כלב – הבדלי גרסאות
←בגימטריא בהמה: חשוב לא לשים קישורים פנימיים בכותרת בשל בעיות קריאות ונגישות |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|כלב}}'''כלב''' הוא [[ | {{מפנה|כלב}} | ||
[[קובץ:כלב1.jpg|ממוזער|כלב]] | |||
'''כלב''' הוא חיה (או [[בהמה]]{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בהמה]]}}) טמאה שמשמשת בחסידות משל לחוצפה ועזות מצד הסטרא אחרא. | |||
בזמר [[בני היכלא]] שחיבר [[האריז"ל]] נמשלים הקליפות לכלבים - "לבר נפקין ולא עלין הני כלבין דחציפין". כמו כן בזוהר הקדוש נמשלים אנשים שמשוקעים בתאוות המשגל לכלבים "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה"{{הערה|מובא בראשית חכמה שער הקדושה פרק טו}}. | בזמר [[בני היכלא]] שחיבר [[האריז"ל]] נמשלים הקליפות לכלבים - "לבר נפקין ולא עלין הני כלבין דחציפין". כמו כן בזוהר הקדוש נמשלים אנשים שמשוקעים בתאוות המשגל לכלבים "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה"{{הערה|מובא בראשית חכמה שער הקדושה פרק טו}}. | ||
| שורה 6: | שורה 8: | ||
זה קשור למה שמובא בספרים הקדושים{{הערה|מאורי אור, ערך כלב.}} ש"כלב" הוא מלשון "כולו לב". הפירוש בזה הוא, שטבע האדם בתולדתו וטבע יצירתו שה[[מוח]] שליט על ה[[לב]], ואדם שהוא בבחינת כלב הוא בקצה ההפכי. שלא רק שהלב שליט על המוח, אלא יתירה מזו שהוא '''כולו''' לב. ולכן כל ענינו הוא למלאות תאות לבו. שזה מסמל את האדם בדרגא הכי תחתונה שכמו כלב שאינו עובד את המלך ורצונו הוא שיושפע לו יותר ויותר גשמיות{{הערה|ד"ה ביום עשתי עשר תשל"א, סה"מ מלוקט ח"ג, תו"מ התוועדויות חס"ד ע' 43.}}. | זה קשור למה שמובא בספרים הקדושים{{הערה|מאורי אור, ערך כלב.}} ש"כלב" הוא מלשון "כולו לב". הפירוש בזה הוא, שטבע האדם בתולדתו וטבע יצירתו שה[[מוח]] שליט על ה[[לב]], ואדם שהוא בבחינת כלב הוא בקצה ההפכי. שלא רק שהלב שליט על המוח, אלא יתירה מזו שהוא '''כולו''' לב. ולכן כל ענינו הוא למלאות תאות לבו. שזה מסמל את האדם בדרגא הכי תחתונה שכמו כלב שאינו עובד את המלך ורצונו הוא שיושפע לו יותר ויותר גשמיות{{הערה|ד"ה ביום עשתי עשר תשל"א, סה"מ מלוקט ח"ג, תו"מ התוועדויות חס"ד ע' 43.}}. | ||
==== | ==== בהמה ==== | ||
ב[[משנה]], נחלקו ה[[תנאים]] האם הכלב משתייך לבהמה או לחיה: {{ציטוטון|כלב, מין חיה. רבי מאיר אומר, מין בהמה}}{{הערה|משנה, מסכת כלאים, פרק ח', משנה ו'}}. | |||
כלב הוא ב[[גימטריא]] בהמה, ולפעמים לשון "בהמה" בפסוק הכוונה לכלב, כמו למשל הכתוב נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו, ומפרש הראב"ד "בהמה זו הכלב כי בהמה בגימ' כלב, והקב"ה יודע שאין הבריות חפצים לפרנס הכלבים, ולפיכך ברא לו הקב"ה הסגולה זו כל מה שאוכל שוהא במיעיו ג' ימים ואחר כך מתעכל, וזש"ה נותן לבהמה לחמה"{{הערה|פירוש הראב"ד לספר יצירה - הקדמה}}. | כלב הוא ב[[גימטריא]] בהמה, ולפעמים לשון "בהמה" בפסוק הכוונה לכלב, כמו למשל הכתוב נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו, ומפרש הראב"ד "בהמה זו הכלב כי בהמה בגימ' כלב, והקב"ה יודע שאין הבריות חפצים לפרנס הכלבים, ולפיכך ברא לו הקב"ה הסגולה זו כל מה שאוכל שוהא במיעיו ג' ימים ואחר כך מתעכל, וזש"ה נותן לבהמה לחמה"{{הערה|פירוש הראב"ד לספר יצירה - הקדמה}}. | ||
==שרשה בקדושה== | ==שרשה בקדושה== | ||
