בדיקת חמץ – הבדלי גרסאות
הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בדיקת חמץ.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:בדיקת חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בבדיקת חמץ, תשס"ט. צילום: מאיר דהן, שטורעם]] | ||
'''בדיקת [[חמץ]]''' היא תקנת חכמים בליל לבדוק ולחפש [[י"ד ניסן]] לאור הנר אם יש חמץ בכל פינות הבית, כדי [[ביעור חמץ|לבערו]] מכל רשותנו ב[[חג הפסח]], כ[[מצוה|מצוות]] ה[[תורה]]. | '''בדיקת [[חמץ]]''' היא תקנת חכמים בליל לבדוק ולחפש [[י"ד ניסן]] לאור הנר אם יש חמץ בכל פינות הבית, כדי [[ביעור חמץ|לבערו]] מכל רשותנו ב[[חג הפסח]], כ[[מצוה|מצוות]] ה[[תורה]]. | ||
==הטעמים לבדיקה== | ==הטעמים לבדיקה== | ||
שני טעמים ישנם לבדיקת חמץ: | שני טעמים ישנם לבדיקת חמץ: | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
בדיקת חמץ קודמת ל[[תפילת ערבית]], כיון שתקנת חכמים לבדוק מיד בתחילת הלילה, ואילו זמן קריאת שמע ותפילת ערבית הוא עד חצות הלילה{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תלא סעיף ו.}}; אך רק כשרגיל להתפלל ביחיד, אך אם רגיל להתפלל בציבור, ומתפלל כעת ביחיד, עליו להקדים ערבית לבדיקה, שמא ישכח להתפלל אחר הבדיקה{{הערה|שם סעיף ז.}}, וכן תפילת הציבור קודמת לבדיקה, כי אחר הבדיקה יהיה קשה לכנס את הציבור{{הערה|שם סעיף ח.}}. | בדיקת חמץ קודמת ל[[תפילת ערבית]], כיון שתקנת חכמים לבדוק מיד בתחילת הלילה, ואילו זמן קריאת שמע ותפילת ערבית הוא עד חצות הלילה{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תלא סעיף ו.}}; אך רק כשרגיל להתפלל ביחיד, אך אם רגיל להתפלל בציבור, ומתפלל כעת ביחיד, עליו להקדים ערבית לבדיקה, שמא ישכח להתפלל אחר הבדיקה{{הערה|שם סעיף ז.}}, וכן תפילת הציבור קודמת לבדיקה, כי אחר הבדיקה יהיה קשה לכנס את הציבור{{הערה|שם סעיף ח.}}. | ||
מנהג חב"ד לערוך את הבדיקה לאחר [[תפילת ערבית]] של הציבור{{הערה|היום יום יד ניסן.}}. הטעם לכך כתב [[הרבי]]{{הערה|אגרות קודש חלק ב עמוד שדמ.}}, הנראה בעיניו ביותר, הוא משום שמנהגינו להאריך מאד בבדיקת חמץ, ויש יותר חשש שישכח להתפלל תפילת ערבית. אמנם כאשר מתפללים ביחידות, הביא הרבי כי [[אדמו"ר מוהריי"צ]] היה מתפלל [[ערבית]] ב[[יחידות]], והיה בודק בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] ומתפלל | מנהג חב"ד לערוך את הבדיקה לאחר [[תפילת ערבית]] של הציבור{{הערה|היום יום יד ניסן.}}. הטעם לכך כתב [[הרבי]]{{הערה|אגרות קודש חלק ב עמוד שדמ.}}, הנראה בעיניו ביותר, הוא משום שמנהגינו להאריך מאד בבדיקת חמץ, ויש יותר חשש שישכח להתפלל תפילת ערבית. אמנם כאשר מתפללים ביחידות, הביא הרבי כי [[אדמו"ר מוהריי"צ]] היה מתפלל [[ערבית]] ב[[יחידות]], והיה בודק בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] ומתפלל ערבית לאחרי הבדיקה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יז ע' 434.}}. | ||
