Draft:טיוטה:אגדות החורבן – הבדלי גרסאות
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ שיע.ק העביר את הדף טיוטה:אגדות החורבן לשם Draft:טיוטה:אגדות החורבן |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב|כתוב בלשון קצרה ולא ברורה}} | |||
{{ | |||
'''אגדות החורבן''' הן שלושה סיפורים שאמר רבי יוחנן בעניין חורבן בית המקדש השני, חורבן ביתר וחורבן הר המלך. | '''אגדות החורבן''' הן שלושה סיפורים שאמר רבי יוחנן בעניין חורבן בית המקדש השני, חורבן ביתר וחורבן הר המלך. | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
הסיפור הראשון מתייחס לחורבן בית המקדש השני. | הסיפור הראשון מתייחס לחורבן בית המקדש השני. | ||
==== הסעודה ==== | |||
בר קמצא הוזמן בטעות לסעודה (במקום קמצא), מארגן הסעודה סילק את בר קמצא מהאירוע, בר קמצא נעלב והלך למלך<ref>בגמרא מבואר שבר קמצא לא נעלב מארגן הסעודה שביישו אלא רגז על החכמים שלא מיחו בבעל הסעודה.</ref>. | בר קמצא הוזמן בטעות לסעודה (במקום קמצא), מארגן הסעודה סילק את בר קמצא מהאירוע, בר קמצא נעלב והלך למלך<ref>בגמרא מבואר שבר קמצא לא נעלב מארגן הסעודה שביישו אלא רגז על החכמים שלא מיחו בבעל הסעודה.</ref>. | ||
==== מום בכבש ==== | |||
הוא ניסה לגרום למלך להאמין שהיהודים מורדים בו, הם החליטו לשלוח כבש ל[[בית המקדש]]: אם יתקבל - היהודים אינם מורדים בו, ואם לא יתקבל - הוא יצא אליהם במלחמה. | הוא ניסה לגרום למלך להאמין שהיהודים מורדים בו, הם החליטו לשלוח כבש ל[[בית המקדש]]: אם יתקבל - היהודים אינם מורדים בו, ואם לא יתקבל - הוא יצא אליהם במלחמה. | ||
בדרך הטיל בר קמצא בכבש מום והחכמים החלו להתווכח עד שר' זכריה הכריע "לא לקבל". | בדרך הטיל בר קמצא בכבש מום והחכמים החלו להתווכח עד שר' זכריה הכריע "לא לקבל". | ||
על | מכיוון שראה זאת החליט המלך לצאת במלחמה נגד היהודים - המצור על [[בית המקדש השני]]. | ||
===== "עוותנותו של רבי זכריה..." ===== | |||
על מקרה זה של קבלת הכבש עם המום וכו', אמר ר' יוחנן: | |||
{{ציטוט|תוכן="ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו".}} | |||
=== החלק השני - אשקא דרספק חרוב ביתר === | === החלק השני - אשקא דרספק חרוב ביתר === | ||
{{להשלים}} | |||
=== החלק השלישי - אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא === | === החלק השלישי - אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא === | ||
הסיפור השני מתייחס לחורבן הר המלך. | הסיפור השני מתייחס לחורבן העיר הר המלך. | ||
בעיר זו היו נוהגים שכאשר חתן וכלה מתחתנים מושיבים על ידם תרנגול ותרנגולת<ref>כרמז ל: כמו שהתרנגולים מתרבים כך אתם: "פרו ורבו".</ref>. | |||
יום אחד (של חתונה) עברה על ידם כרכרה של חיילים ולקחו תרנגול, אנשי הר המלך התכעסו ורבו עם חיילים עד שניצחו. | יום אחד (של חתונה) עברה על ידם כרכרה של חיילים ולקחו תרנגול, אנשי הר המלך התכעסו ורבו עם חיילים עד שניצחו. | ||
| שורה 35: | שורה 42: | ||
בזמן שהמלך יוצא להרוג את היהודים היה יהודי אחד בשם "בר דרומא"<ref>מחלוקת מדוע נקרא כך: | בזמן שהמלך יוצא להרוג את היהודים היה יהודי אחד בשם "בר דרומא"<ref>מחלוקת מדוע נקרא כך: | ||
א. בגלל שמגיע מהדרום. | '''א'''. בגלל שמגיע מהדרום. | ||
ב. בגלל שמגיע מדרום ירושלים.</ref> שהיה קופץ מרחק של מיל בפסיעה אחת(!), מגיע לשטחם של החיילים, הורג וחוזר. | '''ב'''. בגלל שמגיע מדרום ירושלים.</ref> שהיה קופץ מרחק של מיל בפסיעה אחת(!), מגיע לשטחם של החיילים, הורג וחוזר. | ||
המלך שפחד מאוד הניח כתרו על הארץ ואמר: רבונו של עולם, בקשה לי אליך | המלך שפחד מאוד הניח כתרו על הארץ ואמר: רבונו של עולם, בקשה לי אליך אל נא תניח מלכותי בידי אדם שפל (כ-בר דרומא). | ||
ובקשתו נענתה | ובקשתו נענתה, נכשל פיו של בר דרומא ואמר: הקב"ה מדוע אתה לא עוזר לנו להילחם?! | ||
לאח"כ הלך לבית הכיסא ונכנס נחש לתוך מעיו ומת. | לאח"כ הלך לבית הכיסא ונכנס נחש לתוך מעיו - ומת. | ||
המלך ששמח כ"כ החליט להפסיק להרוג את היהודים | המלך ששמח כ"כ החליט להפסיק להרוג את היהודים והיהודים שמחו וחגגו. | ||
המלך שראה שהיהודים חוגגים חשב שהם חוגגים על מפלתו ובא עליהם במלחמה שוב. | המלך שראה שהיהודים חוגגים חשב שהם חוגגים על מפלתו ובא עליהם במלחמה שוב. | ||
=== תיאור גודלה של "הר המלך" === | |||
הר המלך היתה כ"כ גדולה עד שבאזור אחד המשיכו לחגוג ובאזור שני המלך היה הורג. | הר המלך היתה כ"כ גדולה עד שבאזור אחד המשיכו לחגוג ובאזור שני המלך היה הורג. | ||
איזו עיר זו "הר המלך"? - הר המלך היא עיר על יד ירושלים בשליטת ינאי המלך חכמים מתארים את גודלה: בעיר חיו כ360,000,000 איש(!). | איזו עיר זו "הר המלך"? - הר המלך היא עיר על יד ירושלים בשליטת ינאי המלך חכמים מתארים את גודלה: בעיר חיו כ360,000,000 איש(!) [600,000 עיירות. כל עיירה 600,000 איש]. | ||
=== סוף הסוגייה === | === סוף הסוגייה === | ||
הגמרא ממשיכה לספר סיפורים על הר המלך וסיפורים | הגמרא ממשיכה לספר סיפורים על הר המלך, וסיפורים שגרמו לחורבן בית המקדש. | ||
=== רבותינו נשיאנו | === רבותינו נשיאנו ואגדות החורבן === | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
במהל חודש מנחם אב הרבי כתב לכמה וכמה אנשים בעניינם הפרטי, שמפני שעניין ה"קמצא ובר קמצא..." הרי צריך לנהוג להיפך ובצד השני: | |||
{{ציטוט|תוכן=ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ג | |||
ברוקלין. | |||
שלום וברכה! | |||
בנועם קבלתי מכתבו, בו מודיע אשר בנו שי' כבר שב לאיתנו ושוקד בלימודו, ויה"ר מהשי"ת אשר במהרה יודיע ג"כ בשו"ט מהטבת מצב בריאות זוגתו תחי', ובימים האלו אשר סיבתם היא אקמצא ובר קמצא כו' הנה העבודה היא בקצה השני (וע"ד מ"ש הרמב"ם בהלכות דיעות פ"ב - ועוד יותר) היינו אהבת ישראל אהבת חנם, ומדובר מקצת מזה בשיחת ש"ק מברכין סיון אשר בטח ראה אותה, והשי"ת יהפוך ימים אלו לששון ולשמחה ולבשו"ט בגשמיות וברוחניות. | |||
בברכה.|מקור=אגרות קודש, ז', ב'קפט.}} | |||
אדמו"ר האמצעי אומר שכאשר אמר הקב"ה לאדם לא לאכול מעה"ד זה דוקא הגביר את תאותו לאכול כמו אדם ששנאתו כלפי חברו כשיזכירו את אותה השנאה - הרי זה יגביר את שנאתו, את עניין השנאה לומד מ'''קמצא ובר קמצא''': | |||
{{ציטוט|תוכן=וע"כ הנחש ידע סוד עה"ד ולא האדם כו' כי שרש הנחש בעה"ד טו"ר מבחי' הרע שבו במורגש דוקא וכאשר הזהירו ה' לאדם שישמור א"ע מעה"ד כ"כ חרה לו מאד כי הבין והשיג הכוונה בזה כדי שלא יתער' הרע בטוב כלל וכלל וכאשר ירחיקו את הרע כ"כ שלא יהיה לו צד קירוב כלל וכלל אל הטוב בזה יחרה לו ביותר. (כמו עד"מ כאשר ירחיקו ויגרשו את השונא תגבר שנאתו יותר כעובדא דקמצא ובר קמצא)|מקור=תורת חיים, בראשית ח"א, פרשת בראשית, והנחש היה ערום, לג, ב}} | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
[https://drive.google.com/drive/folders/1wqEUYlUxQZ5E2OVmjpKNw5YF76e8lwaQ | [https://drive.google.com/drive/folders/1wqEUYlUxQZ5E2OVmjpKNw5YF76e8lwaQ המאמר של ה][[צמח צדק]] בנוגע להר המלך{{רבי דרייב}}. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||