![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
יצחק רייטפורט – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:יצחק רייטפורט.jpg|ממוזער|הרב רייטפורט מוסר שיעור בישיבת 'אוהלי תורה']] | ||
הרב '''יצחק רייטפורט''' ( | [[קובץ:יצחר רייטפארט.jpg|ממוזער|הרב רייטפורט עובר ליד [[הרבי]]]] | ||
הרב '''יצחק רייטפורט''' (נולד ב[[כ"ב בתמוז]] [[תרצ"ז]]) הוא רב ודיין ב[[בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]], ראש [[כולל]], מחבר ספרי הלכה, ונגיד בעל אמצעים התורם ביד רחבה למוסדות [[צדקה]] וחסד. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ז'יטומיר]] ב[[כ"ב תמוז]] [[תרצ"ז]]{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_102.jpg פרטים מחייו ששלח | נולד ב[[ז'יטומיר]] ב[[כ"ב תמוז]] [[תרצ"ז]]{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_102.jpg פרטים מחייו ששלח לספר החסידים] {{תמונה}}}} לאביו רבי חיים. בשנים בהם למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] הצטיין בלימודו והיה אחד מ[[שבעת הקנים]] שנבחרו לומר [[פלפול]] בפני כל תלמידי הישיבה. | ||
בתקופת בחרותו כתב עליו [[הרבי]] באופן נדיר{{הערה|במכתב לרגל הוצאת ספרו הראשון, שיצא לאור לרגל נישואיו}}: "זה זמן רב אשר ראיתי והתבוננתי בשקידתו והתמדתו בלימוד התורה, שם לילות כימים ומוסיף מזמן לזמן". | בתקופת בחרותו כתב עליו [[הרבי]] באופן נדיר{{הערה|במכתב לרגל הוצאת ספרו הראשון, שיצא לאור לרגל נישואיו}}: "זה זמן רב אשר ראיתי והתבוננתי בשקידתו והתמדתו בלימוד התורה, שם לילות כימים ומוסיף מזמן לזמן". | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
הרבי חיבב מאוד את ספריו, ואף שילם את מלא העלות של ספרו הראשון, כמתנת [[נישואין]] לרגל חתונתו. | הרבי חיבב מאוד את ספריו, ואף שילם את מלא העלות של ספרו הראשון, כמתנת [[נישואין]] לרגל חתונתו. | ||
מתגורר כיום ב[[בורו פארק]] ומחבר ספרי הלכה וקונטרסים בעניינים העומדים על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה. | מתגורר כיום ב[[בורו פארק]] ומחבר ספרי הלכה וקונטרסים בעניינים העומדים על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה. | ||
הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות [[תורה]] וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת [[אהלי תורה]] וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר [[בית רבקה | הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות [[תורה]] וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת [[אהלי תורה]] וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר [[בית רבקה (קראון הייטס)]] לצד ייסוד ועידוד הקמת מקוואות טהרה רבים ברחבי העולם. | ||
בשנת [[תשס"ו]] התקיימו בשכונת | בשנת [[תשס"ו]] התקיימו בשכונת קראון הייטס בחירות שנויות במחלוקת בהן השתתפו כמחצית מתושבי השכונה{{הערה|לטענת החולקים, בחירות אלו היו פקטיביות ונעשו באופן מוטה מבלי פיקוח גורם חיצוני, והתהליך כולו התקיים בצורה לא הוגנת ובשל כך אינן תקפות.}}, ובמהלכם נבחר לכהן כחבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] (יחד עם הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] והרב זירקינד) אך בית דין בהרכב מיוחד שהוסכם על ידי כל הצדדים המעורבים פסק באופן מוחלט שלבחירות אלו לא היה שום תוקף, והוא נותר דיין בבית הדין בלבד. | ||
ב[[ביתר עילית]] ישנו רחוב הקרוי על שמו, כאות ביטוי הערכה מטעם העירייה על תרומתו להתפתחות העיר. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
[[קובץ:בדין הפאות הנוכריות מהודו.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:בדין הפאות הנוכריות מהודו.jpg|שמאל|ממוזער|שער הקונטרס]] | ||
