חסידות בויאן – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־15:42, 6 בינואר 2026

חסידות בויאן (נכתב ביידיש באיאן) הוא שמה של חצר חסידית מהעיירה בויאן בבוקובינה (כיום באוקראינה) שנוסדה על ידי רבי יצחק פרידמן מבויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין. חסידות בויאן מונה אלפי בתי אב ברחבי העולם והיא כיום החסידות הגדולה ביותר מבין החסידויות המשתייכות לבית רוז'ין.

ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 3,500 בעלי זכות בחירה^[1].

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדור הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מייסד חסידות בויאן היה רבי יצחק פרידמן, ה"הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון).

רבי יצחק כיהן באדמו"רות מתרמ"ג עד פטירתו, בי"ז באדר תרע"ז.

לאחר שלוש שנים בהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי ישראל מסדיגורה, החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה:

- רבי ישראל קיבל את הנכסים בסדיגורה, כולל ביתו המפואר של סבם רבי ישראל מרוז'ין וכן את חלקת הקבר בה נקברו אבותיהם

- רבי יצחק קיבל את נשיאות כולל ווהלין ואת בית הכנסת 'תפארת ישראל' בעיר העתיקה ואת זכות הדלקת מדורת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי.

בי"ח בחשוון תרמ"ז רבי יצחק עבר לעיירה בויאן הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית מדרש ובית מגורים בהם ניהל את עדתו.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, כמו שאר אדמו"רי בית רוז'ין, בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו.

לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה בווינה ואחר כך התפזרו.

הדור השני והשלישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

קובץ:Admor Menachem Nachum Boyan with reb Haim Tuvia Wietman - Lag Baomer Meron 1927.jpg

, בנו הבכור של ה"פחד יצחק", רבי מנחם נחום הנהיג את רוב החסידים של אביו.

לאחר מספר שנים עבר מוינה לצ'רנוביץ בבוקובינה שם גרו חסידים רבים. נפטר בי"ט באב תרצ"ו, ונקבר באוהל אביו בווינה. תורתו רוכזה בספר "תפארת מנחם".

אחריו שימשו באדמו"רות בניו רבי אהרן ורבי מרדכי שרגא, שסירבו באופן רשמי ליטול את כתר האדמו"רות. אך למעשה ערכו שולחנות יחד ואמרו דברי תורה, כשרבי אהרן היה המרכזי שבהם.

- רבי אהרן (תר"נ -י"ג בחשוון תש"ב) נפטר במגפת טיפוס במהלך שנות השואה ונקבר בווערחיווקי.

- רבי מרדכי שרגא (-ט"ז בטבת תש"ב) היה חתנו של רבי ישראל מויז'ניץ, נפטר ונקבר אף הוא בווערחיווקי.

בנוסף אליהם, היה את חתנו רבי משה (משה'ניו) פרידמן, בן לאדמ"ורי הוסיאטין.

הוא החל לכהן כאדמו"ר מבויאן בווינה לאחר מעבר חמיו לצ'רנוביץ ובהמשך עבר לקראקא.

לאחר פטירת חמיו, חלק גדול מחסידי בויאן, בפרט מארץ ישראל, היו לחסידיו. היה תלמיד חכם מפורסם וכיהן כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וכנשיא ישיבת חכמי לובלין. נרצח בג' באלול תש"ג.

בנו השני, רבי ישראל כיהן בלייפציג שבגרמניה. בשנת תרצ"ט נמלט מהנאצים לשווייץ ולאחר מספר חודשים עלה לארץ ישראל והתיישב ופתח בית מדרש ברחוב יבנה בתל אביב.

נפטר בא' דר"ח אלול תשי"א והשאיר שתי בנות. אך לא נותרו ממנו צאצאים.

הבן השלישי, רבי אברהם יעקב, כיהן בלמברג (לבוב), אחת מעריה המרכזיות של גליציה, שרבים מתושביה נמנו על חסידי בית רוז'ין.

בשנת תש"ב נרצח בחצר ביתו יחד עם אשתו ומשמשו. גם הוא לא הניח אחריו צאצאים.

הבן הרביעי, רבי מרדכי שלמה נשאר בווינה שם כיהן באדמו"רות.

בשנת תרפ"ה ביקר בארצות הברית וחסידי בית רוז'ין שם ביקשו ממנו להשאר ולכהן להם כאדמו"ר.

בשנת תרפ"ז פתח את בית מדרשו בלואר איסט סייד במנהטן. כיהן כחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית וכנשיא אגודת האדמו"רים בארצות הברית.

לאחר השואה ולאחר פטירת אחיו המבוגר יותר - רבי ישראל מבויאן-לייפציג - בשנת תשי"א, החסידים כולם קיבלוהו כרבם, ונהגו אליו כחסידים אל אדמו"ר.

נפטר בה' באדר תשל"א, ארונו הובא לישראל ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

השאיר אחריו שני בנים ובת אשר לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים, ולכן הוחלט להכתיר את נכדו (בן בתו) הרב נחום דב ברייאר, האדמו"ר הנוכחי.

רבי מרדכי שלמה פרידמן מבויאן

האדמו"ר הנוכחי[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי מרדכי שלמה פרידמן שהיה האחרון מבין בניו של ה"פחד יצחק", נפטר בתשל"א בארצות הברית.

לאחר שבמשך ארבע עשרה שנים לא עמד אדמו"ר בראשות החסידות, כיוון שבניו לא ראו עצמם מתאימים לתפקיד, נכד רבי מרדכי שלמה, רבי נחום דב, שהוא בנו של רבי מנחם מנדל ברייאר ומלכה בתו של ר' מרדכי שלמה, סומן כיורש.

