יהודה לייב שפירא (מיאמי): הבדלים בין גרסאות בדף

שיע.ק (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תיקון קישור
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 5: שורה 5:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב מנחם אב]] [[תש"ז]] לאביו הרב [[ליפמאן (ליפא) שפירא]] ולאמו מרת חנה בת הרב [[שניאור זלמן ווילנקין]], המלמד של [[הרבי]]. משפחתו ברחה לפני הולדתו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]] באמצעות דרכונים פולניים, ולאחר נדודים שונים הגיעו ל[[פריז]] שם התרכזו רוב חסידי חב"ד שהצליחו לצאת מהמשטר הסובייטי.
נולד ב[[י"ב מנחם אב]] [[תש"ז]] לרב [[ליפמאן (ליפא) שפירא]] ולחנה בת הרב [[שניאור זלמן ווילנקין]], המלמד של [[הרבי]]. משפחתו ברחה לפני הולדתו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]] באמצעות דרכונים פולניים, ולאחר נדודים שונים הגיעו ל[[פריז]] שם התרכזו רוב חסידי חב"ד שהצליחו לצאת מהמשטר הסובייטי.


תחילה למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות קאליב]] ב[[קליבלנד]] שב[[אוהיו]], בה התגוררה משפחתו. בהמשך, עבר יחד עם הוריו ל[[קראון הייטס]] וב[[חודש אלול]] [[תש"כ]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] ברחוב בדפורד, ולאחר מכן עבר ל-[[770]] שם למד בין השנים [[תשכ"ג]]-[[תשל"א]] והיה לתלמידו הקרוב של הרב [[יואל כהן]].
תחילה למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות קאליב]] ב[[קליבלנד]] שב[[אוהיו]], בה התגוררה משפחתו. בהמשך, עבר יחד עם הוריו ל[[קראון הייטס]] וב[[חודש אלול]] [[תש"כ]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] ברחוב בדפורד, ולאחר מכן עבר ל-[[770]] שם למד בין השנים [[תשכ"ג]]-[[תשל"א]] והיה לתלמידו הקרוב של הרב [[יואל כהן]]{{הערה|עדות לעובדת היותו תלמיד מובהק של ר' יואל הם דברי הרבי לר' יואל ביחידות בה הורה לו הרבי שבטרם כתיבת שאלות על שיחות הרבי עליו ללבן את הדברים עם מישהו נוסף, כשר' יואל השיב שהוא נוהג כך ולשאלת הרבי לזהותו השיב שמדובר בלייבל שפירא אמר הרבי בחיוך: "הוא תלמיד שלך, ובאופן טבעי יסכים איתך, צריך לדבר עם מישהו 'איפכא מסתברא'ניק' שיתווכח וידון". (ר' יואל סיפר זאת לרב שפירא מייד עם צאתו מהיחידות). {{כפר|שלום מגידמן|ר' יואל הנחיל לנו את הרבי|2120|44|תשפ"ה}}}}.


עוד בעודו בחור החל לכתוב לעצמו [[הנחה|הנחות]] מההתוועדויות של הרבי. בשנת [[תשכ"ג]] החל לסייע לרב [[יואל כהן]] ב[[חזרה]], ובליל י' שבט [[תשכ"ו]] נקרא - יחד עם חבריו [[שלמה זרחי]] [[שלום בער לויטין]] [[אפרים פיקרסקי]] - על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] להצטרף כ'[[חוזר]]ים' באופן רשמי לצידו של ר' יואל, לאחר שבאותה התקופה הצטבר עומס על ר' יואל והוא התקשה לשמש כחוזר בגפו. הרבי התייחס ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הבאה למינוי החדש. במשך שנים ארוכות שימש בתפקידו כחוזר.
עוד בעודו בחור החל לכתוב לעצמו [[הנחה|הנחות]] מההתוועדויות של הרבי. בשנת [[תשכ"ג]] החל לסייע לרב [[יואל כהן]] ב[[חזרה]], ובליל י' שבט [[תשכ"ו]] נקרא - יחד עם חבריו [[שלמה זרחי]] [[שלום בער לויטין]] [[אפרים פיקרסקי]] - על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] להצטרף כ'[[חוזר]]ים' באופן רשמי לצידו של ר' יואל, לאחר שבאותה התקופה הצטבר עומס על ר' יואל והוא התקשה לשמש כחוזר בגפו. הרבי התייחס ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הבאה למינוי החדש. במשך שנים ארוכות שימש בתפקידו כחוזר.


לאחר נישואיו עם הרבנית תרצה בת הרב [[אלתר יששכר דוב הלוי ליברמן]], התגורר ב[[קראון הייטס]], והיה מראשי [[מערכת אוצר החסידים]], [[ועד להפצת שיחות]] ו[[ועד הנחות התמימים]].
לאחר נישואיו עם הרבנית תרצה בת הרב [[אלתר ליברמן|אלתר יששכר דוב הלוי ליברמן]], התגורר ב[[קראון הייטס]], והיה מראשי [[מערכת אוצר החסידים]], [[ועד להפצת שיחות]] ו[[ועד הנחות התמימים]].


בשנת [[תשל"א]], כאשר החלו לצאת מחדש קונטרסי ה[[לקוטי שיחות]] של הרבי, היה ה[[מניח]] שלהם, ומדי שבוע היה הרבי מגיה את השיחה שהניח מספר פעמים.
בשנת [[תשל"א]], כאשר החלו לצאת מחדש קונטרסי ה[[לקוטי שיחות]] של הרבי, היה ה[[מניח]] שלהם, ומדי שבוע היה הרבי מגיה את השיחה שהניח מספר פעמים.