מלכות שבתפארת – הבדלי גרסאות

Z770 (שיחה | תרומות)
תיקון טעות
 
(9 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:


'''מלכות שבתפארת''' הוא התכללות ספירת המלכות בספירת התפארת. שעל ידי שמכניסים את ה[[מלכות]] ב[[תפארת]] - שמכניסים את ה[[אור]] האלוקי הבלתי מוגבל שזה [[תפארת]] בתוך כלי מוגבל שזה [[מלכות]] מביאים את ה[[גאולה]].
'''מלכות שבתפארת''' הוא התכללות ספירת המלכות בספירת התפארת. שעל ידי שמכניסים את ה[[מלכות]] ב[[תפארת]] - שמכניסים את ה[[אור]] האלוקי הבלתי מוגבל שזה [[תפארת]] בתוך כלי מוגבל שזה [[מלכות]] מביאים את ה[[גאולה]].
==ספירת המלכות==
==ספירת המלכות==
'''[[ספירת המלכות]]''' -  [[מלכות]] אין לה משל עצמה כלום וכל עניינה להיות 'כלי' ולקבל את ה[[אור]] של שאר ה[[ספירות]] שלמעלה ממנה בה היא מקבלת את חיותה,
'''[[ספירת המלכות]]''' -  [[מלכות]] אין לה משל עצמה כלום וכל עניינה להיות 'כלי' ולקבל את ה[[אור]] של שאר ה[[ספירות]] שלמעלה ממנה בה היא מקבלת את חיותה,
אולם ביחד עם זאת  [[מלכות]] עניינה להשפיע ולהחיות את העולם שתחתיה, שאז במצב זה היא מצטמצמת ויורדת לתת חיות וגילוי אלוקות לעולם הבריאה. נמצא ש[[מלכות]] עניינה לקבל את ה[[אור]] הבלתי מוגבל, ולהשפיע ולהחיות את העולמות שמתחתיה.
 
אולם ביחד עם זאת  [[מלכות]] עניינה להשפיע ולהחיות את העולם שתחתיה, שאז במצב זה היא מצטמצמת ויורדת לתת חיות וגילוי אלוקות לעולם הבריאה. נמצא ש[[מלכות]] עניינה לקבל את ה[[אור]] הבלתי מוגבל,
 
ולהשפיע ולהחיות את העולמות שמתחתיה.


===הסיבה לשמה===
===הסיבה לשמה===
הסיבה שחכמי הקבלה קראו לספירה זו "[[מלכות]]" היא לפי שהיא מבטאת את עניין המלוכה, [[מלך]] הוא נעלה מאוד לגבי העם, והוא נעלה באין ערוך מעמו, שעליו נאמר: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" שאפילו המידות (הדרגה הנמוכה של ה[[מלך]]) הם גבוהים ונעלים יותר מה[[שכל]] של העם (הדרגה הגבוהה של העם), יוצא שכל הכוחות של ה[[מלך]] נעלות וגבוהות באין ערוך מהעם{{הערה|1=ראה מאמר ד"ה ביום השתי עשר מלוקט ח"ג.}}
הסיבה שחכמי הקבלה קראו לספירה זו "[[מלכות]]" היא לפי שהיא מבטאת את עניין המלוכה, [[מלך]] הוא נעלה מאוד לגבי העם, והוא נעלה באין ערוך מעמו, שעליו נאמר: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם"  
 
שאפילו המידות (הדרגה הנמוכה של ה[[מלך]]) הם גבוהים ונעלים יותר מה[[שכל]] של העם (הדרגה הגבוהה של העם), יוצא שכל הכוחות של ה[[מלך]] נעלות וגבוהות באין ערוך מהעם{{הערה|1=ראה מאמר ד"ה ביום עשתי עשר מלוקט ח"ג.}}


