מאיר מאזוז – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 גם אחר עלייתו לארץ הקודש, המשיך בקשרי הידידות עם חסידי חב"ד, ומעודד את פעולותיהם להפצת היהדות.
 כששמע אודות דבריו של הרבי על [[לוחות הברית#צורת הלוחות|צורת הלוחות]], שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).
+בח"י מנחם אב תשמ"א כתב הרב מאזוז לרבי: "לכבוד מעלת מרן האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א,  שלום וברכה!
+נפשי בשאלתי הדחופה להעתיר רחמים על בני הפעוט... נ"י, שהקב"ה ישלח לו רפו"ש בקרוב אמן. באו אלינו פעילי חב"ד למען כתיבת ס"ת לילדי ישראל, ושיתפתי את כל הילדים שיחיו, ובכללם הבן הנ"ל.   בכבוד רב, ההורים מאיר בן כמסאנה - לשעבר ר"מ בישיבת חב"ד בתונס, ואסתר בת זהירה.     לרפואה שלמה אמן.     נאמ"ן ס"ט".
+הרבי ענה לרב מאזוז במכתב: "ב"ה, כ"ד מנ"א תשמ"א.
+הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ, מלאכתו מלאכת שמים כו', מו"ה מאיר שי'
+שלום וברכה!
+מאשר הנני קבלת מכתבו ובו בקשת ברכה פ"נ מיום י"ח מנ"א, ובעת רצון יקָרא על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
+בכבוד ובברכה להצלחה בעבה"ק [=בעבודת הקודש]". (כאן מופיעה חתימת יד קודשו של הרבי)<ref>"לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 55-54.</ref>.
 ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ו]], בעת חגיגת [[סיום הרמב"ם|סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי]], כאשר אחד ממנהיגי הציבור הליטאי התנגד לכך, כתב הרב מאזוז מאמר, בו הוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד [[הרמב"ם]] על הסדר.
@@ שורה 35: / שורה 49: @@
 במענה מ[[חורף]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] שדיווח על ביקורו אצל הרב מאזוז במסגרת ההכנות לכינוס הרבנים הספרדיים שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|כמדומה שהוא (אביו?) היה '''חב"דניק גלוי''' בארץ מולדתו ובהמשך לזה – במרוקו וטוניס – הי' אז רק חב"ד העסקנים והמנהיגים בכל צרכי ציבור וכל בנין דשם נעשו ע"י חב"ד. ואי שימת לב – '''כלל''' דחב"ד בארץ הקודש לכל זה '''וכל כיוצא בזה''' – הביאה למצב שבהווה באה"ק. אזכיר עה"צ שיבשר טוב בכל הנ"ל ובהכנס (המצורף בזה)}}{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2021/04/20-04-2021-23-40-09-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%91.pdf ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב עמ' 103]}}.
-ב[[ד' תשרי]] [[תנש"א]] קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. הרב [[שבתי ויינטראוב|שבתי ויינטרוב]] (באותם ימים, תלמיד [[תומכי תמימים קריית גת (פירושונים)|ישיבת חב"ד בקריית גת]]) עבר אז אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וכאשר הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז, בירך הרבי: "הצלחה רבה. בשורות טובות. רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה{{הערה|שם=כפר חבד 2|[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 991. כפר חב"ד, גליון 2106, עמ' 34, עדות הרב ויינטרוב.}}. ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] נסע לרבי לשבוע, במהלך השבוע הקפיד לשהות ב-[[מרכז חב"ד העולמי 770|770]] בעת כניסותיו ויציאותיו של הרבי לתפילות ולחזות בפני הרבי{{הערה|[https://chabad.info/news/1205504/ הרב אברהם בן שמעון: כך התבטא הרבי על הרב מאזוז ע"ה] דקה: 05:00 {{אינפו}} {{צליל}}}}, בי' כסלו הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת דולרים. הרבי הביא לו תשעה דולרים, על אף שלא היה לכך שום קשר. למעשה, אשתו חיה תשעה שנים לאחר מכן ונפטרה ב[[ט"ז כסלו]] [[תשס"א]], והרב מאזוז הבין כי לכך כיוון הרבי בהביאו את תשעת הדולרים{{הערה|שם=כפר חבד 2}}.
+ב[[ד' תשרי]] [[תנש"א]] קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. הרב [[שבתי ויינטראוב|שבתי ויינטרוב]] (באותם ימים, תלמיד [[תומכי תמימים קריית גת (פירושונים)|ישיבת חב"ד בקריית גת]]) עבר אז אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וכאשר הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז, בירך הרבי: "הצלחה רבה. בשורות טובות. רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה{{הערה|שם=כפר חבד 2|[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 991. כפר חב"ד, גליון 2106, עמ' 34, עדות הרב ויינטרוב.}}. ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] נסע הרב מאזוז לרבי לשבוע, במהלך השבוע הקפיד לשהות ב-[[מרכז חב"ד העולמי 770|770]] בעת כניסותיו ויציאותיו של הרבי לתפילות ולחזות בפני הרבי{{הערה|[https://chabad.info/news/1205504/ הרב אברהם בן שמעון: כך התבטא הרבי על הרב מאזוז ע"ה] דקה: 05:00 {{אינפו}} {{צליל}}}}, בי' כסלו הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת הדולרים. הרבי נתן לו תשעה דולרים, על אף שלא היה לכך שום קשר (לכאורה). למעשה, אשתו חיה תשע שנים לאחר מכן ונפטרה ב[[ט"ז כסלו]] [[תשס"א]], והרב מאזוז הבין כי לכך כיוון הרבי בהביאו את תשעת הדולרים{{הערה|"לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 186. הסיפור על הנס מתואר ב"לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 158-157. על הביקור אצל הרבי מספר הרב מאזוז שם, בעמ' 184, 185, 187-186 בהרחבה.}}.
