שמחה בונם אלתר – הבדלי גרסאות

שי מלך (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד בניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] גורה קלוואריה שב[[פולין]], ל[[אדמו"ר]] מ[[גור]] הרב [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו [[השפת אמת]] כאדמו"ר.


נולד ב[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] גורה קלוואריה שב[[פולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] הרה"צ [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו [[השפת אמת]] כאדמו"ר.
בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו הרב [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]].  
 
בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו הרה"צ [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]].  


בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].
שורה 13: שורה 12:
נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[דף היומי בירושלמי|הדף היומי בתלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".
נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[דף היומי בירושלמי|הדף היומי בתלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".


בשנת תשמ"ה חלה ומיעט לצאת מביתו ולדבר, למרות זאת הנהיג והשתתף במספר מאבקים פומביים ביניהם נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" בירושלים, נגד חילולי שבת בחברות ציבוריות ועוד. נפטר ביום [[ז' תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, רבי [[פנחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו בטישים שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".
בשנת [[תשמ"ה]] חלה ומיעט לצאת מביתו ולדבר, למרות זאת הנהיג והשתתף במספר מאבקים פומביים ביניהם נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" בירושלים, נגד חילולי שבת בחברות ציבוריות ועוד. נפטר ביום [[ז' בתמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, רבי [[פנחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו בטישים שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".


== קשריו עם הרבי ==
== קשריו עם הרבי ==
השתתף בחתונת הרבי בשנת תרפ"ט בשליחות אביו ה"[[אברהם מרדכי אלתר|אמרי אמת]]", יחד  
השתתף בחתונת הרבי בשנת תרפ"ט בשליחות אביו ה"[[אברהם מרדכי אלתר|אמרי אמת]]", יחד  
עם אחיו ה"בית ישראל"{{הערת שוליים|שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 107.}}.  
עם אחיו ה"בית ישראל"{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 107.}}.  


עוד קודם עלייתו לכס האדמו"רות היה מספר פעמים אצל הרבי ביחידות ושמר על קשר כל הזמן.
עוד קודם עלייתו לכס האדמו"רות היה מספר פעמים אצל הרבי ביחידות ושמר על קשר כל הזמן.
שורה 34: שורה 33:
== מלך בשדה ==
== מלך בשדה ==


ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר הרב ניימאן כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שב[[חודש אלול]] המלך בשדה.
ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר הרב ניימאן כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שב[[חודש אלול]] המלך בשדה.


לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר מי שברך, וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[האוהל|אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, כתיבה וחתימה טובה ושנשמע בשורות טובות.  
לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר מי שברך, וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[האוהל|אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, כתיבה וחתימה טובה ושנשמע בשורות טובות.  
שורה 40: שורה 39:
זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].
זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].


במשך כל תקופת חליו התעניין הרבי בשלומו באמצעות עסקני חסידות גור שהיו מבקרים אצל הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/63205/התעניינותו של הרבי בבריאות האדמו"ר מגור].}}
במשך כל תקופת חליו התעניין הרבי בשלומו באמצעות עסקני חסידות גור שהיו מבקרים אצל הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/63205/ התעניינותו של הרבי בבריאות האדמו"ר מגור].}}


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 69: שורה 68:


{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]] - [[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]] - [[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:אלתר, שמחה בונם}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר שמחה בונם]]
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]