הרב נחום דב עלה לארץ ולמד תקופה קצרה בישיבת ההסדר הר עציון, ומאוחר יותר בישיבת "תפארת ישראל" של החסידות.

הוא נישא בשנת ה'תש"ם לשושנה בת הרב משולם זושא^[2] בן רבי אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ ומאז הם מתגוררים בירושלים.

לאחר נישואיו הוכתר לאדמו"ר, אך הוא סירב למעשה להתנהג באדמו"רות וערך לראשונה טיש בשנת תשמ"ה. דברי תורתו של האדמו"ר הנוכחי כונסו לכמה קבצים וספרים בשם "אמרי קודש".

מדי שנה בל"ג בעומר מגיע האדמו"ר מבויאן למירון כדי לממש את זכות ההדלקה המסורתית לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, זכות השמורה לאדמו"רי בויאן מסוף שנות הת"ר.

כמידי שנה גם בשנת תשפ"ה נוגן בהדלקתו ארבע בבות^[3].

מהנהגות החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחסידות ישנו דגש על אחווה בין חסידים, לכן נהוג בחסידות לפתוח בתי כנסת (קלויז'ן) רבים, כך שבתי הכנסת לא יהפכו להמוניים.

אך למרות זאת בירושליים נסגרו כמה בתי כנסת עקב מגוריו של האדמור בירושלים.

לאדמו"ר עצמו יש בית כנסת ליד ביתו בו הוא מתפלל בימות החול.

החסידות כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

החסידות מונה כיום אלפי בתי אב בארץ ובעולם, כשרובם הגדול מתגוררים בישראל^[4].

מרכזי החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מרכז החסידות הוא בירושלים, אך הקהילה הגדולה של החסידות היא בביתר עילית, אליה פנו האברכים הצעירים מיום היווסדה, והיא מונה כ-900 משפחות.

בביתר קיימת רשת של כוללים המאוגדים תחת ארגון "תלפיות" ומוסדות חינוך נוספים כתלמוד תורה וישיבה קטנה.

קהילות נוספות קיימות ב

בארצות הברית נמצאים קהילות ב:

באירופה יש מרכזים ב:

בסוף שנות הס' הוקם גוף בשם 'מרכז מוסדות רוז'ין - באיאן', שהוא ארגון המאגד בתוכו את כל המוסדות הקהילתיים של החסידות.

מרבית החסידים בארץ ישראל מוצאם מבני היישוב הישן, וחלק גדול שימר את הלבוש השבתי הירושלמי. הלבוש הירושלמי לימות החול, נמצא במגמת ירידה, ומרבית החסידים לובשים את הלבוש החסידי הרגיל.

לחסידות מכון הוצאה לאור "משכנות הרועים", בראשות הרב דב בער רבינוביץ', גבאי האדמו"ר והיסטוריון החצר, המוציא ספרים ועלונים על תולדות האדמו"רים והחסידים.

בין הספרים שהוציא המכון יש את:

אגרות הרה"ק מרוז'ין שלושה כרכים
משכנות הרועים על חצר בויאן באירופה
בקודש חזיתיך אודות ביקורי האדמו"ר מבויאן נ.י. בארץ ישראל.

קשר עם הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב פרידמן, כנשיא אגודת האדמו"רים בארצות הברית וכמייסד האגודה למען שמירת שבת, היה לו מעמד ודעתו הייתה נחשבת. אדמו"ר הריי"צ התכתב איתו בעניין האגודה לשמירת שבת שהקים, וכשביקש לקבוע תענית על מאורעות מלחמת העולם השנייה, ביקש תחילה את הסכמתו של האדמו"ר מבויאן. וכך הוא כותב לו:

מצב אחינו בני ישראל יחיו נורא הוא, וכבר אמרו רבותינו-זכרונם-לברכה אין ישראל נגאלין אלא בתשובה. נחוץ הדבר לקבוע תענית צבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית בארץ ישראל תבוא-ותיבנה ידידי הגאון הרי"א שליט"א הרצוג, ידידי הרה"ג דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרה"ג ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים. ידידי הרב החכם ומשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרה"ג הר"י שי' אברמסקי ראש אב"ד דלונדון, לקבוע תענית צבור עולמי ביום א' דסליחות הבא-עלינו-לטובה, ולא אפונה אשר גם אגודת האדמו"רים תצטרף בהסכמתה. —

הרב פרידמן גם הוא, פנה לאדמו"ר הריי"צ בבקשה שיכבד בנוכחותו באירוע לזכר הניספים בשואה:

כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' פרשת תולדות הבא-עלינו-לטובה נתחיל בכתיבת ספר התורה לזכרון חללי אירופה, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים האדמו"רים, אודים מוצלים מאש, הייתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו. —

על כך ענה לו אדמו"ר הריי"צ:

הנני שולח את בא כחי הרב-הגאון הרב-החסיד ר' שמואל שליט"א הלוי לעוויטין, להשתתף בשליחותי עם כבוד קדושתם שליט"א באסיפתם הכבודה והנכונה במאד לכתיבת ספר תורה לזכרון נשמות האדמו"רים, הרבנים ובני תורה שנהרגו ונטבחו, יהיו נשמותיהם צרורות בצרור החיים, ויעוררו רחמי שמים בעד קהל עדת ישראל ה' עליהם יחיו, בגשמיות וברוחניות. —

הקשר עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ המשיכו קשרי הידידות של הרב פרידמן עם הרבי, ואף נפגש עימו מספר פעמים.

הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן הייתה מיוחדת במינה. כשנולד לרב פרידמן נכדה, שלח הרבי מכתב "מזל טוב" מיוחד בו הוא מברכו שיזכה לגדלה לתורה, חופה ומעשים טובים.