ה[[מלך]] הוא מולך על העם, ש"אין מלך בלא עם", ו"עם" מלשון "עוממות" לשון פירוד והבדלה, שה[[מלך]] כנזכר לעיל הוא גבוה לגמרי מהעם והעם הם נפרדים ממנו אך בכל זאת הם בטלים אליו.  
ה[[מלך]] הוא מולך על העם, ש"אין מלך בלא עם", ו"עם" מלשון "עוממות" לשון פירוד והבדלה, שה[[מלך]] כנזכר לעיל הוא גבוה לגמרי מהעם והעם הם נפרדים ממנו אך בכל זאת הם בטלים אליו.  
זוהי ספירת ה'[[מלכות]]' למעלה, מלכותו של [[הקב"ה]].
זוהי ספירת ה'[[מלכות]]' למעלה, מלכותו של [[הקב"ה]].
===התגלותה בעולם===
===התגלותה בעולם===
גילוי דרגה זו למטה בעולם נעשית על ידי כמה אופנים, ומהם:  
גילוי דרגה זו למטה בעולם נעשית על ידי כמה אופנים, ומהם:  
'''א.''' עבודת ה' באופן של [[קבלת עול]] של עבד פשוט. שעל ידי עבודה זו מגלים את דרגת ספירת ה[[מלכות]].  
'''א.''' עבודת ה' באופן של [[קבלת עול]] של עבד פשוט. שעל ידי עבודה זו מגלים את דרגת ספירת ה[[מלכות]].  
'''ב.''' ב[[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]] - על ידי שממליכים את ה[[מלך]] אז נעשית 'בניין המלכות' מחדש, דהיינו  שעל ידי  ה[[תקיעת שופר]] מתעוררת ה[[נשמה]] וה[[יהודי]] מקבל עליו את מלכותו של ה[[קב"ה]] ו'''בונה''' ומחדש את ספירת ה[[מלכות]].  
'''ב.''' ב[[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]] - על ידי שממליכים את ה[[מלך]] אז נעשית 'בניין המלכות' מחדש, דהיינו  שעל ידי  ה[[תקיעת שופר]] מתעוררת ה[[נשמה]] וה[[יהודי]] מקבל עליו את מלכותו של ה[[קב"ה]] ו'''בונה''' ומחדש את ספירת ה[[מלכות]].  
ו'''ג.''' העיקר הוא על ידי מצוות "שום תשים עליך מלך" שה[[מלך]] הוא בטל ל[[קב"ה]] "ובו ועל ידיו בטלים ישראל לקב"ה", דהיינו מחמת זה שה[[מלך]] בטל בתכלית ל[[קב"ה]] לכן מתבטלים על ידיו  כל [[בני ישראל]].  
ו'''ג.''' העיקר הוא על ידי מצוות "שום תשים עליך מלך" שה[[מלך]] הוא בטל ל[[קב"ה]] "ובו ועל ידיו בטלים ישראל לקב"ה", דהיינו מחמת זה שה[[מלך]] בטל בתכלית ל[[קב"ה]] לכן מתבטלים על ידיו  כל [[בני ישראל]].  
ושלימות גילוי המלוכה של [[הקב"ה]] על ידי [[מלך]], הוא [[לעתיד לבוא]] על ידי  [[מלך המשיח]] שאז לא יהיה העלם והסתר כלל.
ושלימות גילוי המלוכה של [[הקב"ה]] על ידי [[מלך]], הוא [[לעתיד לבוא]] על ידי  [[מלך המשיח]] שאז לא יהיה העלם והסתר כלל.
שורה 38: שורה 48:
כך מתבטאים ה[[רחמים]] בפעולות של נתינת [[צדקה]] ואוכל לעניים, ובכך הם באים לידי ביטוי מעשי ומוחשי.
כך מתבטאים ה[[רחמים]] בפעולות של נתינת [[צדקה]] ואוכל לעניים, ובכך הם באים לידי ביטוי מעשי ומוחשי.


==בעבודת האדם כעת רגע לפני ההתגלות==
==בעבודת האדם כהכנה לגאולה==
ב[[דבר מלכות תזריע מצורע]] [[תנש"א]] מסביר הרבי את תפקידינו ב[[דור השביעי]] כהכנה ל[[גאולה]].
ב[[דבר מלכות תזריע מצורע]] [[תנש"א]] מסביר הרבי את תפקידינו ב[[דור השביעי]] כהכנה ל[[גאולה]].


הרבי מסביר בשיחה - שעניין הנגעים שורשו מגיע מאור גבוה מאוד, ובגלל שאין '[[כלי]]' לאור גבוה זה משתלשל מזה מצב בחיצוניות בלבד לא טוב -ענין ה'נגעים',
הרבי מסביר בשיחה - שעניין הנגעים שורשו מגיע מאור גבוה מאוד, ובגלל שאין '[[כלי]]' לאור גבוה זה משתלשל מזה מצב בחיצוניות בלבד לא טוב -ענין ה'נגעים',


וכך הרבי מקשר זאת ל[[גלות]]: ה[[גלות]] עניינה אור נעלה גבוה מאוד בלתי מוגבל (גאולה) ובגלל שאין 'כלי' לאור זה -משתלשל מצב לא שבחיצוניות לא טוב, [[גלות]], תפקידינו הוא להכניס את האור נעלה זה בתוך 'כלים' ועל ידי זה מגלים את העניין האמיתי של ה[[גלות]] -ה[[גאולה]].
וכך הרבי מקשר זאת לענין של גילוי הא' ב[[גולה]]: ה[[גלות]] עניינה אור נעלה גבוה מאוד בלתי מוגבל (גאולה) ובגלל שאין 'כלי' לאור זה -משתלשל מצב לא שבחיצוניות לא טוב, [[גלות]], תפקידינו הוא להכניס את האור נעלה זה בתוך 'כלים' ועל ידי זה מגלים את העניין האמיתי של ה[[גלות]] -ה[[גאולה]].


הרבי מקשר זאת לעניין של ''''[[מלכות שבתפארת]]'''' שתפקידינו במשך הגלות הוא - להכניס את ה[[תפארת]] (האור האלוקי) ב[[מלכות]] (כלי), ועל ידי זה מביאים את ה[[גאולה]].  
הרבי מקשר זאת לעניין של ''''[[מלכות שבתפארת]]'''' שתפקידינו במשך הגלות הוא - להכניס את ה[[תפארת]] (האור האלוקי) ב[[מלכות]] (כלי), ועל ידי זה מביאים את ה[[גאולה]].