הבדלים בין גרסאות בדף "אולם"
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:") |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | [[קובץ:בית שער.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תיאור האולם]] |
| − | |||
| − | ה'''אולם''' היה לפני הכניסה ל[[היכל]]. הוא היה | + | ה'''אולם''' היה לפני הכניסה ל[[היכל]]. הוא היה כעין בית שער, ששימש כפרוזדור לפני טרקלין - לפני ה[[קדש]] וה[[קודש הקדשים]]. |
| − | האולם היה כאמור כניסה להיכל שהוא היה הקודש והקדש קדשים, וברוב | + | האולם היה כאמור כניסה להיכל שהוא היה הקודש והקדש קדשים, וברוב ה[[משניות]] מוגדרת הכניסה לאולם כשער האולם, והכניסה להיכל (הקודש והקדש קדשים) כשער ההיכל. אך למעשה כותב ה[[רמב"ם]] כי גם האולם היה חלק מההיכל. |
== גודלו == | == גודלו == | ||
| שורה 12: | שורה 11: | ||
רוחבו, כלומר - שיעורו הקטן יותר, היה מהמזרח למערב, עשר [[אמות]]. גבהו היה שלושים אמות. | רוחבו, כלומר - שיעורו הקטן יותר, היה מהמזרח למערב, עשר [[אמות]]. גבהו היה שלושים אמות. | ||
| − | לאולם היו חלונות מיוחדים שהיו שונים מכל שאר חלונות הנהוגים. בעוד שבזמנם היה נהוג לבנות את החלונות כשעיקר רחבם מתרחב והולך לגבי פנים, כדי שתכנס האורה פנימה, לעומת זאת היו חלונות בית המקדש מתרחבים והולכים כלפי חוץ, כדי להראות שבית המקדש אינו צריך לאורה. | + | לאולם היו חלונות מיוחדים שהיו שונים מכל שאר חלונות הנהוגים. בעוד שבזמנם היה נהוג לבנות את החלונות כשעיקר רחבם מתרחב והולך לגבי פנים, כדי שתכנס האורה פנימה, לעומת זאת היו חלונות [[בית המקדש]] מתרחבים והולכים כלפי חוץ, כדי להראות שבית המקדש אינו צריך לאורה. |
== פתח האולם == | == פתח האולם == | ||
פתח האולם היה הפתח הגדול ביותר ב[[בית המקדש]]. שלא ככל פתחי [[בית המקדש]] שהיו גובהן כ' אמות ורוחבן רק עשר אמות, היה פתח האולם רוחבו וגובהו עשרים אמות. | פתח האולם היה הפתח הגדול ביותר ב[[בית המקדש]]. שלא ככל פתחי [[בית המקדש]] שהיו גובהן כ' אמות ורוחבן רק עשר אמות, היה פתח האולם רוחבו וגובהו עשרים אמות. | ||
| − | פתח האולם הוא מושג לפתח גדול ביותר. מובא כי הקדוש ברוך הוא אומר להם לישראל: "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם". | + | פתח האולם הוא מושג לפתח גדול ביותר. מובא כי [[הקדוש ברוך הוא]] אומר להם לישראל: "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם". |
== עמודי הנחושת == | == עמודי הנחושת == | ||
| שורה 23: | שורה 22: | ||
בתוך האולם היו שני עמודים גדולים, עליהם עמד בסיס כל הבנין, והם ידועים בשמות. הימיני היה נקרא "יכין", והשמאלי "בועז". כל עמוד היה בגובה של שמונה עשרה אמות, ומכיון שהיקיפו היה שתים עשרה אמות, מההכרח לפי החשבון שאורכו ורוחבו היה ארבע אמות עגולים. | בתוך האולם היו שני עמודים גדולים, עליהם עמד בסיס כל הבנין, והם ידועים בשמות. הימיני היה נקרא "יכין", והשמאלי "בועז". כל עמוד היה בגובה של שמונה עשרה אמות, ומכיון שהיקיפו היה שתים עשרה אמות, מההכרח לפי החשבון שאורכו ורוחבו היה ארבע אמות עגולים. | ||
| − | על ראש העמודים היו כצורת שני כתרים דבוקים זה בזה, כל אחד מהם כצורת אבן, ומצד אחד היה נכנס בהם העמוד{{ | + | על ראש העמודים היו כצורת שני כתרים דבוקים זה בזה, כל אחד מהם כצורת אבן, ומצד אחד היה נכנס בהם העמוד{{הערה|מלכים א, ז, ט"ז על פי פירוש הרלב"ג.}} |
== מקורות == | == מקורות == | ||
מלכים-א, ו, וראשונים שם. [[מסכת מדות]]. | מלכים-א, ו, וראשונים שם. [[מסכת מדות]]. | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{הר הבית}} | {{הר הבית}} | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:04, 30 בספטמבר 2020
האולם היה לפני הכניסה להיכל. הוא היה כעין בית שער, ששימש כפרוזדור לפני טרקלין - לפני הקדש והקודש הקדשים.
האולם היה כאמור כניסה להיכל שהוא היה הקודש והקדש קדשים, וברוב המשניות מוגדרת הכניסה לאולם כשער האולם, והכניסה להיכל (הקודש והקדש קדשים) כשער ההיכל. אך למעשה כותב הרמב"ם כי גם האולם היה חלק מההיכל.
תוכן עניינים
גודלו[עריכה]
גודלו היה: עשרים אמה ארכו - מהצפון לדרום, שהיו לרוחב ההיכל, מכיון שבהיכל היה האורך גדול ביותר מהמזרח למערב, ולכן רחבו היה מהצפון לדרום, שכן הוא הכלל - כל מידה יתירה קרויה אורך, והמידה הפחותה יותר קרויה רוחב.
רוחבו, כלומר - שיעורו הקטן יותר, היה מהמזרח למערב, עשר אמות. גבהו היה שלושים אמות.
לאולם היו חלונות מיוחדים שהיו שונים מכל שאר חלונות הנהוגים. בעוד שבזמנם היה נהוג לבנות את החלונות כשעיקר רחבם מתרחב והולך לגבי פנים, כדי שתכנס האורה פנימה, לעומת זאת היו חלונות בית המקדש מתרחבים והולכים כלפי חוץ, כדי להראות שבית המקדש אינו צריך לאורה.
פתח האולם[עריכה]
פתח האולם היה הפתח הגדול ביותר בבית המקדש. שלא ככל פתחי בית המקדש שהיו גובהן כ' אמות ורוחבן רק עשר אמות, היה פתח האולם רוחבו וגובהו עשרים אמות.
פתח האולם הוא מושג לפתח גדול ביותר. מובא כי הקדוש ברוך הוא אומר להם לישראל: "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".
עמודי הנחושת[עריכה]
בתוך האולם היו שני עמודים גדולים, עליהם עמד בסיס כל הבנין, והם ידועים בשמות. הימיני היה נקרא "יכין", והשמאלי "בועז". כל עמוד היה בגובה של שמונה עשרה אמות, ומכיון שהיקיפו היה שתים עשרה אמות, מההכרח לפי החשבון שאורכו ורוחבו היה ארבע אמות עגולים.
על ראש העמודים היו כצורת שני כתרים דבוקים זה בזה, כל אחד מהם כצורת אבן, ומצד אחד היה נכנס בהם העמוד[1]
מקורות[עריכה]
מלכים-א, ו, וראשונים שם. מסכת מדות.
הערות שוליים
- ↑ מלכים א, ז, ט"ז על פי פירוש הרלב"ג.
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | הסורג · החיל · עזרת נשים · עזרה · מנורות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שומרים · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |
