גיוס בני הישיבות – הבדלי גרסאות
לגאולת עולמים (שיחה | תרומות) |
ביטול גרסה 818890 של יעס תקצין ותדגלן עם דגלים (שיחה) לא נכון, וגם |
||
| (7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
===בארץ הקודש=== | ===בארץ הקודש=== | ||
סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי | סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי החלה כבר בשנת [[תש"ח]] (1948), עם הקמת המפקד לשירות העם, בשלב הראשון של [[מלחמת העצמאות]]. ב[[חודש אדר]] התנהל משא ומתן בין נציגים בכירים של המפקדה הארצית של 'ההגנה' לבין ראשי ישיבות בירושלים מטעם ועד הישיבות. ב[[כ"ט באדר|כ"ט באדר א']] (10 במרץ), נחתם "הסדר והסכם" ובו פורטו הכללים לגיוס ולשחרור תלמידי ישיבות ורבנים, הכולל התחייבות ראשי הישיבות לא לרשום בישיבות תלמידים שלא מגיעים מתוך המסגרת הישיבתית ושלא יפגעו בזכויות בחורים שבחרו להתגייס. הסדר זה התקבל בשיתוף ועד הישיבות בהתנגדות גורמים חרדים קיצונים שיוצגו על ידי "איחוד הישיבות" שהיה שותף להסכמות קודמות, אולם סירב לקבל את ההסדר החדש{{דרוש מקור}}. | ||
במלחמת העצמאות קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ביישוב, ולהצטרף לגדודים הדתיים. עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים לגדוד טוביה, לשירות חלקי במקביל ללימודיהם. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים. באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש"יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס", ועל כן הוסכם לשחררם. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ"ל: {{ציטוטון|על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.}} | במלחמת העצמאות קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ביישוב, ולהצטרף לגדודים הדתיים. עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים לגדוד טוביה, לשירות חלקי במקביל ללימודיהם. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים. באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש"יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס", ועל כן הוסכם לשחררם. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ"ל: {{ציטוטון|על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.}} | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר{{הערה|אודות הרב [[משולם זלמן ניימרק]], עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת [[תרמ"א]], והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה [[אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש]] אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' [[אברהם חיים ראזנבוים]], שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ"ח]], והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]}}. | היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר{{הערה|אודות הרב [[משולם זלמן ניימרק]], עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת [[תרמ"א]], והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה [[אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש]] אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' [[אברהם חיים ראזנבוים]], שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ"ח]], והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]}}. | ||
===תעודת 'פטור' של הרבי הרש"ב=== | ===תעודת 'פטור' של הרבי הרש"ב=== | ||
[[קובץ:תעודת הפטור מהצבא של הרבי הרש"ב.png|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטור מהצבא של [[הרבי הרש"ב]]]] | [[קובץ:תעודת הפטור מהצבא של הרבי הרש"ב.png|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטור מהצבא של [[הרבי הרש"ב]]]] | ||
