ר.ז. (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 786234 של ר.ז. (שיחה)
ר.ז. (שיחה | תרומות)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 64: שורה 64:


וכנגד זה האהבה והתענוגים שבחיצוניות הנפש הטבעית שבאה בהתפעלות ורתיחת התאוה, היא שטחית וניתנת לשינויים ביתר קלות.
וכנגד זה האהבה והתענוגים שבחיצוניות הנפש הטבעית שבאה בהתפעלות ורתיחת התאוה, היא שטחית וניתנת לשינויים ביתר קלות.
== ענינה ==
בגלל ההבדל בשרשי שני סוגי אהבה הנ"ל, קיים גם הבדל בענינן של האהבות הנ"ל.
ענינה של האהבה הגלויה שעל-פי טעם ודעת היא השאיפה להגיע לידי סיפוק רוחני, רויה ועונג אלקי, וכמארז"ל: "יפה שעה אחת של קורת בעולם הבא מכל חיי העולם הזה", והוא תענוג ה[[נשמה|נשמות]] ש"נהנין מ[[זיו השכינה]]", והוא תענוג נפלא עד אין קץ.
נמצא, ש[[נשמה|נשמת האדם]] אפילו הוא [[צדיק גמור]] עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים, אף על פי כן אינה בטלה במציאות לגמרי וכל ענינה ושאיפתה - לקבל הנאה רוחנית ולהתחזק במציאותה, להיות דבר בפני עצמו הדבק בה' - ירא ה' ואוהבו, בבחינת "יש מי שאוהב".
אבל האהבה המסותרת ששרשה מעצם ה[[נשמה]] - חלק אלקה ממעל, "שהיא אהבה הטבעית שב[[נפש האלקית]] שבכללות ישראל שחפצה ורצונה בטבעה לידבק בשרשה ומקורה [[אור אין סוף]] ב"ה", הרי כל ענינה ושאיפתה היא להתבטל במציאותה, ולהכלל באור אין-סוף ברוך הוא ב[[מסירות נפש]] ממש, שלא "בבחינת טעם ודעת ושכל מושג ומובן", כביטול הניצוץ באבוקה.
כמשל הנר ה"שואף" בטבעו לעלות להתבטל בשרשו, ומשום כך שלהבתו בתנועה תמידית כלפי מעלה.


==אהבה בקדושה ולעומת זה==
==אהבה בקדושה ולעומת זה==
שורה 118: שורה 129:
# התאוה בדברים המותרים ואפילו הנצרכים לקיום גופו ושמירת בריאותו, אלא שתאותו אינה לבריאות ה[[גוף]] וקיומו, כי אם להנאתו החומרית. התאוה החומרית מבוססת על האנוכיות והישות שבאדם, דבר המנוגד לאמונת האחדות - שאין עוד מלבדו כלל, המחייבת ביטול במציאות כל הנבראים. ובזה התאוה היא מציאות שלילית הצריכה תיקון, אף על פי שהמעשה עצמו חיובי, שהרי הוא מועיל לקיום גופו ושמירת בריאותו.  
# התאוה בדברים המותרים ואפילו הנצרכים לקיום גופו ושמירת בריאותו, אלא שתאותו אינה לבריאות ה[[גוף]] וקיומו, כי אם להנאתו החומרית. התאוה החומרית מבוססת על האנוכיות והישות שבאדם, דבר המנוגד לאמונת האחדות - שאין עוד מלבדו כלל, המחייבת ביטול במציאות כל הנבראים. ובזה התאוה היא מציאות שלילית הצריכה תיקון, אף על פי שהמעשה עצמו חיובי, שהרי הוא מועיל לקיום גופו ושמירת בריאותו.  
# תאוות זרות ורעות בתענוגי העולם הזה החומרי שאין בהם כל תועלת, ואדרבה, הן מזיקות לבריאותו הגופנית והנפשית כאחד. ובזה גם התאוה וגם המעשה הנובע ממנה - שליליים, וצריך לשוב על זה בתשובה.
# תאוות זרות ורעות בתענוגי העולם הזה החומרי שאין בהם כל תועלת, ואדרבה, הן מזיקות לבריאותו הגופנית והנפשית כאחד. ובזה גם התאוה וגם המעשה הנובע ממנה - שליליים, וצריך לשוב על זה בתשובה.
 
{{סגל}}
== ההתכללות שבה ==
‏‏באהבה טבעית שבנפש האלקית, כלולה גם יראה, והיינו, שמפני אהבה זו ורצון זה - לידבק בשרשה ומקורה [[אור אין סוף]] ב"ה, היא יראה ומפחדת בטבעה מנגוע בקצה טומאת עבודה זרה ח"ו שהיא נגד אמונת [[ה' אחד]].
 
כלומר, שנזהר מאד מטומאת עבודה זרה - אפילו בלבושיה החיצונים (בלבד) של כוחות הנפש, שהם [[דיבור (לבוש)|דיבור]] ו[[מעשה (לבוש)|מעשה]], וכל-שכן ב[[מחשבה (לבוש)|מחשבה]].
 
זאת אומרת שהיהודי ירא להוציא מפיו איזה דיבור כל-שהוא הנוגד את האמונה ב[[ה' אחד]] - גם כשאין פיו ולבו שוין, אלא אפילו אם לבו שלם באמונת ה'. וכן ירא ונזהר שלא לעשות מעשה כל-שהוא נגד האמונה, כגון להשתחוות לעבודה זרה אפילו רק למראית עין.{{סגל}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==