הכלב הוא קשור למידת החסד דקליפה, ובמרכבת הטומאה שכנגד ארבע חיות הנושאים את הכסא ב[[מרכבת הקדושה]], הוא כנגד ה[[אריה]] שפניו אל הימין{{הערה|תקוני זוהר סב, ב: "קרבנא קדמאה, קרבנא דהוה קריב לימינא, דא צלותא דשחרית, ואם הוו זכיין הוה נחית דיוקנא דארי"ה והוה מקבל קרבנא, ודא מיכא"ל דדרגיה חס"ד, איהו הוה מקבל צלותא דשחרית, ואם לא זכו מה כתיב בקרבנא לכלב תשליכון אותו, דחשיב ליה כטריפה, ובגין דא הוה נחית דיוקנא דכלב לקבל ההוא דורונא, וקרבנא, ודא איהו כלב דאמר דוד עליו השלום, הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, וכל מלאכי חבלה דאינון כלבים צועקים במשמרה תניינא דליליא, אינון צווחין ונבחין ואמרין הב הב, בגין דאינון מסטרא דגיהנם סם המות, דאתמר ביה לעלוקה שתי בנות הב הב".}}. | |||
כשהיו ישראל זכאים היה ה[[אש]] של מעלה רובץ על ה[[מזבח]] כארי, ור"ל שבא מ[[עולם היצירה]] [[מט"ט]], וכשלא היו זכאים היה רובץ ככלב, ר"ל שבא מלמטה מ[[עולם העשייה]] ששם שולט [[שם ב"ן]] [[גימטריא]] כלב שהוא כלב דקדושה, והכלבים אומרים{{הערה|[[פרק שירה]].}} בשירתם בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו כי הם מעולם העשייה. | כשהיו ישראל זכאים היה ה[[אש]] של מעלה רובץ על ה[[מזבח העולה|מזבח]] כארי, ור"ל שבא מ[[עולם היצירה]] [[מט"ט]], וכשלא היו זכאים היה רובץ ככלב, ר"ל שבא מלמטה מ[[עולם העשייה]] ששם שולט [[שם ב"ן]] [[גימטריא]] כלב שהוא כלב דקדושה, והכלבים אומרים{{הערה|[[פרק שירה]].}} בשירתם בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו כי הם מעולם העשייה. | ||
ובזה העולם שולט החיים והמות, החיים בא מ[[אליהו]] בגי' ב"ן שנמצא בעולם העשייה ונכרת עמו ברית החיים והשלום, וכשאליהו בא לעיר כלבים שוחקים, והמות בא מצד ה[[רע]] שגובר בזה העולם, שאז תסתלק הקדושה וכלבים בוכים, כי אז שולטים כלבים רעים עזי נפש לא ידעו שבעה מצד הסטרא אחרא{{הערה|מלבים על שמות פרשת תרומה - סדר רמזי המשכן}}. | ובזה העולם שולט החיים והמות, החיים בא מ[[אליהו]] בגי' ב"ן שנמצא בעולם העשייה ונכרת עמו ברית החיים והשלום, וכשאליהו בא לעיר כלבים שוחקים, והמות בא מצד ה[[רע]] שגובר בזה העולם, שאז תסתלק הקדושה וכלבים בוכים, כי אז שולטים כלבים רעים עזי נפש לא ידעו שבעה מצד הסטרא אחרא{{הערה|מלבים על שמות פרשת תרומה - סדר רמזי המשכן}}. | ||
==משל הבעל שם טוב== | ==משל הבעל שם טוב== | ||
בחסידות נמשל המזון שנותנים לגוף כמזון שנותנים לכלב, "משל שהי' למלך ג' אוהבים ודברו עליהם שאינם אוהבים, וצוה להם שיזונו ויפרנסו כל א' כלב מחצר המלך, א' היה חכם ועשה עטרה למלך מההוצאה שהיה ראוי שיוציא על פרנסת הכלב, ב' פירנס וזן בדוחק את הכלב שלא ימות, ג' השגיח לזונו בריוח ועל ידי זה גירה המלך הכלב בו, מה שאין כן לזה שעשה עטרה [וכו' ודפח"ח]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/73&search=%D7%9B%D7%9C%D7%91 כתר שם טוב]}}. | בחסידות נמשל המזון שנותנים לגוף כמזון שנותנים לכלב, "משל שהי' למלך ג' אוהבים ודברו עליהם שאינם אוהבים, וצוה להם שיזונו ויפרנסו כל א' כלב מחצר המלך, א' היה חכם ועשה עטרה למלך מההוצאה שהיה ראוי שיוציא על פרנסת הכלב, ב' פירנס וזן בדוחק את הכלב שלא ימות, ג' השגיח לזונו בריוח ועל ידי זה גירה המלך הכלב בו, מה שאין כן לזה שעשה עטרה [וכו' ודפח"ח]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/73&search=%D7%9B%D7%9C%D7%91 כתר שם טוב]}}. | ||
| שורה 25: | שורה 31: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] | [[קטגוריה:בעלי חיים]] | ||