ליקוטי אמרים - פרק כ"ז – הבדלי גרסאות

28 (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "יקנא " ב־"יקנא "
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק כ"ז''' של [[ספר התניא]] ממשיל לבאר את ענין [[עבודת ה']] ב[[שמחה]] והרחקת ה[[עצבות]]. בפרק זה מבואר שאף שנופלים בלב האדם הרהורים רעים ותאוות רעות, אל לו להיות בעצבות, שזוהי עבודתו כ[[בינוני]], ל[[אתכפיא]] ל[[סטרא אחרא]], ולגרש מחשבות אלו ממוחו.
'''פרק כ"ז - הדרך להיפטר מעצב הבא מתאוות רעות'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
בפרק הקודם ביאר רבינו איך להיפטר מ[[עצבות]] הנובעת מקשיים גשמיים{{הערה|חסרון בבנים, בריאות, פרנסה וכיוצא בזה.}} ומעבירות שעשה. בפרק זה יסביר איך להרחיק עצבות מהרהורי עבירה ותאוות רעות (מעצם העובדה שיתכנו אצלו מחשבות כאלו, למרות שבפועל אינו נכשל בעבירות - דבר המעיד על מצבו הרוחני הנחות).


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 8: שורה 15:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
 
בפרק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] '''שלושה''' אופני התבוננות כיצד יכול לשמוח מי שנופלים במוחו וליבו הרהורים ותאוות רעות:
==צילום דפוס התניא==
* יתבונן שבדחיית המחשבה מקיים מצווה ומקבל שכר כמו במצוות עשה ממש.
* ישמח בחלקו (לא [[קנאה|יקנא]] בעבודת הצדיקים, שאין להם תאוות כאלו), כי דחיית הרע גורמת לקב"ה תענוג [[ממש]] כמו עבודת הצדיקים.
* ואדרבה, רק הבינוני יכול לקיים מצוות עשה של תורה "קדש עצמך במותר לך"{{הערה|כי אצל הצדיק, שאין לו תאוות גשמיות - לא שייך "לכפות את היצר".}}.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
שורה 15: שורה 24:
*[[אתכפיא]]
*[[אתכפיא]]


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו]]|הבא=[[תניא - פרק כ"ח|פרק כ"ח]]}}
 
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ"ח|פרק כ"ח]]}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]