שניים מקרא ואחד תרגום – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה מתמשכת}}
+{{סוגיה
-[[קובץ:שניים מקרא.jpg|ממוזער|שניים מקרא ואחד תרגום]]
+|מקרא=
-'''שניים מקרא ואחד תרגום''' (או ל'''העביר הסדרה'''{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/ד' טבת|היום יום ד' טבת]]}}) הוא החיוב ללמוד פעמיים בכל שבוע את הפרשה הכתובה בתורה ולשוב ולתרגמו.
+|משנה=
+|תלמוד בבלי={{בבלי|ללא=שם|ברכות|ח|א}}
+|תלמוד ירושלמי=
+|משנה תורה לרמב"ם={{רמב"ם|תפילה|יג|כה|ללא=שם|ספר=אהבה}}
+|שולחן ערוך={{שולחן ערוך|אורח חיים|רפה|ללא=שם}}
+|ספרי מניין המצוות=
+|ספרות הלכתית נוספת=
+|שם=שנים מקרא ואחד תרגום}}
+'''שניים מקרא ואחד תרגום''' (או ל'''העביר הסדרה'''{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/ד' טבת|היום יום ד' טבת]]}} ב[[ראשי תיבות]]: '''שמו"ת''') היא תקנה [[הלכה|הלכתית]] לקרוא מדי שבוע את [[פרשת שבוע|פרשת השבוע]] פעמיים בנוסח ה[[מקרא]] ופעם נוספת ב[[תרגום אונקלוס|תרגום]].
 ==מקורו==
@@ שורה 16: / שורה 24: @@
 ==אופן הקריאה==
-לכתחילה יש לומר כל פסוק פעמיים ומיד לומר את התרגום, מובא בשם [[המגיד ממעזריטש]] שלדעת [[אליהו הנביא]] רק בדרך זו יוצאים ידי חובה{{מקור}}. אולם מעיקר הדין יכולים לומר גם בצורה אחרת, כמו קריאת כמה פסוקים (או כל הפרשה) ורק אחר-כך לומר את התרגום{{הערה|שולחן ערוך או"ח סימן רפה}}.
+אף שמן הדין אין חיוב לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בכל סדר שהוא, כגון בקריאת הפרשה ברצף, יש הנוהגים שלא להפסיק כלל באמצע שניים מקרא ואחד תרגום, אפילו בדיבור, ואפילו בדברי תורה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן רפ"ה סעיף ו'. בירורי מנהגים שבת (להרש"י שי' פרידמאן) עמוד 25.}}. ויש שנהגו שאם נאלצו להפסיק בדיבור באמצע קריאת שניים מקרא ואחד תרגום לאיזה צורך, התחילו עוד הפעם מתחילת הפרשה{{הערה|לקוטי ספורים (להרח"מ פרלוב) עמוד תעד. נטעי גבריאל שבת חלק א' פרק כ"ב סעיף ה'. וראו [[אגרות קודש (הרבי)]] חלק י"ח עמוד תקס.}}.
-:טוב לומר את פסוקי התורה עם [[טעמי המקרא]], אבל תרגום אין אומרים עם טעמים. הבקי - טוב שיקרא מספר תורה כשר{{הערה|מובא בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רפה סעיף ד.}}. ויש נוהגים לקרוא מחומש ולא מספר תורה, וכן המנהג בחב"ד.
-:יש נוהגים שלא להפסיק כלל מתחילת הקריאה ועד סיומה, אך מעיקר הדין אפשר להפסיק בין הפסוקים. (ואף אפשר לומר כל יום קטע מתוך הפרשה).
-:יש נוהגים, לשוב ולכפול את פסוק התורה האחרון אחרי קריאת התרגום כדי לסיים בתורה{{הערה|מובא בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רפה סעיף ג.}}. ברשימות היומן מובא שאין נוהגים לכפול, בהערות וביאורים דנו בזה שלכאורה יש לנהוג כמובא בשולחן ערוך ונשארו בצריך עיון{{הערה|דרוש מקור (יש הטוענים שאמנם לא כופלים אבל קוראים פעם אחת כדי לסיים בתורה).}}.