 בהקדמתו לספר [[הקבלה]] "מעין החכמה" כתב כי נבואתו של הרבי על [[מלחמת המפרץ]], עודדה אותו במהלך המלחמה.
@@ שורה 43: / שורה 57: @@
 הרב מאזוז אף נתן הסכמה לספר יחי המלך המשיח של הרב [[שלום דובער וולפא]] בו הוא מסביר שהרבי הוא מלך המשיח.
-הרב מאזוז מעודד את ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] ואף מורה למעשה בפועל לשומעי לקחו להשתמש בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ"ב תמוז התשע"א {{אינפו}}}}.
+הרב מאזוז מעודד את ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] ואף מורה למעשה בפועל לשומעי לקחו להשתמש בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ"ב תמוז התשע"א {{אינפו}}}}. ביומנו האישי כתב שהוא רגיל לפתוח באגרות קודש, ולהתפלל לה': "תן לי תשובה טובה ונכונה דרך האגרות האלה"<ref>"לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 287. וראו שם עמ' 288 סיפור על כך וכן מכתב שכתב על כך לרב יוסף שמחה גינזבורג.</ref>.
 השתתף פעמים רבות בכנסים חב"דיים ובאירועים בבתי חב"ד בארץ.
-ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] [[השתטחות|השתטח]] על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציונו של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32965|הרב שלמה עמאר והרב מאיר מאזוז ביקרו באהל הק'||ה' חשוון תשס"ח}}}}.
+בג' תמוז תשנ"ט<ref>כמובא ביומנו, "לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 287.</ref> וב[[חשוון]] [[תשס"ח]] [[השתטחות|השתטח]] על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציונו של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32965|הרב שלמה עמאר והרב מאיר מאזוז ביקרו באהל הק'||ה' חשוון תשס"ח}}}}. וכן בי"ב תמוז תשע"ה<ref>הרב מאיר מאזוז נושא תפילה באוהל הק`. COL. י"ב תמוז תשע"ה.</ref> ובסיון תשע"ז<ref>תמונות מהביקור בספר "לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 287.</ref>.
 ב[[אדר ב']] [[תשפ"ד]] כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו 'מרן הגאון ר'מאיר מזוז ראה'י כסא רחמים כותב אות בס"ת משיח נאו' לרבי מה"מ שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}.
@@ שורה 60: / שורה 74: @@
 לדברי הרב [[שבתי ויינטראוב]] הרב מאזוז הזכיר כמעט מידי שבוע בשיעוריו דברי תורה מהרבי או סיפורים שהיה עד להם מחב"ד בתוניס{{הערה|{{כפר|הרב משה מרינובסקי|איש האמת|2106|34|תשפ"ה}}}}{{הערה|ראו לדוגמה ב[https://drive.google.com/file/d/1sFWqhBmuiGYNzVuThMyh0xItmfIVWgV7/view עלון בית נאמן לשבת פרשת אחרי קדושים תשפ"ה] שיעור מז"ך ניסן תשע"ב אות ד', וב[https://drive.google.com/file/d/1H1TtyQXQOkDRC1-9K0m-HOkafogbm4NW/view עלון בית נאמן לשבת פרשת בהר בחוקותי תשפ"ה] שיעור מכ"ב אייר תש"ע הערה 11.}}.
+בספרו מגדולי ישראל כתב במעלתו של [[ספר התניא]]{{הערה|מגדולי ישראל חלק א' עמ' רע"ח.}}.
 ===הערות על [[מנהגי חב"ד]]===
@@ שורה 67: / שורה 83: @@
 כתגובה לכך הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את הספרים [[לקט שכחת הפאה]] (על חבישת פאה נכרית) ו[[ותורה יבקשו מפיהו]] (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש.
-בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא אל בני עדות המזרח, שלא ישנו ממנהג אבותיהם. כמו כן הבהיר אז שאינו מתנגד לרבי ולתנועת חב"ד אלא ל"אנשים בודדים שכתבו "יחי אדוננו מורנו ובוראנו" רח"ל - הנקראים 'אלוקיים'"{{הערה|[https://chabad.info/special/37099/ מכתב ההבהרה של הרב מאזוז]}}.
+בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא אל בני עדות המזרח, שלא ישנו ממנהג אבותיהם.
 == מספריו ==
@@ שורה 89: / שורה 105: @@
 כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו.
+==חיים אישיים ומשפחה==
+היה נשוי לאשה מרת אסתר לואיזה ולהם שני בנים וארבע בנות.
 == לקריאה נוספת ==
@@ שורה 94: / שורה 112: @@
 {{כפר|מענדי קורטס|המאיר לארץ|2106|22|תשפ"ה}}
 {{כפר|הרב משה מרינובסקי|איש האמת|2106|42|תשפ"ה}}
-*לב נאמן - "יומן הגאון הנאמ"ן" - יומנו של הרב מאזוז. תשפ"ה. פרק י"ב: בישיבת חב"ד בתונס. עמ' 219 ואילך.
+*'''לב נאמן - "יומן הגאון הנאמ"ן'''" - יומנו של הרב מאזוז. תשפ"ה. פרק י"ב: בישיבת חב"ד בתונס. עמ' 219 ואילך.ֿ חלק ב', תשפ"ו (ושם אזכורים רבים של הרבי וחסידות חב"ד, סיפור ביקורו אצל הרבי, ועוד).
+*מנחם יעקוביץ '''רועה  הנאמ"ן'''''', כי קרוב גליון 166
 == קישורים חיצוניים ==