בחג הפורים היו מחליפים ביניהם משלוח מנות.

כשהרב פרידמן היה מזכיר את הרבי, הוא היה עושה זאת ביראת כבוד מיוחדת. אחד מחסידיו שבארץ הקודש בא לבקרו ולפני שעזב נכנס לקבל 'ברכת פרידה'. אמר לו הרב פרידמן שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".

בשנת תשי"ג נסע הרב פרידמן לביקור בארץ ישראל, במהלכה ביקר גם במוסדות חב"ד בלוד ובכפר חב"ד.

הביקור הראשון נערך ביום כ' בשבט בישיבת תומכי תמימים לוד בליווי עשרות חסידי בויאן ואישי ציבור חרדים.

בישיבה בלוד התקבל על ידי חברי אגודת חסידי חב"ד כשבהיכל הישיבה נערכה מסיבת 'קבלת פנים' לכבודו, בהשתתפות רבה של כפר חב"ד הרב שניאור גרליק, ראשי הישיבה, המשפיעים, וקהל חסידי חב"ד מלוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני האדמו"ר מבויאן. בהמשך ערך סיור בין הכיתות, התעניין בסדר הלימוד ובחן את התלמידים, שהפגינו ידיעה והבנה בלימודים. הביקורים במוסודת חב"ד סוקרו על ידי הקובץ הרוז'יני "תפארת ישראל" ועיתון "המודיע".

כאשר בי"ג באלול שנת תשכ"ו נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי. הלוויתו עברה ליד 770 והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו"ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של מנהטן.

כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.

בחודש ניסן שנת תשכ"ב שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. וכשהרבי השיב לו במכתב בערב חג פסח הוא מכנה אותו כך:

הרב הצדיק והרב החסיד איש ירא-אלוקים בנם-של-קדושים גזע תרשישים וכו' מורנו-הרב-רבי מרדכי שלמה שליט"א נשיא אגודת האדמו"רים.

בשנת תשל"א, לאחר הסתלקותו של האדמו"ר מבויאן והבאת ארונו לירושלים, שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הרב שלמה יוסף זוין, לנחם את המשפחה בשמו.

והרבי עמד מאחורי מינוי נכדו הרב נחום דב ברייער מבאייאן שליט"א ביחידות לבר מצוה שלו בה דחק בה.

לקראת חג השבועות תשמ"ט אמר לחסידו (אחיו של ר' שלום ברוכשטט) שנסע ל-770 "אני מקנא אותך שהינך תחוג את חג השבועות יחד עם נשיא הדור"

כמו כן היה לרב ברייער קשרים רבים עם דודו הרב שניאור זלמן גוראריה מחשובי רבני חב"ד בדור השביעי.

חסידים בולטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דוד אורטנברג (ר' דודיא) - מחבר ספר ההלכה "תהלה לדוד"
הרב שלמה טלינגטור - ממנהיגי החסידות בירושלים
הרב נחום יאסער
הרב בן ציון רחמן - מו"צ שיכון הרבנים ורב החסידות בעבר
הרב חיים ברים - תלמידו של החזון איש. כיהן בין היתר כראש ישיבת אוהל יעקב בבני ברק וישיבת סקווירא בשיכון סקווירא.
הרב יהושע העשיל ברים - תלמידו של הרב איסר זלמן מלצר - כיהן כראש ישיבת תפארת ישראל רוז׳ין בירושלים
הרב שלמה שרייבר - ראש ועד הרבנים של אגודת ישראל בירושלים, ראש ישיבת חיי עולם ומנהיג החסידות בפועל בארץ ישראל לאחר המלחמה.
הרב אפרים פישל רבינוביץ - ראש ישיבת רוז'ין וחבר מועצת גדולי התורה
יהושע ברוכי - פעיל בפועל המזרחי, הממונה על פינוי הרובע היהודי מטעם עירית ירושלים, ראש המועצה הדתית בירושלים ויקיר ירושלים.

כיום בולטים בחסידות:

הרב צבי שרייבר - רבה של החסידות (נכדו של הרב שלמה)
הרב צבי רבינוביץ' - ראש ישיבת רוז'ין (בנו של הרב פישל)
אחיו הרב פלטיאל יוסף רבינוביץ ממנהלי הישיבה
הרב דב רבינוביץ' - רב החסידות בביתר
הרב יעקב שפירא- רב ומייסד הקהילה והמוסדות בקריית גת ובמודיעין עילית
הרב אביש ציינויירט - מקובל

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

הערות שוליים

^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
^ ר' זושא השיל למד בתו"ת בדפורד ודין הי' מדריך ראשי בגן ישראל משך כמה שנים וגם היה גיסו של ר' זלמן גורארי'
^ וידאו הלילה: ניגון ד' בבות בהדלקת המדורה של האדמו"ר מבויאן .
^ פנקס הטלפונים של הקהילה בישראל בשנת תשס"ז מונה יותר מ-1000 בתי אב.

הערך במבוסס על הערך בויקיפדיה, קרדיט,
רשימת התורמים

[1] חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.

[2] ר' זושא השיל למד בתו"ת בדפורד ודין הי' מדריך ראשי בגן ישראל משך כמה שנים וגם היה גיסו של ר' זלמן גורארי'

[3] וידאו הלילה: ניגון ד' בבות בהדלקת המדורה של האדמו"ר מבויאן .