-*'''התרגום:''' הגדרתה היא בעיקרון כל מפרשי התורה. ולכן יוצא בפירוש [[רש"י]] או בכל פירוש אחר. אולם הירא שמים יקרא דווקא את [[תרגום אונקלוס]] כי יש בו מעלות רבות א) "ניתן בסיני", ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע]] כוחות קדושה נעלים. ד) דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש"י]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש"י.{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ"ה}}.
-:פסוק שאין עליו תרגום - יש לומר את הפסוק עצמו שלוש פעמים.
-*'''ההפטרה:''' לאחר סיום קריאת הפרשה קוראים את ההפטרה (פעם אחת וללא תרגום). בהלכה מובא שהטעם שצריך לקרות ההפטרה הוא כדי שיהא בקי בה ויודעה כי שמא יקראוהו למפטיר בבית הכנסת{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ"ה סעיף י.}}. לכן, בשניים מקרא ואחד תרגום, צריך לקרות ההפטרה שקוראין בציבור ולא של פרשת השבוע{{הערה|שם.}}. אך מנהג חב"ד הוא לקרות כל ההפטרות ששייכים להשבוע{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 25.}}.
-ביום טוב וב[[שבת]] שחל בה יום טוב או חול-המועד, שאין קוראים פרשת השבוע - אין צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ"ה סעיף ט.}}.
-==מנהג נשיאי חב"ד==
+מעיקר הדין ניתן לצאת ידי חובת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום בכל סדר שהוא, כגון בקריאת הפרשה ברצף פעמיים ואחריה תרגום, אלא שהמנהג הנכון הוא - לקרוא כל פסוק פעמיים והתרגום עליו מיד, כיוון שכך היו עושים בזמן שהיו מתרגמים בקריאת התורה בציבור, שהיו מתרגמים כל פסוק בפני עצמו.
-מנהג נשיאי חב"ד היה שהעבירו הסדרה בשלושה זמנים: 1) בחמישי בערב - קטע (פרשה) אחד או שנים. 2) למחרת בשישי אחרי חצות היום - כל הסדרה מתחילתה ועד סופה ללא הפסק. [[אדמו"ר הרש"ב]] העביר הסדרה אחר המקוה ועם [[בגד|בגדי]] שבת. 3) ב[[שבת]] בבוקר חזרו על שביעי{{הערה|[[היום יום]] ד' טבת}}.
-סיבת מנהגם היה משום שדווקא באופן זה קיימו לפי כל חילוקי המנהגים: א) התחילו לומר לפני יום שישי בבוקר (כרצון האר"י). ב) אמרו הכל ב[[ערב שבת]] אחר חצות (כמנהג [[השל"ה]]). ג) אמרו הכל בבת אחת בלי הפסק (כמנהג רבים וטובים). ד) גם ב[[שבת]] בבוקר אמרו שנים מקרא כו' (כמנהג [[רש"י]] והגאונים).
+עוד כתבו הפוסקים, שלאחר שסיים לקרוא את הפסוק האחרון בפרשה ולתרגמו, טוב לחזור ולקרוא שוב פסוק זה בכדי לסיים בפסוק מן התורה, ויש שכתבו לכפול את הפסוק האחרון פעמיים{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן רפ"ה סעיף ג'.}}. אלא שלמעשה, לא נהוג לכפול פעמיים את הפסוק האחרון, ובכדי לסיים במקרא מספיק בקריאת ההפטרה בלבד, או שמספיק לאומרו פעם אחת{{הערה|ראו [[ספר המנהגים]] חב"ד עמוד 25. וראו שלחן מנחם אורח חיים חלק ב עמוד כט והערה ג שם.}}.
-אמנם ה[[אדמו"ר הצמח צדק]]: התחיל בהעברת הסדרה בליל שישי, המשיך למחרתו ביום שישי וסיים בבוקר יום השבת.
