תהלים כ"ב – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
| ניקוד = כן
| ניקוד = כן
| כותרת = תהלים כ"ב{{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד
| כותרת = תהלים כ"ב{{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד
| תוכן =
| תוכן = <poem>
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד:{{ש}}
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד:{{ש}}
'''ב:''' אֵ-לִי אֵ-לִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי, רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי:{{ש}}
'''ב:''' אֵ-לִי אֵ-לִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי, רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי:{{ש}}
שורה 34: שורה 34:
'''ל:''' אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה:{{ש}}
'''ל:''' אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה:{{ש}}
'''לא:''' זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַא-דֹנָי לַדּוֹר:{{ש}}
'''לא:''' זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַא-דֹנָי לַדּוֹר:{{ש}}
'''לב:''' יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה.
'''לב:''' יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה.{{ש}}
</poem>
}}
}}
'''"לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ב''' שב[[תהלים]], מזמור שהתוכן שלו עוסק בקינה ותפילה על הצרות ובהבטחה שכאשר תבוא הישועה יהיה אפשר להודות לה' ולקיים את הנדרים. נוהגים לכלול פסוקים מתוך המזמור כחלק מ[[תפילת שחרית]] ב[[פסוקי דזמרה]] לאחר [[שירת הים]] ובקטע '[[ובא לציון]]'. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לומר מזמור זה ב[[פורים]].
'''"לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ב''' שב[[תהלים]], מזמור שהתוכן שלו עוסק בקינה ותפילה על הצרות ובהבטחה שכאשר תבוא הישועה יהיה אפשר ליתן הודיה ולהודות לה' ולקיים את הנדרים. נוהגים לכלול פסוקים מתוך המזמור כחלק מ[[תפילת שחרית]] שתיקות [[אברהם אבינו]] ב[[פסוקי דזמרה]] לאחר [[שירת הים]] ובקטע '[[ובא לציון]]'. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לומר מזמור זה ב[[פורים]] אחרי קריאת [[מגילת אסתר]].


על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה יחד עם פרקים [[תהלים כ'|כ']] ו[[תהלים ס"ט|ס"ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=144 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד].}}, והוא נמנה גם עם קבוצת המזמורים שנוהגים לומר בשעה שאשה [[לידה|כורעת ללדת]]{{הערה|על פי הוראות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבניו בשעת לידת [[אדמו"ר מהר"ש]]. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 20.}}.
על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה יחד עם פרקים [[תהלים כ'|כ']] ו[[תהלים ס"ט|ס"ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=144 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד].}}, והוא נמנה גם עם קבוצת המזמורים שנוהגים לומר בשעה שאשה [[לידה|כורעת ללדת]]{{הערה|על פי הוראות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבניו בשעת לידת [[אדמו"ר מהר"ש]]. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 20.}}.


על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הכ"ב ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-21, ועד ליום ההולדת ה-22.
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הכ"ב ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-21, ועד ליום ההולדת ה-22.


==תוכן המזמור==
==תוכן המזמור==