מלכות שבתפארת – הבדלי גרסאות

Z770 (שיחה | תרומות)
תיקון טעות
 
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 11: שורה 11:
הסיבה שחכמי הקבלה קראו לספירה זו "[[מלכות]]" היא לפי שהיא מבטאת את עניין המלוכה, [[מלך]] הוא נעלה מאוד לגבי העם, והוא נעלה באין ערוך מעמו, שעליו נאמר: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם"  
הסיבה שחכמי הקבלה קראו לספירה זו "[[מלכות]]" היא לפי שהיא מבטאת את עניין המלוכה, [[מלך]] הוא נעלה מאוד לגבי העם, והוא נעלה באין ערוך מעמו, שעליו נאמר: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם"  


שאפילו המידות (הדרגה הנמוכה של ה[[מלך]]) הם גבוהים ונעלים יותר מה[[שכל]] של העם (הדרגה הגבוהה של העם), יוצא שכל הכוחות של ה[[מלך]] נעלות וגבוהות באין ערוך מהעם{{הערה|1=ראה מאמר ד"ה ביום השתי עשר מלוקט ח"ג.}}
שאפילו המידות (הדרגה הנמוכה של ה[[מלך]]) הם גבוהים ונעלים יותר מה[[שכל]] של העם (הדרגה הגבוהה של העם), יוצא שכל הכוחות של ה[[מלך]] נעלות וגבוהות באין ערוך מהעם{{הערה|1=ראה מאמר ד"ה ביום עשתי עשר מלוקט ח"ג.}}


ה[[מלך]] הוא מולך על העם, ש"אין מלך בלא עם", ו"עם" מלשון "עוממות" לשון פירוד והבדלה, שה[[מלך]] כנזכר לעיל הוא גבוה לגמרי מהעם והעם הם נפרדים ממנו אך בכל זאת הם בטלים אליו.  
ה[[מלך]] הוא מולך על העם, ש"אין מלך בלא עם", ו"עם" מלשון "עוממות" לשון פירוד והבדלה, שה[[מלך]] כנזכר לעיל הוא גבוה לגמרי מהעם והעם הם נפרדים ממנו אך בכל זאת הם בטלים אליו.  
שורה 31: שורה 31:


כי מידת ה[[חסד]] עניינה להשפיע ולהאיר, לעומת זאת מידת ה[[גבורה]] ענינה '[[צמצום]]' ו'דין', וכדי ששני ספירות הללו יתחברו זהו על ידי  ספירת ה[[תפארת]].  
כי מידת ה[[חסד]] עניינה להשפיע ולהאיר, לעומת זאת מידת ה[[גבורה]] ענינה '[[צמצום]]' ו'דין', וכדי ששני ספירות הללו יתחברו זהו על ידי  ספירת ה[[תפארת]].  
'''שורש הספירה'''
===שורש הספירה===
הכוח והיכולת לחבר בין שני מידות הפכים ומנוגדים זה לזה בגלל ששורש מידת ה[[תפארת]] טמונה ב''''קו האמצעי'''' שקו זה יכול להיות מהדרגה העליונה ביותר עד הדרגה התחתונה ביותר ללא שינויים כלל.  
הכוח והיכולת לחבר בין שני מידות הפכים ומנוגדים זה לזה בגלל ששורש מידת ה[[תפארת]] טמונה ב''''קו האמצעי'''' שקו זה יכול להיות מהדרגה העליונה ביותר עד הדרגה התחתונה ביותר ללא שינויים כלל.  


