חכמות חיצוניות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 ==בתורת החסידות==
 ===האיסור===
-[[אדמו"ר הזקן]] כותב שהעיסוק בחכמות אומות העולם נחשב כ[[דברים בטלים]] בנוגע לעוון [[ביטול תורה]]. מלבד זאת, טומאתה של חכמת האומות העולם חמורה מטומאת דברים בטלים: טומאת דברים בטלים מטמאת רק את ה[[מדות]] של האדם המדבר, אך לא את ה[[מוחין]] שלו. אך חכמות חיצוניות מטמאות גם את המוחין של האדם הלומדם ([[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]){{הערה|שם=ח|תניא סוף פרק ח'.}}.
+[[אדמו"ר הזקן]] כותב שהעיסוק בחכמות אומות העולם נחשב כ[[דברים בטלים]] בנוגע לעוון [[ביטול תורה]]. מלבד זאת, טומאתה של חכמת האומות העולם חמורה מטומאת דברים בטלים: טומאת דברים בטלים מטמאת רק את ה[[מידות טובות|מידות]] של האדם המדבר, אך לא את ה[[מוחין]] שלו. אך חכמות חיצוניות מטמאות גם את המוחין של האדם הלומדם ([[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]){{הערה|שם=ח|תניא סוף פרק ח'.}}.
 [[הרבי]] הסביר את הדיוק בהגדרת אדמו"ר הזקן שהלימוד "'''מטמא'''" את המוחין - כשם שבדיני [[טומאה וטהרה]], לא ניכר שום שינוי במציאות הדבר שנטמא, ואין זו אלא נגיעה קלה, אך באמת נפעל שינוי עצום ביחס לדבר לגבי [[קדשים]] וכדומה; וכמו כן, הטומאה מתייחדת בכך שהיא חלה על כל יהודי ללא חילוקי גילאים, מתינוק בן יומו ועד זקן בן מאה ועשרים, אם נגעו בטמא - נטמאו. וכך הוא הדבר לגבי פעולתו השלילית של לימוד חכמות חיצוניות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=101&hilite= שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}.
@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 הסיבה לחומרתה הגדולה של טומאת החכמות החיצוניות היא, שחכמות אלו נלקחו ב[[שבירת הכלים]] מ[[אחוריים]] של [[ספירת החכמה]] בקדושה{{הערה|שם=ח}}, וחכמות אלו הם החכמה שב[[קליפה]]. חכמות אלו הן ההיפך והמנגד לחכמה בקדושה: בעוד שבקדושה, החכמה היא [[ביטול]], וככל שהאדם משיג יותר כך בטל יותר - בקליפה החכמות הם [[ישות]] ומביאות את האדם ל[[גאווה]] ויהירות{{הערה|ראה (בנוסף למאמרים שצויינו להלן) דרך מצותיך מצות מילה [https://chabadlibrary.org/books/2900630095, ח, סע"א] ואילך. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א, ע' קצ.}}.
-הסיבה לכך (בנוסף לכך שכל ענינה של הקליפה הוא ישות{{הערה|ספר המאמרים תש"ט שבהערה הבאה.}}) - היא ההבדל המהותי בין ה[[נפש האלוקית]] ל[[נפש הבהמית]]: הנפש האלוקית עיקרה [[שכל]], והבהמית עיקרה [[מידות]]. שכל הוא השגת הענין האובייקטיבי, ומידות הן הנגיעה האישית של האדם בענין; ובנפש הבהמית, אף שגם לה יש שכל, הרי השכל שלה הוא משרת המידות ומחפש תחבולות להשיג ממון, כבוד וכדומה, או מוצא הצטדקויות להנהגתו. וגם כאשר השכל של הנפש הבהמית עוסק בענין אובייקטיבי כמו לימוד חכמה, הוא תופס בכל תחום רק את הישות וההגשמה שבו, ולא את ביטולו לקב"ה{{הערה|שם=חכמה דלעוז|ראה בהרחבה אור התורה יתרו (חלק ג) ע' תשל ואילך. ספר המאמרים תרמ"ז ע' עח ואילך. עטר"ת ע' רפט ואילך. תרפ"ה ע' קצד ואילך. תש"ט ע' 52 ואילך.}}.
+הסיבה לכך (בנוסף לכך שכל ענינה של הקליפה הוא ישות{{הערה|ספר המאמרים תש"ט שבהערה הבאה.}}) - היא ההבדל המהותי בין ה[[נפש האלוקית]] ל[[נפש הבהמית]]: הנפש האלוקית עיקרה [[שכל]], והבהמית עיקרה [[מידות טובות|מידות]]. שכל הוא השגת הענין האובייקטיבי, ומידות הן הנגיעה האישית של האדם בענין; ובנפש הבהמית, אף שגם לה יש שכל, הרי השכל שלה הוא משרת המידות ומחפש תחבולות להשיג ממון, כבוד וכדומה, או מוצא הצטדקויות להנהגתו. וגם כאשר השכל של הנפש הבהמית עוסק בענין אובייקטיבי כמו לימוד חכמה, הוא תופס בכל תחום רק את הישות וההגשמה שבו, ולא את ביטולו לקב"ה{{הערה|שם=חכמה דלעוז|ראה בהרחבה אור התורה יתרו (חלק ג) ע' תשל ואילך. ספר המאמרים תרמ"ז ע' עח ואילך. עטר"ת ע' רפט ואילך. תרפ"ה ע' קצד ואילך. תש"ט ע' 52 ואילך.}}.
 רעיון זה היה מטרתם של ה[[יוון|יוונים]] ב[[גזירות אנטיוכוס|גזירותיהם]] "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" - מטרתם לא היתה שייפסק כליל לימוד חכמת התורה, אלא שתהיה התגברות החכמות חיצוניות של הקליפה על החכמה של קדושה. הם ידעו שהלומד חכמות חיצוניות הדבר מוליד בו ישות וגאווה, ורצון לעמוד על דעתו ולחפש את התענוג שלו מזה. הנהגה כזו תפעל שגם לימוד התורה ייעשה לשם התענוג שבמושכלות ומתוך קרירות וספיקות, עד שיוביל לכפירה בה'{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ד ע' קנז ואילך.}}.