*'''בדבר המלך''' - חידושים על הרמב"ם, 19 כרכים. | *'''בדבר המלך''' - חידושים על הרמב"ם, 19 כרכים. | ||
*'''הלכה למעשה בדין הפאות מהודו''' - בשנת [[תשס"ד]] הופצו בעיר [[בני ברק]] מודעות רחוב ופשקווילים עם פסק דין של הרב אלישיב, שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה [[עבודה זרה]]. בעקבות כך, יצא הרב רייטפורט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארצות הברית) ולקראת [[חג השבועות]] | *'''הלכה למעשה בדין הפאות מהודו''' - בשנת [[תשס"ד]] הופצו בעיר [[בני ברק]] מודעות רחוב ופשקווילים עם פסק דין של הרב אלישיב, שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה [[עבודה זרה]]. בעקבות כך, יצא הרב רייטפורט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארצות הברית) ולקראת [[חג השבועות]] תשס"ד הוציא קונטרס בו הסיק הלכה למעשה שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 23 עמודים. | ||
*'''הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין''' - בסוף שנת | *'''הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין''' - בסוף שנת תשס"ד התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. ב[[חודש אלול]] תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמודים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון{{הערה|בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. דיש להם או מוצא או מבוא. דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. יש לצרף הא דברי' באלף בטל. סברת [[הרשב"א]] דיבש בלח בטל. דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
'''בניו:''' | '''בניו:''' | ||
* הת' שלום דובער - נפטר שמחת תורה תשס"א | * הת' שלום דובער - נפטר שמחת תורה תשס"א | ||
*הרב [[חיים רייטפורט]] - שליח בקראקס, ונצואלה במשך כשלשים שנה, כיום ב[[ניו ג'רזי]] | *הרב [[חיים רייטפורט]] - שליח בקראקס, ונצואלה במשך כשלשים שנה, כיום ב[[ניו ג'רזי]] | ||
*הרב [[מנחם מענדל רייטפורט]] - נפטר | *הרב [[מנחם מענדל רייטפורט]] - נפטר ניסן תשפ"ה - [[קראון הייטס]] | ||
*הרב [[שלמה זלמן צבי רייטפורט]] - שליח בדרום אפריקה | *הרב [[שלמה זלמן צבי רייטפורט]] - שליח בדרום אפריקה | ||
*הרב יוסף - [[קראון הייטס]] | *הרב יוסף - [[קראון הייטס]] | ||
*הרב עזריאל לעמל שו"ב - | *הרב עזריאל לעמל שו"ב - קראון הייטס | ||
*הרב משה - [[קראון הייטס]] | *הרב משה - [[קראון הייטס]] | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/8970 הקונטרס בעניין הפאות מהודו], ([[תשס"ד]]), {{ | *[http://www.hebrewbooks.org/8970 הקונטרס בעניין הפאות מהודו], ([[תשס"ד]]), {{הב}}. | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Raitport%20-%20Shevat%2030%2C%20RC%20Adar%205781.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי]{{ | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Raitport%20-%20Shevat%2030%2C%20RC%20Adar%205781.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי] {{PDF}}''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אדר תשפ"א | ||
{{חברי בד"צ קראון הייטס}} | {{חברי בד"צ קראון הייטס}} | ||
גרסה אחרונה מ־12:23, 22 בינואר 2026
הרב יצחק רייטפורט (נולד בכ"ב בתמוז תרצ"ז) הוא רב ודיין בבית דין צדק בשכונת קראון הייטס, ראש כולל, מחבר ספרי הלכה, ונגיד בעל אמצעים התורם ביד רחבה למוסדות צדקה וחסד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בז'יטומיר בכ"ב תמוז תרצ"ז[1] לאביו רבי חיים. בשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 הצטיין בלימודו והיה אחד משבעת הקנים שנבחרו לומר פלפול בפני כל תלמידי הישיבה.
בתקופת בחרותו כתב עליו הרבי באופן נדיר[2]: "זה זמן רב אשר ראיתי והתבוננתי בשקידתו והתמדתו בלימוד התורה, שם לילות כימים ומוסיף מזמן לזמן".
