואף כתב ספר על גרות. יום אחד הוא הגיע לישיבת מרכז הרב. ביקש ממנו הרצישיראה לו את ספרו, ולאחר שעיין ראה שהרבה דברים שכתב הפרופסור בספר אינם תואמים את ההלכה. הרצי"ה הציע למחבר לתקן את הדרוש תיקון, והמחבר אכן נפגש עם הרצימספר פעמים ונועד עמו על מנת ללבן את הדרוש תיקון בהתאם להלכה. יום אחד ניגש הרצילתלמידו הרב איסר קלונסקי (לימים רב שכונת גבעת מרדכי), שהיה אז תלמיד בישיבה, ושאל אותו: "אתה מתכתב עם הרבי מליובאוויטש?'". הרב קלונסקי השיב בחיוב, שלפעמים הןא כותב לרבי מכתב וזוכה לקבל תשובה, אמר לו הרצי"ה: "רְאה, יש לי בעיה. תיקנתי לפרופסור פלוני את כל ספרו שיהיה בהתאם להלכה. המחבר הדפיס את ספרו, ואף ציין שעברתי על הכתוב בו, אולם השמיט את כל תיקוניי. כעת מתעתד לנסוע לאמריקה, ומן הסתם ילך להיפגש עם הרבי מליובאוויטש. הרבי יעיין בספר ולא יבין איך יתכן שעברתי על הספר והותרתי את כל הטעויות. לכן, אנא, כתוב לרבי, שאמנם עברתי על הספר, אך המחבר לא הכניס דבר וחצי דבר מכל תיקוניי'".  
הרצי"ה נחשב לפחות קרוב ל[[חסידות חב"ד|חב"ד]] ול[[לימוד החסידות|חסידות]] מאשר אביו. עם זאת, כאשר שמע כי בחורים מישיבתו אירגנו שיעור בספר ה[[תניא]], לא מנע זאת, אלא רק ביקש להוסיף גם שיעור ב"[[נפש החיים]]" לרבי [[חיים מוולוז'ין]]. תלמידו הרב זלמן ברוך מלמד כתב שהרצי"ה הורה לתלמידיו ללמוד "נפש החיים" ואחר כך את ספר התניא {{הערה|בעין טובה, גליון ה, עמ' 2.}}. הרב עמרם בלוי מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}.
 
כשביקר  הרב [[ישראל מאיר לאו]] אצל [[הרבי]] ב[[כ"ג באדר]] [[תשל"ד]] (באותם ימים שימש כרב בצפון [[תל אביב]]) הזכיר הרבי במהלך ה[[יחידות]] את העובדה שהרב קוק (הכוונה כמובן לרב צבי יהודה קוק) פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות בסוגיית "[[מיהו יהודי]]"{{הערה|הדברים פורסמו ע"י הרב מרדכי מנשה לאופר ב'בית חיינו' דשנת תשנ"ב. מתוך "התקשרות", גליון א'שב, עמ' 10.}}, וביקש כי ישלחו את מכתבו "עם הבחורים"{{הערה|ימי תמימים, כרך ו, עמ' 286.}}.
 
ב[[כ"ו אדר שני]] [[תשמ"א]] נכנס הרב [[משה לוינגר]], מראשי המתיישבים ב[[חברון]] ליחידות ב"[[גן עדן התחתון]]", במהלכה התעניין הרבי בשלומו ומצב בריאותו של הרצי"ה (שהיה אז חולה ונפטר כשנה לאחר מכן).
 
סיפר הרה"ג ר' איסר קלונסקי, רב גבעת מרדכי בירושלים: "פרופסור ישראל בן זאב{{הערה|פרופסור בן זאב זכה לקבל התייחסויות שונות מהרבי, בין השאר היה מקבל מכתב ברכה לשנה החדשה (ארכיון צא"ח ירושלים). נכדו הוא הרב [[עידו ארליך-וובר]]}}, יהודי משכיל ממשפחה ירושלמית, הקים ועדה לסיוע לגֵרים, אף כתב ספר על גרוּת. באותם ימים – חשוב לציין – שלא כמו היום, כמעט לא היו גרים במדינה.
 
"יום אחד הגיע הלה לישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. ביקש ממנו הרב צבי יהודה הכהן קוק ז"ל 'אנא הראה לי את ספרך'". עיין רציבספר, ולאחר שנוכח לדעת כי דברים רבים הכתובים בו אינם תואמים להלכה, הציע למחבר לשבת עמו לדון בספר ולתקן את הדרוש תיקון. ואכן, פעמים רבות הגיע פרופ' ישראל בן זאב, נועד עם רצישעות ארוכות ותיקן את כל ספרו שיהיה תואם את ההלכה. יום אחד הגיע רצילישיבה, ניגש אלי [=איסר קלונסקי] ושאלני: 'אתה מתכתב עם הרבי מליובאוויטש?'. השבתי בחיוב; לפעמים אני כותב לו מכתב וזוכה לקבל תשובה ממנו בכתב.
אמר לי הרצי"ה: 'רְאה, יש לי בעיה. תיקנתי לפרופסור בן זאב את כל ספרו, שיהיה בהתאם להלכה. המחבר הדפיס את ספרו, ואף ציין שעברתי על הכתוב בו, אולם השמיט את כל תיקוניי. כעת מתעתד לנסוע לאמריקה, ומן הסתם ילך להיפגש עם הרבי מליובאוויטש. הרבי יעיין בספר ולא יבין איך יתכן שעברתי על הספר והותרתי את כל הטעויות. לכן, אנא, כתוב לרבי, שאמנם עברתי על הספר, אך המחבר לא הכניס דבר וחצי דבר מכל תיקוניי'"...{{הערה|התקשרות גליון א'שב, עמ' 11-10.}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת  
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]