[4] פנקס הטלפונים של הקהילה בישראל בשנת תשס"ז מונה יותר מ-1000 בתי אב.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{עריכה דחופה}}
 [[קובץ:האדמו''ר מבויאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר הנוכחי של בויאן]]
 '''חסידות בויאן''' (נכתב ב[[יידיש]] '''באיאן''') הוא שמה של [[חסידות|חצר חסידית]] מהעיירה [[בויאן]] ב[[בוקובינה]] (כיום ב[[אוקראינה]]) שנוסדה על ידי רבי '''יצחק פרידמן מבויאן''', נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. חסידות בויאן מונה אלפי בתי אב ברחבי העולם והיא כיום החסידות הגדולה ביותר מבין החסידויות המשתייכות ל[[חסידות רוז'ין|בית רוז'ין]].
@@ שורה 45: / שורה 44: @@
 בשנת [[תרפ"ז]] פתח את בית מדרשו ב[[לואר איסט סייד]] ב[[מנהטן]]. כיהן כחבר [[מועצת גדולי התורה]] בארצות הברית וכנשיא [[אגודת האדמו"רים בארצות הברית|אגודת האדמו"רים]] ב[[ארצות הברית]].
-לאחר [[השואה]] ולאחר פטירת אחיו המבוגר יותר, רבי ישראל מבויאן-לייפציג בתשי"א,  החסידים כולם קיבלוהו כרבם, ונהגו אליו כחסידים אל אדמו"ר. נפטר ב[[ה' באדר]] [[תשל"א]], ארונו הובא לישראל ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים. השאיר אחריו שני בנים ובת אשר לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים ולכן הוחלט להכתיר את נכדו (בן בתו) הרב נחום דב ברייאר, האדמו"ר הנוכחי.
+לאחר [[השואה]] ולאחר פטירת אחיו המבוגר יותר - רבי ישראל מבויאן-לייפציג - בשנת [[תשי"א]],  החסידים כולם קיבלוהו כרבם, ונהגו אליו כחסידים אל אדמו"ר.
-<gallery>
+נפטר ב[[ה' באדר]] [[תשל"א]], ארונו הובא לישראל ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים.
-קובץ:Menachem Nachum Friedman, Boyan-Chernowitz.jpg|רבי [[מנחם נחום פרידמן (בויאן)|מנחם נחום]] מבויאן-צ'רנוביץ
-קובץ:Yisroel Friedman Boyan-Leipzig.gif|רבי [[ישראל פרידמן (בויאן)|ישראל]] מבויאן-לייפציג
+====== משפחתו ======
-קובץ:Avrohom Yaakov Friedman.gif|רבי [[אברהם יעקב פרידמן (בויאן)|אברהם יעקב]] מבויאן-לעמברג
+השאיר אחריו שני בנים ובת אשר לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים, ולכן הוחלט להכתיר את נכדו (בן בתו) [[נחום דוב ברייאר|הרב נחום דב ברייאר]], האדמו"ר הנוכחי.
-קובץ:Moshenu Boyaner.gif|רבי [[משה פרידמן|(משה'ניו)]] מבויאן-קראקא
+<gallery mode="nolines">
 קובץ:מרדכי שלמה פרידמן.JPG|רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]] מבויאן
 </gallery>
@@ שורה 57: / שורה 57: @@
 ==האדמו"ר הנוכחי==
 [[קובץ:הדלקת בויאן תשפ"ג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי [[נחום דב ברייאר]], האדמו"ר מבויאן בהדלקת [[מדורת ל"ג בעומר]] ([[תשפ"ג]])]]
-רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]] שהיה האחרון מבין בניו של ה"פחד יצחק" נפטר ב[[תשל"א]] בארצות הברית. במשך ארבע עשרה שנים לא עמד אדמו"ר בראשות החסידות, כיוון שבניו לא ראו עצמם מתאימים לתפקיד. נכד רבי מרדכי שלמה, רבי '''[[נחום דב ברייאר|נחום דב]]''', שהוא בנו של רבי [[מנחם מנדל ברייאר]] ומלכה בתו של ר' מרדכי שלמה, סומן כיורש. נחום דב עלה לארץ ולמד תקופה קצרה ב[[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[הר עציון]], ומאוחר יותר בישיבת "תפארת ישראל" של החסידות. הוא נישא בשנת [[ה'תש"ם]] לשושנה בת הרב משולם זושא בן רבי אברהם יהושע השיל מ[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]] ומאז הם מתגוררים בירושלים. לאחר נישואיו הוכתר לאדמו"ר, אך הוא סירב למעשה להתנהג באדמו"רות וערך לראשונה טיש בשנת [[תשמ"ה]]. דברי תורתו של האדמו"ר הנוכחי כונסו לכמה קבצים וספרים בשם "אמרי קודש".
+רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]] שהיה האחרון מבין בניו של ה"פחד יצחק", נפטר ב[[תשל"א]] בארצות הברית.
+לאחר שבמשך ארבע עשרה שנים לא עמד אדמו"ר בראשות החסידות, כיוון שבניו לא ראו עצמם מתאימים לתפקיד, נכד רבי מרדכי שלמה, רבי '''[[נחום דוב ברייאר|נחום דב]]''', שהוא בנו של רבי [[מנחם מנדל ברייאר]] ומלכה בתו של ר' מרדכי שלמה, סומן כיורש.
+הרב נחום דב עלה לארץ ולמד תקופה קצרה בישיבת ההסדר הר עציון, ומאוחר יותר בישיבת "תפארת ישראל" של החסידות.
+הוא נישא בשנת [[ה'תש"ם]] לשושנה בת הרב משולם זושא{{הערה|ר' זושא השיל למד בתו"ת בדפורד ודין הי' מדריך ראשי בגן ישראל משך כמה שנים וגם היה גיסו של ר' זלמן גורארי'}} בן רבי אברהם יהושע השיל מ[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]] ומאז הם מתגוררים בירושלים.