+==קריאת ההפטרה==
+לאחר קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, נהוג שכל יחיד קורא לעצמו את ההפטרה שמא יקראוהו למפטיר ב[[בית הכנסת]]{{הערה|שלוחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן רפ"ה סעיף י'. וראו שם שמטעם זה "בד' פרשיות יש לו לקרות הפטרה של ד' פרשיות שמפטירין אותה ב[[בית הכנסת]] ולא הפטרה של [[פרשת השבוע]]". אבל מנהגנו למעשה לקרוא את כל ההפטרות, ראו להלן.}}. ובשיחות הרבי מבאר אודות חשיבות הכנת ההפטרה{{הערה|ראו שיחת יום [[שמחת תורה]] [[תשט"ז]] (תורת מנחם חלק ט"ו עמוד 134) אודות הנהגת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב להקדים הכנת זמן קודם אמירת מאמר, שיש לומר שהמקור לזה הוא מאמר רז"ל (שמות רבה פרק מ, א) "צריך אדם להיות נוטל משל (מהקב"ה) לומר פרקו או אגדתו או מדרשו.. בצבור.. מן האלקים אתה למד כשבקש לומר תורה לישראל אמרה ד' פעמים בינו לבין עצמו עד שלא אמרה לישראל, שנאמר (איוב כח, כז) אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה, ואח"כ ויאמר לאדם". וגדולה מזו מצינו בנוגע לרבי עקיבא "מעשה ברבי עקיבא שקראו החזן ברבים לקרות ס"ת בצבור ולא רצה לעלות.. אמר.. לא סדרתי אותה פרשה.. שאין אדם ראשי לומר דברי תורה לפני הציבור עד שיפשוט אותו.. בינו לבין עצמו כו'" (תנחומא יתרו טו. וראו גם שמות רבה שם, ובחידושי הרד"ל).}}.
-עוד נהגו נשיאי חב"ד: נוסף לתרגום לומר בקביעות גם פירוש 'רש"י', ועוד פירוש אחד שהיה מתחלף כל שנה: שנה - אבן עזרא, שנה - רמב"ן, שנה - אור החיים ושנה - פנים יפות אם-כן בסך-הכל הם אמרו שלושה פירושים: תרגום, [[רש"י]] ופירוש נוסף.
+בנוסף לקריאת ההפטרה הנקראת בציבור באותה שבת, יש נוהגים לקרוא ביחיד אף את יתר ההפטרות שאינן נקראות בבית הכנסת, כגון בשבת ראש חודש בה נדחית הפטרת הפרשה, ביחיד קוראים אף את הפטרת פרשת השבוע. וכן מנהגנו{{הערה|[[תבנית:היום יום/ל' בסיוון|היום יום ל' בסיוון]].}}.
-[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 28}} את סיבת מנהג נשיאי חב"ד:
-'''שנים מקרא''' - נאמר משום החובה ההלכתית וגם כי כל התורה שבעל-פה מיוסדת על התורה שבכתב, וקדושת [[אותיות]] התורה פותחת צינור להשגת וידיעת כל התורה ולחדש בה חידושים אמיתיים; "תרגום אונקלוס" - נאמר משום החובה ההלכתית; "פירוש רש"י" - סגולה ליראת שמים; "הפירוש הנוסף" - על-ידי שלומדים אותו מתקשרים ודבקים בנשמתו הקדושה של מחבר הפירוש, וזה פותח צינור נוסף להשגת וידיעת התורה.
-מנהג הרבי:
-א) אומר פרשה אחת או שניים בליל שישי
-ב) מתחיל מתחילת הפרשה ביום שישי ומסיים אחרי סעודת שבת עם סירטוק וגארטל ללא כובע
-ג) אומר את שביעי לפני שחרית של יום הש"ק
-כל הנ"ל מתוך חומש מאירת עינים (תשנ"א)
-(מפי השמועה)
 ===הסבר על פי תורת החסידות===
 אמרו חז"ל "שלא יקדים ושלא יאחר" להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - מידי שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר?
@@ שורה 50: / שורה 41: @@
 ==ראו גם==
-*[[חת"ת]].
+*[[חת"ת]]
-*[[תקנת לימוד הרמב"ם]].
+*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 63: / שורה 54: @@
 *חיים הלל רסקין, '''[https://anash.org/fulfilling-shnayim-mikra-with-chitas/ האם יוצאים ידי חובת שניים מקרא באמירת החת"ת?]''' {{אנש}}
+{{הערות שוליים}}
 {{הלכה}}
-{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:פרשות השבוע|*]]
-[[קטגוריה:מנהגים כללי]]
+[[קטגוריה:קריאת התורה]]
+[[קטגוריה:שבת]]