זלמן מנחם מענדל קרסיק – הבדלי גרסאות

ר׳ זלמן (מנחם) מענדל קרסיק ( [[תרל"ח|תרל״ח]]- [[תרצ"ז|תרצ״ז]]) נמנה מחסידי חב״ד בעיר [[קרלביץ'|קרלביץ]] נודע כתלמיד חכם ,ובעל כשרונות מיוחדים, ובעל מסירות נפש לקיום תורה ומצוות

ר׳ זלמן מענדל נולד בשנת [[תרל"ח|תרל״ח]] בעיר [[קרלביץ'|קרלביץ]] לאביו ר׳ [[חיים בן ציון קרסיק]] ולאמו מרת מנוחה (לבית לוין) , סבו מצד האב הוא החסיד הגאון ר׳ [[דובער קרסיק (קרלביץ')|דובער קרסיק]] ( בעל פתחי עולם ומטעמי שולחן , הליכות עולם ועוד) שהיה הרב ב[[קרלביץ'|קרלביץ]] . בשנות ילדותו אביו למדו תורה .

בימים ההם הגיוס בצבא היה סכנה רוחנית גדולה (לא היה אפשר לשמור את השבת, מזון כשר וכו׳) , לכן כדי לקבל פטור עשה לעצמו מום ברגל כבר כמה שנים קודם תאריך הגיוס התחיל להקם את בוהן רגלו ,עד שנהיה לו מום קבוע , ואכן שוחרר מהצבא .

בא בברית הנישואין עם מרת מרים בתו של החסיד הגאון ר׳ [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]] מחסידי חב״ד ב[[קרלביץ'|קרלביץ]] .

לפרנסותו עסק עם אביו חיים בן-ציון בייעוץ ושמאות יערות , הוא היה מומחה גדול ליערות ועצים , קצת לפני המהפכה הקומוניסטית רכש לראשונה יער גדול על מנת לסחור בעצים, אך עם פרוץ המהפכה כל נכסיו ורכושו הועבר לבעלות הממשלה .  

אז לפרנסתו התחיל לעבוד תחת הנהלתו של החסיד ר׳ [[בן ציון רובינסון|בן-ציון רובינסון]] בהנהלת חשבונות בטחנת קמח בקרלביץ ( אגב מסופר שפעם השלטונות ערכו ביקורת- פתע בהנהלת החשבונות בכל טחנות הקמח של המדינה ובכולם נמצאו טעויות חוץ מחמש טחנות וביניהן הטחנה שניהל )

הוא המציא שיטה חדשה גאונית לניהול חשבונות , שהאיצה את מהירות הטיפול והיתה מדוייקת , הדבר גרם התפעלות רבה אצל המומחים והאחרים מטעם המדינה , והם צוו על כל המנהלים להעתיק שיטה זו , והעניקו לו פרס כספי גבוה על המצאתו .                                               הוא היה אהוב על הציבור כולו כולם גם הגוים שגרו בשכנותו ואלה שעבדו אתו כבדו אותו במאד .

גיסו ר׳ [[מנחם מענדל דוברבסקי|מנחם מענדל דובראווסקי]] <ref>שהיה גם מחותנו שבנו ר׳ [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול)|אליעזר ליפמאן]]  נשא את בתו של זלמן מענדל</ref>שכיהן כרב העיר ביקש שיכתבו ״פדין נפש ״ בנוסח מיוחד שתיקן הרב [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי|החיד״א]] , ולצורך כך היה צריך לאיש אחד לפחות לטבול במקווה כדי שיוכלו לכתוב פדיון בקדושה וטהרה

מקווה של העיירה הקפיא מקור החורף והרב ביקש מר׳ [[יששכר דב גורביץ'|בערל גורביץ׳]] ( שהיה הצעיר שבחבורה ) לטבול , והלך לשבור את הקרח וטבל במקווה וכתב את הפדיון נפש שהועיל רק לשבועות ספורים וביום ה׳ טבת [[תרצ"ז|תרצ״ז]] נפטר בגיל 59

ימים אחר פטירתו הופיע בחלום אצל ידידו ר׳ [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב|מרדכי הערש חריטונוב]]  <ref>בזכרונות נכדו של ר׳ זלמן [[יהושע דוברבסקי|יהושע דובראווסקי]] מסופר שהופיע בחלום אצל אשתו שהיא תשלם את הסכום לידידו</ref> וסיפר שנשאר חייב לו 35 רובל לבעל האכסניה שבעיר קנוטוף , ושילך להביא סכום זה מביתו  לאותו יהודי בדקו הדבר ואכן נמצא .  

הרב [[יששכר דב גורביץ'|בערל גורביץ׳]] אמר על זה : ״ כנראה שהחוב הכספי הזה היה הדבר היחידי שמענדל נשאר חייב אחר פטירתו לכן הוא הגיע בחלום וביקש שיסלקו בשמו את החוב !״

וכן הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי|מענדל דוברבסקי]] אמר : ״ אפשרות כזאת לשלם חוב לאחר מאה ועשרים בעולם הזה ניתנה רק ליחידי סגולה ! ״

שנה לאחר פטירתו תקפה את מרים אשתו מחלה קשה מאד , שנה וחצי לאחר פטירת בעלה ביום צום גדליה תרצ״ט נפטרה מתוך ייסורים קשים ונוראים .

• בנו דובער קרסיק בעל כשרונות עצומים ומסירות נפש ,(חתן לדודו ר׳ [[מנחם מענדל דוברבסקי|מנחם מענדל דובראווסקי]] )  נפטר בהיתו בן 29                                         

• בנו ר׳ [[יצחק אייזיק קרסיק]]  היה ה[[גבאי]] וה[[משפיע]] של [[בית הכנסת 'המרכזי']] ב[[כפר חב"ד]], חבר [[ועד כפר חב"ד]] (חתן ר׳ [[אליעזר דבוסקין]] )                

ראה ספר של בנו ר׳ אייזיק ״ גבורה יהודית במלכות הרשעה ״                                                                                                               

ראה זכרונות נכדו ר׳ [[יהושע דוברבסקי|יהושע (היישקע) דובראווסקי]]