![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מאיר ריבקין – הבדלי גרסאות
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
הגהה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בשמיני עצרת של שנת [[תרנ"ט]] כשמיני במשפחתו בעיירה חוטימסק שב[[רוסיה]] לאביו הרב [[נחמן יהושע ריבקין|נחמן יהושע]] ולאמו מרת איידל. | נולד בשמיני עצרת של שנת [[תרנ"ט]] כשמיני במשפחתו בעיירה חוטימסק שב[[רוסיה]] לאביו הרב [[נחמן יהושע ריבקין|נחמן יהושע]] ולאמו מרת איידל. | ||
נשא לאשה את מרת חיה לבית אגרשקין. לאחר החתונה גרו ב[[הומיל]]. | |||
לקראת [[פסח|חג הפסח]] היו אופים במרתף ביתו [[מצה|מצות]], וכדי שלא יגלו את המרתף על ידי העשן בנה צינור שהגיע מהתנור עד | לקראת [[פסח|חג הפסח]] היו אופים במרתף ביתו [[מצה|מצות]], וכדי שלא יגלו את המרתף על ידי העשן בנה צינור שהגיע מהתנור עד לארובה המרכזית של הבניין<ref>מפי בנו הרה"ח [[זוסמן רבקין|זוסמן ריבקין]]</ref>. | ||
ביום [[י' בכסלו|י' כסלו]] בשנת [[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] על ידי [[עשלונים|העשלונים]] יחד | ביום [[י' בכסלו|י' כסלו]] בשנת [[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] על ידי [[עשלונים|העשלונים]] יחד עם עוד חמש מאות משפחות מ[[מילון חסידי:אנ"ש|אנ"ש]] במהלך [[הבריחה הגדולה מרוסיה|הבריחה הגדולה]]. | ||
לאחר מכן הגיעו ל[[אוסטריה]] ומשם עלו ל[[ארץ ישראל|ארץ]], בהתחלה היו ב[[פרדס חנה]] ולאחר מכן הגיעו ל[[כפר חב"ד]] והיה חלק משבעים המשפחות שיסדו אותו. | לאחר מכן הגיעו ל[[אוסטריה]] ומשם עלו ל[[ארץ ישראל|ארץ]], בהתחלה היו ב[[פרדס חנה]] ולאחר מכן הגיעו ל[[כפר חב"ד]] והיה חלק משבעים המשפחות שיסדו אותו. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* אשתו מרת מרת חיה לבית אגרשקין. | * אשתו מרת מרת חיה לבית אגרשקין - נפטרה ד' אדר תשמ"ז. | ||
* בנו יצחק ריבקין נפטר [[ג' אדר|בג' אדר]] [[תשמ"ח|תש"נ]]. | * בנו יצחק ריבקין נפטר [[ג' אדר|בג' אדר]] [[תשמ"ח|תש"נ]]. | ||
* בנו [[זוסמן רבקין|זוסיק ריבקין]]. | * בנו [[זוסמן רבקין|זוסיק ריבקין]]. | ||
גרסה אחרונה מ־15:52, 29 בדצמבר 2025
הרב מאיר ריבקין (נולד בשנת תרנ"ט-נפטר בשנת תשל"ה) היה חסיד של הרבי הרש"ב הרבי הריי"ץ והרבי, בבריחה הגדולה מרוסיה ברח יחד אם שאר חסידי חב"ד וגר בכפר חב"ד עד לפטירתו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשמיני עצרת של שנת תרנ"ט כשמיני במשפחתו בעיירה חוטימסק שברוסיה לאביו הרב נחמן יהושע ולאמו מרת איידל.
נשא לאשה את מרת חיה לבית אגרשקין. לאחר החתונה גרו בהומיל.
לקראת חג הפסח היו אופים במרתף ביתו מצות, וכדי שלא יגלו את המרתף על ידי העשן בנה צינור שהגיע מהתנור עד לארובה המרכזית של הבניין[1].
ביום י' כסלו בשנת תש"ז יצא מרוסיה על ידי העשלונים יחד עם עוד חמש מאות משפחות מאנ"ש במהלך הבריחה הגדולה.
לאחר מכן הגיעו לאוסטריה ומשם עלו לארץ, בהתחלה היו בפרדס חנה ולאחר מכן הגיעו לכפר חב"ד והיה חלק משבעים המשפחות שיסדו אותו.
הרבי הורה להם לעבוד בחקלאות והוא גידל שוורים, בסוף ימיו השור נתן לו נגיחה והוציא לו את העין ומאז הלך עם רטיה בעין, בעקבות כך רצה לעזוב את החקלאות, אך נשאר בגלל הוראתו של הרבי.
כשהיה בן שבעים ושש חלה בדלקת ריאות שהסתבכה ובי"ט אלול תשל"ה בהיותו בן שבעים ושבע נפטר ונטמן בהר הזיתים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו מרת מרת חיה לבית אגרשקין - נפטרה ד' אדר תשמ"ז.
- בנו יצחק ריבקין נפטר בג' אדר תש"נ.
- בנו זוסיק ריבקין.
- בנו ירחמיאל ריבקין.
- בתו סוניה ליפסקר התחתנה עם הרב בערקה ליפסקר.
- בנו נחמן יהושע ריבקין.
הערות שולים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ מפי בנו הרה"ח זוסמן ריבקין