+לאחר נישואיו הוכתר לאדמו"ר, אך הוא סירב למעשה להתנהג באדמו"רות וערך לראשונה טיש בשנת [[תשמ"ה]]. דברי תורתו של האדמו"ר הנוכחי כונסו לכמה קבצים וספרים בשם "אמרי קודש".
-מדי שנה ב[[ל"ג בעומר]] מגיע האדמו"ר מבויאן למירון כדי לממש את זכות ההדלקה המסורתית לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, זכות השמורה לאדמו"רי בויאן עוד מסוף המאה השביעית לאלף השישי.
+מדי שנה ב[[ל"ג בעומר]] מגיע האדמו"ר מבויאן למירון כדי לממש את זכות ההדלקה המסורתית לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, זכות השמורה לאדמו"רי בויאן מסוף שנות הת"ר.
 כמידי שנה גם בשנת [[תשפ"ה]] נוגן בהדלקתו [[ארבע בבות]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1210975/ וידאו הלילה: ניגון ד' בבות בהדלקת המדורה של האדמו"ר מבויאן] {{אינפו}}.}}.
-==החסידות בארץ ישראל==
+== מהנהגות החסידות ==
-אבי השושלת, רבי יצחק פרידמן, ויתר על החצר בסדיגורה לאחיו הצעיר רבי ישראל, בתמורה לקבלת נשיאות [[כולל ווהלין]] וזכות הדלקת המדורה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון (מושב)|מירון]]. חסידי רוז'ין בארץ ישראל, בהם העסקן [[ניסן ב"ק]], השתייכו לחסידות בויאן. גם רובם של מתפללי [[בית הכנסת תפארת ישראל]] ב{{ה|עיר העתיקה}} היו חסידי בויאן וזאת בין היתר בשל העובדה שאת כספי החלוקה של כולל ווהלין קיבלו החסידים בארץ דרך חצר הקודש בבאיאן{{הערה|לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על חלוקת הזכויות בין [[חסידות סדיגורה]] לחסידות בויאן.}}. כמו כן לחסידות היו בתי כנסת ב[[צפת]] וב[[טבריה]]. בשל מרכזיותה של החסידות ביישוב הישן, הצטרפו לחסידות חסידים רבים, כמו משפחת רבינוביץ (צאצאי אדמו"רי [[חסידות פוריסוב|פוריסוב]]) ומשפחת ברים (שהשתייכו ל[[חסידות צאנז]] שהתנגדה לחסידות רוז'ין), שהיוו את אבן היסוד לתקומת החסידות לאחר שנכחדה באירופה בשואה. ארבעת בניו של רבי יצחק ביקרו בארץ ישראל, ואחד מהם, רבי ישראל, אף התגורר בה בסוף ימיו.
+בחסידות ישנו דגש על [[אהבת ישראל|אחווה בין חסידים]], לכן נהוג בחסידות לפתוח [[בית כנסת|בתי כנסת]] (קלויז'ן) רבים, כך שבתי הכנסת לא יהפכו להמוניים.
+אך למרות זאת בירושליים נסגרו כמה בתי כנסת עקב מגוריו של האדמור ב[[ירושלים]].
+לאדמו"ר עצמו יש בית כנסת ליד ביתו בו הוא מתפלל בימות החול.
+==החסידות כיום==
+החסידות מונה כיום אלפי בתי אב בארץ ובעולם, כשרובם הגדול מתגוררים בישראל{{הערה|פנקס הטלפונים של הקהילה בישראל בשנת תשס"ז מונה יותר מ-1000 בתי אב.}}.
+=== מרכזי החסידות ===
+מרכז החסידות הוא בירושלים, אך הקהילה הגדולה של החסידות היא ב[[ביתר עילית]], אליה פנו האברכים הצעירים מיום היווסדה, והיא מונה כ-900 משפחות.
+בביתר קיימת רשת של [[כולל אברכים|כולל]]ים המאוגדים תחת ארגון "תלפיות" ומוסדות חינוך נוספים כתלמוד תורה וישיבה קטנה.
+קהילות נוספות קיימות ב
+* [[בני ברק]]
+* [[מודיעין עילית]]
+* [[בית שמש]]
+* [[קריית גת]]
+* [[אלעד]]
+* ו[[עמנואל]]
-בשנת [[תרס"ח]] נבנתה שכונת [[בתי אורנשטיין]] לטובת כולל ווהלין. הנדיב היה חסיד בויאן, ומשכך חסידי בויאן קיבלו חלק גדול מבתי השכונה, וכן בית המדרש ('[[קלויז]]') השכונתי היה שייך להם. קלויז זה היווה את מרכז החסידות לאחר חורבן בית הכנסת תפארת ישראל בשנת [[תש"ח]] בנוסף לבית מדרש שהתקיים בבתי התימנים ולאחר מכן בישיבת חיי עולם, ובו גם התיסדה [[מתיבתא תפארת ישראל|ישיבת תפארת ישראל]] (שנוסדה בשנת [[תשי"ג]]), ובהמשך הועברה לבית המדרש בשכונת בתי אורנשטיין בו שכנה עד לבניית המרכז הגדול והמפואר ברחוב מלכי ישראל ב[[שכונת גאולה]] (נחנך ב[[ט"ו באב]] [[תשכ"ז]]), בו כיום מרכז החסידות והישיבה הגדולה. בסמוך לקלויז בבתי אורנשטיין נמצאת הישיבה הקטנה של החסידות. פליטי העיר העתיקה, יוצאי בתי הכנסת "ווארשעווער שול", הקימו בית כנסת בשם "תפארת ישראל" ב[[קטמון]]. בית כנסת זה נסגר לאחר התמעטות החסידים בשכונה.
+ב[[ארצות הברית]] נמצאים קהילות ב:
-בחסידות ישנו דגש על אחווה בין החסידים, ובעקבות זאת נהוג בחסידות לפתוח בתי כנסת רבים ("קלויז'ן"), כך שבתי הכנסת לא יהפכו להמוניים. בירושלים נסגרו חלק מבתי הכנסת הקטנים עקב מגוריו של האדמו"ר הנוכחי בירושלים, אך חלקם עדיין פעילים בתפילות ואירועים אליהם האדמו"ר לא יוצא לבית הכנסת המרכזי. לאדמו"ר עצמו ישנו בית כנסת ליד ביתו בו הוא מתפלל בימות החול.
+* ב[[בורו פארק]]
+* [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]]
+* ו[[מונסי]]