הרבי הרש"ב, קיבל{{הערה|[https://col.org.il/news/140400 הרבי הרש"ב קיבל תעודת פטור] {{חב"ד און ליין}}}} תעודת ה"פטור" מהצבא הרוסי, | הרבי הרש"ב, קיבל{{הערה|[https://col.org.il/news/140400 הרבי הרש"ב קיבל תעודת פטור] {{חב"ד און ליין}}}} תעודת ה"פטור" מהצבא הרוסי, בקיץ תרל"ט בגיל 18 שנים. הוא כונה בתעודה "בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן". כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא היה רשום בתור תושב העיר ויטבסק{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]] עמוד יד. לקמן ריש ע' כו.}}. | ||
==חסידים== | ==חסידים== | ||
הרב משולם זלמן ניימרק, נאסר עם רבים מיהודי | הרב [[חיים משולם זלמן ניימרק|משולם זלמן ניימרק]], נאסר עם רבים מיהודי סטרדוב, בשל כך שניסה להוציא תעודת פטור בשנת [[תרמ"א]], והיה בכלא במשך כשנתיים{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם.}}. | ||
החסיד ר' אברהם חיים | החסיד ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]], נאסר בגלל אותה סיבה, בפלעשצעניץ בשנת [[תרמ"ח]], והי' בכלא במשך שלוש שנים{{הערה|ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך.}}. | ||
==כיום== | ==כיום== | ||
| שורה 72: | שורה 73: | ||
===גיוס לאחר סיום הלימוד בישיבות=== | ===גיוס לאחר סיום הלימוד בישיבות=== | ||
עם זאת, בקשר לאלו שכבר סיימו את לימודם בישיבות או שמסיבות מסוימות לא התאפשר להם לעשות זאת, תמך הרבי ועודד ללכת לצבא - במסגרת המתאימה כמובן ליהודים יראי שמיים. במכתב מסוים אף התבטא הרבי, כי 'אין שום היתר על פי '[[שלחן ערוך]]' לעשות פטור מהצבא' במקרה כזה, כיון שקרוב לומר שכנגד כל אחד שאינו מתגייס, יהודי אחר נהרג בהגנתו על עם ישראל, ו'מאי חזית דדמך סמוק טפי' [=מה ראית שדמך אדום יותר מדם חברך] וישנו כאן עניין של [[שפיכות דמים]] ממש{{הערה|מכתב שצוטט בספר 'מבשר טוב' להרב [[שלום דובער וולפא]]}}. | עם זאת, בקשר לאלו שכבר סיימו את לימודם בישיבות או שמסיבות מסוימות לא התאפשר להם לעשות זאת, תמך הרבי ועודד ללכת לצבא - במסגרת המתאימה כמובן ליהודים יראי שמיים. במכתב מסוים אף התבטא הרבי, כי 'אין שום היתר על פי '[[שלחן ערוך]]' לעשות פטור מהצבא' במקרה כזה, כיון שקרוב לומר שכנגד כל אחד שאינו מתגייס, יהודי אחר נהרג בהגנתו על עם ישראל, ו'מאי חזית דדמך סמוק טפי' [=מה ראית שדמך אדום יותר מדם חברך] וישנו כאן עניין של [[שפיכות דמים]] ממש{{הערה|מכתב שצוטט בספר 'מבשר טוב' להרב [[שלום דובער וולפא]]}}. | ||
==משבר הגיוס תשפ"ה== | |||
בשנת [[תשפ"ה]] החלה ממשלת ישראל לשלוח רבבות צווי גיוס לבחורי ישיבות. | |||
הגזירה הציבה מכשול לנסיעה וחזרה מקבוצה וגם צמצמה ביותר עד הסירה את תקציבי הישיבות. | |||
תלמידי ישיבות רבים, ביניהם עשרות מתלמידי ישיבות חב"ד נכלאו בכלא צבאי. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 85: | שורה 94: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://chabadlive.org/tora נאום סוחף: גיוס בני הישיבות? איראן מודה שהניצחון ניסי! • הרב חיים יצחק אייזיק לנדא]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}} | *'''[https://chabadlive.org/tora נאום סוחף: גיוס בני הישיבות? איראן מודה שהניצחון ניסי! • הרב חיים יצחק אייזיק לנדא]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}} | ||
* [https://chabad.info/tag/ | * [https://chabad.info/tag/חוק-הגיוס/ תגית: חוק הגיוס] {{חב"ד אינפו}} | ||
* [https://chabad.info/news/1097471/ בג"ץ פסק נגד לומדי התורה ומוסדותיה] {{אינפו}} | * [https://chabad.info/news/1097471/ בג"ץ פסק נגד לומדי התורה ומוסדותיה] {{אינפו}} | ||
* [https://chabad.info/news/756030/ כשהרבי ביטל את חוק הגיוס בשנת תשל"א] {{אינפו}} | * [https://chabad.info/news/756030/ כשהרבי ביטל את חוק הגיוס בשנת תשל"א] {{אינפו}} | ||