שורה 39: שורה 39:
{{הערה|ולכן הת"ת במידות היא מידת הרחמים, שזה לא חסד בתוקפה או גבורה בתוקפה ללא שילוב, אלא התכללותם, וזה יוצר את מידת הרחמים שמצד אחד מתעורר ברצון לתת (מתוך רחמים) אך זה רק למי שראוי לרחם עליו (לעני וכדו' לא לאדם עשיר, שאחרת זה רק חסד וכן להיפך.}}
{{הערה|ולכן הת"ת במידות היא מידת הרחמים, שזה לא חסד בתוקפה או גבורה בתוקפה ללא שילוב, אלא התכללותם, וזה יוצר את מידת הרחמים שמצד אחד מתעורר ברצון לתת (מתוך רחמים) אך זה רק למי שראוי לרחם עליו (לעני וכדו' לא לאדם עשיר, שאחרת זה רק חסד וכן להיפך.}}


'''ענין הספירה'''
===ענין הספירה===
על [[תפארת]] נאמר{{הערה|1=ברכות נח, א.}} '''"תפארת זו מתן תורה"''', וההסברה בזה הוא, על אף שהיא ירדה לעולם הגשמי והתלבשה בעניינים ארציים, היא נותרה ללא שינוי במהותה – קדושתו וטהורתו של ה[[קב"ה]].  
על [[תפארת]] נאמר{{הערה|1=ברכות נח, א.}} '''"תפארת זו מתן תורה"''', וההסברה בזה הוא, על אף שהיא ירדה לעולם הגשמי והתלבשה בעניינים ארציים, היא נותרה ללא שינוי במהותה – קדושתו וטהורתו של ה[[קב"ה]].  


שורה 48: שורה 48:
כך מתבטאים ה[[רחמים]] בפעולות של נתינת [[צדקה]] ואוכל לעניים, ובכך הם באים לידי ביטוי מעשי ומוחשי.
כך מתבטאים ה[[רחמים]] בפעולות של נתינת [[צדקה]] ואוכל לעניים, ובכך הם באים לידי ביטוי מעשי ומוחשי.


==בעבודת האדם כעת רגע לפני ההתגלות==
==בעבודת האדם כהכנה לגאולה==
ב[[דבר מלכות תזריע מצורע]] [[תנש"א]] מסביר הרבי את תפקידינו ב[[דור השביעי]] כהכנה ל[[גאולה]].
ב[[דבר מלכות תזריע מצורע]] [[תנש"א]] מסביר הרבי את תפקידינו ב[[דור השביעי]] כהכנה ל[[גאולה]].


הרבי מסביר בשיחה - שעניין הנגעים שורשו מגיע מאור גבוה מאוד, ובגלל שאין '[[כלי]]' לאור גבוה זה משתלשל מזה מצב בחיצוניות בלבד לא טוב -ענין ה'נגעים',
הרבי מסביר בשיחה - שעניין הנגעים שורשו מגיע מאור גבוה מאוד, ובגלל שאין '[[כלי]]' לאור גבוה זה משתלשל מזה מצב בחיצוניות בלבד לא טוב -ענין ה'נגעים',


וכך הרבי מקשר זאת ל[[גלות]]: ה[[גלות]] עניינה אור נעלה גבוה מאוד בלתי מוגבל (גאולה) ובגלל שאין 'כלי' לאור זה -משתלשל מצב לא שבחיצוניות לא טוב, [[גלות]], תפקידינו הוא להכניס את האור נעלה זה בתוך 'כלים' ועל ידי זה מגלים את העניין האמיתי של ה[[גלות]] -ה[[גאולה]].
וכך הרבי מקשר זאת לענין של גילוי הא' ב[[גולה]]: ה[[גלות]] עניינה אור נעלה גבוה מאוד בלתי מוגבל (גאולה) ובגלל שאין 'כלי' לאור זה -משתלשל מצב לא שבחיצוניות לא טוב, [[גלות]], תפקידינו הוא להכניס את האור נעלה זה בתוך 'כלים' ועל ידי זה מגלים את העניין האמיתי של ה[[גלות]] -ה[[גאולה]].


הרבי מקשר זאת לעניין של ''''[[מלכות שבתפארת]]'''' שתפקידינו במשך הגלות הוא - להכניס את ה[[תפארת]] (האור האלוקי) ב[[מלכות]] (כלי), ועל ידי זה מביאים את ה[[גאולה]].  
הרבי מקשר זאת לעניין של ''''[[מלכות שבתפארת]]'''' שתפקידינו במשך הגלות הוא - להכניס את ה[[תפארת]] (האור האלוקי) ב[[מלכות]] (כלי), ועל ידי זה מביאים את ה[[גאולה]].