-תלמוד התורה של החסידות (נפתח בשנת [[תשל"ג]]) היה במבנה של [[בית הספר למל]] בפאתי שכונת [[זיכרון משה]]. בסוף [[תש"מ|שנות ה-תש"ם]] נפתח תיכון לבנות החסידות בשם "בית חוה" (על שם אשתו של האדמו"ר רבי מרדכי שלמה). תיכון זה אף שמקבל תקציבים ממשלתיים, דומה במתכונת הלימודים ובאופיו לסמינרים של [[העדה החרדית]] ואין בו לימודי מסלול (שנים ה' ו').
+באירופה יש מרכזים ב:
-החסידות מונה כיום אלפי בתי אב בארץ ובעולם, כשרובם הגדול מתגוררים בישראל{{הערה|פנקס הטלפונים של הקהילה בישראל בשנת תשס"ז מונה יותר מ-1000 בתי אב.}}. מרכז החסידות הוא בירושלים אך הקהילה הגדולה של החסידות היא ב[[ביתר עילית]], אליה פנו האברכים הצעירים מיום היווסדה, והיא מונה כ-900 משפחות. בביתר קיימת רשת של [[כולל אברכים|כולל]]ים המאוגדים תחת ארגון "תלפיות" ומוסדות חינוך נוספים כתלמוד תורה וישיבה קטנה. קהילות נוספות קיימות ב[[בני ברק]], [[מודיעין עילית]], [[בית שמש]], [[קריית גת]], [[אלעד]], ו[[עמנואל]]. ב[[ארצות הברית]] ב[[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]] וב[[מונסי]] באירופה ב[[לונדון]], [[מנצ'סטר]], [[אנטווערפן]] ובמקומות נוספים. בסוף [[תש"ס|ה-תש"ס]] הוקם גוף בשם 'מרכז מוסדות רוז'ין - באיאן', שהוא ארגון על המאגד בתוכו את כל המוסדות הקהילתיים של החסידות.
+* [[לונדון]]
+* [[מנצ'סטר]]
+* [[אנטווערפן]]
+* ועוד
-כאמור, החסידות התבססה לאחר השואה על ידי החסידים מהיישוב הישן. מרבית החסידים בארץ ישראל מוצאם מבני היישוב הישן, וחלק גדול שימר את הלבוש השבתי הירושלמי. הלבוש הירושלמי לימות החול, נמצא במגמת ירידה, ומרבית החסידים לובשים את הלבוש החסידי הרגיל.
+בסוף שנות ה[[תש"ס|ס]]' הוקם גוף בשם 'מרכז מוסדות רוז'ין - באיאן', שהוא ארגון המאגד בתוכו את כל המוסדות הקהילתיים של החסידות.
-לחסידות מכון הוצאה לאור "משכנות הרועים", בראשות הרב דב בער רבינוביץ', גבאי האדמו"ר והיסטוריון החצר, המוציא ספרים ועלונים על תולדות האדמו"רים והחסידים. בין הספרים שהוציא המכון, '''אגרות הרה"ק מרוז'ין''' שלושה כרכים, '''משכנות הרועים''' על חצר בויאן באירופה, '''בקודש חזיתיך''' אודות ביקורי האדמו"ר מבויאן נ.י. בארץ ישראל.
+מרבית החסידים בארץ ישראל מוצאם מבני היישוב הישן, וחלק גדול שימר את הלבוש השבתי הירושלמי. הלבוש הירושלמי לימות החול, נמצא במגמת ירידה, ומרבית החסידים לובשים את הלבוש החסידי הרגיל.
-==קשר עם הרבי הריי"צ==
+לחסידות מכון הוצאה לאור "משכנות הרועים", בראשות הרב דב בער רבינוביץ', גבאי האדמו"ר והיסטוריון החצר, המוציא ספרים ועלונים על תולדות האדמו"רים והחסידים.
+בין הספרים שהוציא המכון יש את:
-הרב פרידמן, כנשיא אגודת האדמו"רים ב[[ארצות הברית]] וכמייסד האגודה למען שמירת שבת, היה לו מעמד ודעתו הייתה נחשבת. [[אדמו"ר הריי"צ]] התכתב איתו בעניין האגודה לשמירת שבת שהקים וכביקש לקבוע תענית על מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]], ביקש תחילה את הסכמתו של האדמו"ר מבויאן. וכך הוא כותב לו:<blockquote>מצב אחינו [[בני ישראל]] יחיו נורא הוא, וכבר אמרו רבותינו-זכרונם-לברכה אין ישראל נגאלין אלא ב[[תשובה]]. נחוץ הדבר לקבוע [[תענית]] צבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית ב[[ארץ ישראל]] תבוא-ותיבנה ידידי הגאון [[יצחק אייזיק הרצוג|הרי"א שליט"א הרצוג]], ידידי הרה"ג דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרה"ג ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים. ידידי הרב החכם ומשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרה"ג [[יחזקאל אברמסקי|הר"י שי' אברמסקי]] ראש אב"ד דלונדון, לקבוע תענית צבור עולמי ביום א' ד[[סליחות]] הבא-עלינו-לטובה, ולא אפונה אשר גם אגודת האדמו"רים תצטרף בהסכמתה.
+* '''אגרות הרה"ק מרוז'ין''' שלושה כרכים
+* '''משכנות הרועים''' על חצר בויאן באירופה
+* '''בקודש חזיתיך''' אודות ביקורי האדמו"ר מבויאן נ.י. בארץ ישראל.
+==קשר עם ה[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|רבי הריי"צ]]==