הרבי חיבב מאוד את ספריו, ואף שילם את מלא העלות של ספרו הראשון, כמתנת נישואין לרגל חתונתו.
מתגורר כיום בבורו פארק ומחבר ספרי הלכה וקונטרסים בעניינים העומדים על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה.
הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות תורה וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת אהלי תורה וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר בית רבקה (קראון הייטס) לצד ייסוד ועידוד הקמת מקוואות טהרה רבים ברחבי העולם.
בשנת תשס"ו התקיימו בשכונת קראון הייטס בחירות שנויות במחלוקת בהן השתתפו כמחצית מתושבי השכונה[3], ובמהלכם נבחר לכהן כחבר בית דין צדק קראון הייטס (יחד עם הרב שלמה יהודה סגל והרב זירקינד) אך בית דין בהרכב מיוחד שהוסכם על ידי כל הצדדים המעורבים פסק באופן מוחלט שלבחירות אלו לא היה שום תוקף, והוא נותר דיין בבית הדין בלבד.
בביתר עילית ישנו רחוב הקרוי על שמו, כאות ביטוי הערכה מטעם העירייה על תרומתו להתפתחות העיר.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בדבר המלך - חידושים על הרמב"ם, 19 כרכים.
- הלכה למעשה בדין הפאות מהודו - בשנת תשס"ד הופצו בעיר בני ברק מודעות רחוב ופשקווילים עם פסק דין של הרב אלישיב, שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה עבודה זרה. בעקבות כך, יצא הרב רייטפורט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארצות הברית) ולקראת חג השבועות תשס"ד הוציא קונטרס בו הסיק הלכה למעשה שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 23 עמודים.
- הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין - בסוף שנת תשס"ד התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. בחודש אלול תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמודים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון[4].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו:
- הת' שלום דובער - נפטר שמחת תורה תשס"א
- הרב חיים רייטפורט - שליח בקראקס, ונצואלה במשך כשלשים שנה, כיום בניו ג'רזי
- הרב מנחם מענדל רייטפורט - נפטר ניסן תשפ"ה - קראון הייטס
- הרב שלמה זלמן צבי רייטפורט - שליח בדרום אפריקה
- הרב יוסף - קראון הייטס
- הרב עזריאל לעמל שו"ב - קראון הייטס
- הרב משה - קראון הייטס
חתניו:
- הרב בנימין קפלן - בורו פארק
- הרב אברהם אליהו דוד וקסמן - לייקווד
- הרב משה רוטברג - מד"א דקהל זכרון יחזקאל, ומורה הוראה בהצלה דליקווד - טומס ריבר, ניו ג'רזי
- הרב משה שטרנבוך - לייקווד
- הרב שמואל הס - לייקווד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דורון דרשה, שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 116
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הקונטרס בעניין הפאות מהודו, (תשס"ד),
. - מכתבים ומענות שקיבל מהרבי
, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אדר תשפ"א
| חברי בד"צ קראון הייטס | ||
|---|---|---|
| כיום | הרב אברהם אזדבא • הרב יוסף ישעיה ברוין |  |
| בעבר | הרב יוסף אברהם הלר • הרב יהודה קלמן מרלו • הרב אהרון יעקב שוויי | |
| דיינים ומו"צים | הרב יצחק רייטפורט • הרב ניסן מנגל • הרב טוביה קסימוב | |
| מזכירות הבית דין | הרב שמואל קראוס | |
| עוזרי הבית דין | הרב לוי יצחק סטוליק • הרב שלום דובער שפירא | |
הערות שוליים
- ^ פרטים מחייו ששלח לספר החסידים
- ^ במכתב לרגל הוצאת ספרו הראשון, שיצא לאור לרגל נישואיו
- ^ לטענת החולקים, בחירות אלו היו פקטיביות ונעשו באופן מוטה מבלי פיקוח גורם חיצוני, והתהליך כולו התקיים בצורה לא הוגנת ובשל כך אינן תקפות.
- ^ בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. דיש להם או מוצא או מבוא. דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. יש לצרף הא דברי' באלף בטל. סברת הרשב"א דיבש בלח בטל. דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.