== סדר הבדיקה== | == סדר הבדיקה== | ||
| שורה 32: | שורה 31: | ||
כתב [[רבנו הזקן]]: "ויעמיד מבני ביתו אצלו לשמוע הברכה שיבדקו איש במקומו, ולא ישיחו בינתיים, וייזהרו לבדוק תחילה בחדר הסמוך למקום ששמעו הברכה", וכותב הרבי שיתכן שכוונתו היא, שמצוה לזכות גם את בני ביתו (הגברים) בבדיקת החמץ, וכיון שגם בעל הבית בעצמו יבדוק קצת - אין בזה סתירה לדין "מצוה בו יותר מבשלוחו". | כתב [[רבנו הזקן]]: "ויעמיד מבני ביתו אצלו לשמוע הברכה שיבדקו איש במקומו, ולא ישיחו בינתיים, וייזהרו לבדוק תחילה בחדר הסמוך למקום ששמעו הברכה", וכותב הרבי שיתכן שכוונתו היא, שמצוה לזכות גם את בני ביתו (הגברים) בבדיקת החמץ, וכיון שגם בעל הבית בעצמו יבדוק קצת - אין בזה סתירה לדין "מצוה בו יותר מבשלוחו". | ||
וקודם שיתחיל לבדוק יברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על בעור חמץ{{הערה|1=סידור אדמו"ר.}} הנר יהיה דלוק מכבר, והברכה תהיה סמוכה לבדיקה | וקודם שיתחיל לבדוק יברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על בעור חמץ{{הערה|1=סידור אדמו"ר.}} הנר יהיה דלוק מכבר, והברכה תהיה סמוכה לבדיקה{{הערה|1=כך משמע מלשון [[אדמו"ר הזקן]] המובא כאן.}}. | ||
נוהגים שהמברך אוחז את הנר בידו בשעת הברכה, ובני הבית שרוצים להשתתף בהבדיקה יתכוונו לצאת בברכתו ויענו אמן, אך ברוך הוא וברוך שמו לא יענו, דהוי הפסק. | נוהגים שהמברך אוחז את הנר בידו בשעת הברכה, ובני הבית שרוצים להשתתף בהבדיקה יתכוונו לצאת בברכתו ויענו אמן, אך ברוך הוא וברוך שמו לא יענו, דהוי הפסק. | ||
בין הברכה לתחילת הבדיקה אין לדבר כלל, אפילו מענייני הבדיקה. ונכון שלא לשוחח כלל, שלא מענין הבדיקה במשך כל זמן הבדיקה. | בין הברכה לתחילת הבדיקה אין לדבר כלל, אפילו מענייני הבדיקה. ונכון שלא לשוחח כלל, שלא מענין הבדיקה במשך כל זמן הבדיקה. | ||
=== הבדיקה === | === הבדיקה === | ||
בודקים לאור נר של שעוה יחיד, ועל ידי נוצת עוף, כדי לאסוף מהחורים והסדקים. אין צריך לכבות את ה[[נורה חשמלית|חשמל]] בעת הבדיקה, כי עיקר צורך הנר הוא לחורים ולסדקים. | בודקים לאור נר של שעוה יחיד, ועל ידי נוצת עוף, כדי לאסוף מהחורים והסדקים. אין צריך לכבות את ה[[נורה חשמלית|חשמל]] בעת הבדיקה, כי עיקר צורך הנר הוא לחורים ולסדקים. | ||
הבודק מניח החמץ שמוצא בשקית קטנה של נייר. | הבודק מניח החמץ שמוצא בשקית קטנה של נייר. | ||
הרבי כותב: "מנהגנו להאריך ביותר בבדיקת חמץ... לא שמעתי בזה שיעור מסויים"{{הערה|אגרות-קודש שם. בשיחת יום שמחת תורה תשמ"ט (התוועדויות א' עמוד 247) מבאר בסיפור אדמו"ר הזקן שאדמו"ר הזקן בדק בחורים ובסדקים במשך כל הלילה כפשוטו, אף שהיה לו רק חדר אחד לבדוק.}}, בפועל הרבי נוהג להאריך בבדיקה כמה שעות, ובודק את כל הארונות והמגירות{{מקור}}. | הרבי כותב: "מנהגנו להאריך ביותר בבדיקת חמץ... לא שמעתי בזה שיעור מסויים"{{הערה|אגרות-קודש שם. בשיחת יום שמחת תורה תשמ"ט (התוועדויות א' עמוד 247) מבאר בסיפור אדמו"ר הזקן שאדמו"ר הזקן בדק בחורים ובסדקים במשך כל הלילה כפשוטו, אף שהיה לו רק חדר אחד לבדוק.}}, בפועל הרבי נוהג להאריך בבדיקה כמה שעות, ובודק את כל הארונות והמגירות{{מקור}}. | ||
| שורה 48: | שורה 47: | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[ביטול חמץ]], [[ביעור חמץ]]}} | {{ערך מורחב|ערכים=[[ביטול חמץ]], [[ביעור חמץ]]}} | ||
בגמר הבדיקה - מניח השקית, הנוצה והנר שנותר בתוך כף עץ קעורה, מעטף הכל בנייר [אבל לא יד הכף, שנשאר בלתי מעוטף], ומהדק על ידי חוט שכורכו סביב הנייר כמה פעמים וקושרו. | בגמר הבדיקה - מניח השקית, הנוצה והנר שנותר בתוך כף עץ קעורה, מעטף הכל בנייר [אבל לא יד הכף, שנשאר בלתי מעוטף], ומהדק על ידי חוט שכורכו סביב הנייר כמה פעמים וקושרו. | ||
מיד אחר הבדיקה [[ביטול חמץ|יבטל את החמץ]] הנמצא בכל גבולו שלא מצאו בבדיקה{{הערה|1=אך לא את החמץ שהצניעו לאכילה או לשריפה.}}, באמירת: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא בערתיה ודלא ידענא ליה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא". בליובאוויטש אין המנהג לומר את ה"יהי רצון" הנדפס בסידורים שונים. ועיקר הביטול הוא בלב, שישים בלבו כל חמץ שברשותו הרי הוא כאילו אינו, ואינו חשוב כלום, והרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל. וחשוב שהדברים יהיו מובנים לאומר, ואם אינו יודע פירוש המילים הארמיות יאמר זאת בלשון שהוא מבין. תרגום הדברים בלשון הקודש הוא: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא בערתיו ושלא ידעתיו, יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ". | מיד אחר הבדיקה [[ביטול חמץ|יבטל את החמץ]] הנמצא בכל גבולו שלא מצאו בבדיקה{{הערה|1=אך לא את החמץ שהצניעו לאכילה או לשריפה.}}, באמירת: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא בערתיה ודלא ידענא ליה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא". בליובאוויטש אין המנהג לומר את ה"יהי רצון" הנדפס בסידורים שונים. ועיקר הביטול הוא בלב, שישים בלבו כל חמץ שברשותו הרי הוא כאילו אינו, ואינו חשוב כלום, והרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל. וחשוב שהדברים יהיו מובנים לאומר, ואם אינו יודע פירוש המילים הארמיות יאמר זאת בלשון שהוא מבין. תרגום הדברים בלשון הקודש הוא: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא בערתיו ושלא ידעתיו, יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ". | ||
את החמץ הנמצא בבדיקה נוהגים לשרוף למחרת בבוקר, ובינתיים צריך להצניעו במקום המשתמר. | את החמץ הנמצא בבדיקה נוהגים לשרוף למחרת בבוקר, ובינתיים צריך להצניעו במקום המשתמר. | ||
| שורה 89: | שורה 88: | ||
{{הלכה}} | {{הלכה}} | ||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:איסור חמץ]] | [[קטגוריה:איסור חמץ]] | ||