+הרב פרידמן, כנשיא אגודת האדמו"רים ב[[ארצות הברית]] וכמייסד האגודה למען שמירת שבת, היה לו מעמד ודעתו הייתה נחשבת. [[אדמו"ר הריי"צ]] התכתב איתו בעניין האגודה לשמירת שבת שהקים, וכשביקש לקבוע תענית על מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]], ביקש תחילה את הסכמתו של האדמו"ר מבויאן. וכך הוא כותב לו:<blockquote>מצב אחינו [[בני ישראל]] יחיו נורא הוא, וכבר אמרו רבותינו-זכרונם-לברכה אין ישראל נגאלין אלא ב[[תשובה]]. נחוץ הדבר לקבוע [[תענית]] צבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית ב[[ארץ ישראל]] תבוא-ותיבנה ידידי הגאון [[יצחק אייזיק הרצוג|הרי"א שליט"א הרצוג]], ידידי הרה"ג דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרה"ג ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים. ידידי הרב החכם ומשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרה"ג [[יחזקאל אברמסקי|הר"י שי' אברמסקי]] ראש אב"ד דלונדון, לקבוע תענית צבור עולמי ביום א' ד[[סליחות]] הבא-עלינו-לטובה, ולא אפונה אשר גם אגודת האדמו"רים תצטרף בהסכמתה.
 — </blockquote>הרב פרידמן גם הוא, פנה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בבקשה שיכבד בנוכחותו באירוע לזכר הניספים בשואה:<blockquote>כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' [[פרשת תולדות]] הבא-עלינו-לטובה נתחיל בכתיבת [[ספר התורה]] לזכרון חללי אירופה, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים האדמו"רים, אודים מוצלים מאש, הייתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו.
@@ שורה 90: / שורה 130: @@
 == הקשר עם הרבי ==
-לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיכו קשרי הידידות של הרב פרידמן עם הרבי, עימו נפגש מספר פעמים. הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן הייתה מיוחדת במינה. כשנולד לו נכדה, שלח הרבי מכתב "מזל טוב" מיוחד בו הוא מברכו שיזכה לגדלה לתורה, חופה ומעשים טובים. ב[[חג הפורים]] היו מחליפים ביניהם [[משלוח מנות]]. כשהרב פרידמן היה מזכיר את הרבי, הוא היה עושה זאת ביראת כבוד מיוחדת. אחד מחסידיו שב[[ארץ הקודש]] בא לבקרו ולפני שעזב נכנס לקבל 'ברכת פרידה'. אמר לו הרב פרידמן שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".
+לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיכו קשרי הידידות של הרב פרידמן עם הרבי, ואף נפגש עימו מספר פעמים.
+הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן הייתה מיוחדת במינה. כשנולד לרב פרידמן נכדה, שלח הרבי מכתב "מזל טוב" מיוחד בו הוא מברכו שיזכה לגדלה לתורה, חופה ומעשים טובים.
+ב[[חג הפורים]] היו מחליפים ביניהם [[משלוח מנות]].
+כשהרב פרידמן היה מזכיר את הרבי, הוא היה עושה זאת ביראת כבוד מיוחדת. אחד מחסידיו שב[[ארץ הקודש]] בא לבקרו ולפני שעזב נכנס לקבל 'ברכת פרידה'. אמר לו הרב פרידמן שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".
+בשנת [[תשי"ג]] נסע הרב פרידמן לביקור ב[[ארץ ישראל]], במהלכה ביקר גם במוסדות חב"ד ב[[לוד]] וב[[כפר חב"ד]].
+הביקור הראשון נערך ביום [[כ' בשבט]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בליווי עשרות חסידי בויאן ואישי ציבור חרדים.
+בישיבה בלוד התקבל על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] כשבהיכל הישיבה נערכה מסיבת 'קבלת פנים' לכבודו, בהשתתפות רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור גרליק]], ראשי הישיבה, ה[[משפיע|משפיעים]], וקהל חסידי חב"ד מלוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני האדמו"ר מבויאן. בהמשך ערך סיור בין הכיתות, התעניין בסדר הלימוד ובחן את התלמידים, שהפגינו ידיעה והבנה בלימודים. הביקורים במוסודת חב"ד סוקרו על ידי הקובץ הרוז'יני "תפארת ישראל" ועיתון "המודיע".
+כאשר ב[[י"ג באלול]] שנת [[תשכ"ו]] נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי. הלוויתו עברה ליד [[770]] והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו"ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של [[מנהטן]].
+כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.
-בשנת [[תשי"ג]] נסע הרב פרידמן לביקור ב[[ארץ ישראל]], במהלכה ביקר גם במוסדות חב"ד ב[[לוד]] וב[[כפר חב"ד]]. הביקור הראשון נערך ביום [[כ' בשבט]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בליווי עשרות חסידי בויאן ואישי ציבור חרדים. בישיבה בלוד התקבל על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] כשבהיכל הישיבה נערכה מסיבת 'קבלת פנים' לכבודו, בהשתתפות רבה של [[כפר חב"ד]] באותה תקופה - הרב [[שניאור גרליק]], ראשי הישיבה, ה[[משפיע|משפיעים]], וקהל חסידי חב"ד מלוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני האדמו"ר מבויאן. בהמשך ערך סיור בין הכיתות, התעניין בסדר הלימוד ובחן את התלמידים, שהפגינו ידיעה והבנה בלימודים. הביקורים במוסודת חב"ד סוקרו על ידי הקובץ הרוז'יני "תפארת ישראל" ועיתון "המודיע".
+ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ב]] שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. וכשהרבי השיב לו במכתב ב[[ערב חג הפסח|ערב חג פסח]] הוא מכנה אותו כך:<blockquote>הרב הצדיק והרב החסיד איש ירא-אלוקים בנם-של-קדושים גזע תרשישים וכו' מורנו-הרב-רבי מרדכי שלמה שליט"א נשיא אגודת האדמו"רים.
-[[null|קישור=קובץ:מכתב_הרבי_למרדכי_שלמה_פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|מכתבו של [[הרבי]] לאדמו"ר מבויאן לרגל הולדת נכדתו ([[אדר א']] [[תשי"ז]]). במכתב כותב הרבי: "הרב הצדיק נחמד ונעים, עוסק בצרכי ציבור, בנם של קדושי עליון, מורנו הרב רבי מרדכי שלמה שליט"א הרבי דבויאַן. שלום וברכה! בנוגע נודעתי על דבר הולדת הנכדה שתליט"א. ויהי רצון אשר הוריה שיחיו יגדלוה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, וכבוד קדושתו וזוגתו הרבנית שליט"א ירוו רוב נחת אמיתי לאורך ימים ושנים טובות. בכבוד וברכה"]]
-ביום [[י"ג באלול]] שנת [[תשכ"ו]] נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי. הלוויתו עברה ליד [[770]] והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו"ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של [[מנהטן]]. כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.
-ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ב]] שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. על כך ענה לו הרבי במכתב מערב [[חג הפסח]] [[תשכ"ב]]:<blockquote>הרב הצדיק והרב החסיד איש ירא-אלוקים בנם-של-קדושים גזע תרשישים וכו' מורנו-הרב-רבי מרדכי שלמה שליט"א נשיא אגודת האדמו"רים. שלום וברכה. בנועם הנני לאשר קבלת המברק ותשואות-חן תשואות-חן בעד האיחולים והברכות ליום ההולדת. וכל המברך יתברך וכמו שכתוב "ואברכה מברכיך"
+ </blockquote>בשנת [[תשל"א]], לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של האדמו"ר מבויאן והבאת ארונו ל[[ירושלים]], שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הרב [[שלמה יוסף זוין]], לנחם את המשפחה בשמו.
-— </blockquote>בשנת [[תשל"א]], לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של האדמו"ר מבויאן והבאת ארונו ל[[ירושלים]], שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הרב [[שלמה יוסף זוין]], לנחם את המשפחה בשמו.
+ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] עמד מאחורי מינוי נכדו הרב [[נחום דוב ברייאר|נחום דב ברייער]] מבאייאן שליט"א ביחידות לבר מצוה שלו בה דחק בה.
-והרבי עמד מאחורי מינוי נכדו הרב [[נחום דב ברייער]] מבאייאן שליט"א ביחידות בה דחק בה.
+לקראת [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] אמר לחסידו (אחיו של ר' [[שלום ברוכשטט]]) שנסע ל-770 "אני מקנא אותך שהינך תחוג את חג השבועות יחד עם נשיא הדור"
 כמו כן היה לרב ברייער קשרים רבים עם דודו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מחשובי רבני חב"ד בדור השביעי.
 ==חסידים בולטים==
 *הרב [[דוד אורטנברג]] (ר' דודיא) - מחבר ספר ההלכה "תהלה לדוד"
@@ שורה 113: / שורה 168: @@
 *הרב [[אפרים פישל רבינוביץ]] - ראש [[ישיבת רוז'ין]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]]
 *[[יהושע ברוכי]] - פעיל בפועל המזרחי, הממונה על פינוי הרובע היהודי מטעם עירית ירושלים, ראש המועצה הדתית בירושלים ויקיר ירושלים.
-כיום בולטים בחסידות הרב צבי שרייבר - רבה של החסידות (נכדו של הרב שלמה), הרב צבי רבינוביץ' - ראש ישיבת רוז'ין (בנו של הרב פישל), אחיו הרב פלטיאל יוסף רבינוביץ ממנהלי הישיבה, הרב דב רבינוביץ' - רב החסידות בביתר, והרב יעקב שפירא- רב ומייסד הקהילה והמוסדות בקריית גת ובמודיעין עילית, והרב אביש ציינויירט - מקובל.
+כיום בולטים בחסידות:
+* הרב צבי שרייבר - רבה של החסידות (נכדו של הרב שלמה)
+* הרב צבי רבינוביץ' - ראש ישיבת רוז'ין (בנו של הרב פישל)
+* אחיו הרב פלטיאל יוסף רבינוביץ ממנהלי הישיבה
+* הרב דב רבינוביץ' - רב החסידות בביתר
+* הרב יעקב שפירא- רב ומייסד הקהילה והמוסדות בקריית גת ובמודיעין עילית
+* הרב אביש ציינויירט - מקובל
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 119: / שורה 181: @@
 {{חצרות}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:חצרות חסידיות|בויאן]]
-[[קטגוריה:שושלת רוזין|בויאן]]
-[[קטגוריה:חסידות בויאן|*]]
 {{קרד}}
+[[קטגוריה:שושלת רוזין]]
+[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
+[[קטגוריה:אדמו"רים]]