חיטה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חיטה''' הינה אחד מ[[שבעת המינים]] שבהם נשתבחה [[ארץ ישראל]]. | [[קובץ:חיטה2.jpeg|ממוזער|שדה חיטה בתקופת הקיץ]] | ||
[[ | [[קובץ:שדה חיטה.jpg|ממוזער|שדה חיטה בתקופת שלהי החורף]] | ||
'''חיטה''' הינה אחד מ[[שבעת המינים]] שבהם נשתבחה [[ארץ ישראל]]. לפי אחת השיטות במדרש החיטה הינה '[[עץ הדעת טוב ורע|עץ הדעת]]' הנזכר ב[[ספר בראשית]]. | |||
== החיטה בחסידות == | == החיטה בחסידות == | ||
חיטה הינה מאכל העיקרי של האדם, שממנו עושים [[לחם]] שנעשה חלק מגופנו. החיטה מרמזת על העבודה עם ה[[נפש האלוקית]], לשמור ולחזק את ה[[יצר הטוב]], להגביר את ה'טוב' שבנו, וכל זה על ידי קיום התורה והמצוות{{הערה|משיחת [[חמישה עשר בשבט]], [[תשנ"ב]]}}. | חיטה הינה מאכל העיקרי של האדם, שממנו עושים [[לחם]] שנעשה חלק מגופנו. החיטה מרמזת על העבודה עם ה[[נפש האלוקית]], לשמור ולחזק את ה[[יצר הטוב]], להגביר את ה'טוב' שבנו, וכל זה על ידי קיום התורה והמצוות{{הערה|משיחת [[חמישה עשר בשבט]], [[תשנ"ב]]}}. | ||
חיטה הינה 'מאכל אדם', בניגוד ל[[שעורה]] שהיא 'מאכל בהמה'. בפנימיות העניינים דבר זה רומז לשייכות בחינת החיטה לעבודת הנפש האלוקית (עשה טוב), הנקראת 'אדם' על ששם 'אדמה לעליון' - שורשה הרוחני, חלק אלקה ממעל. השעורה לעומת זו רומזת על עבודב בשיעור והגבלה, עבודת הנפש הבהמית (סור מרע)<ref>מהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשט"ז. 'תורת מנחם' כרך יז עמ' 147-157, בלתי מוגה</ref>. | חיטה הינה 'מאכל אדם', בניגוד ל[[שעורה]] שהיא 'מאכל בהמה'. בפנימיות העניינים דבר זה רומז לשייכות בחינת החיטה לעבודת הנפש האלוקית (עשה טוב), הנקראת 'אדם' על ששם 'אדמה לעליון' - שורשה הרוחני, חלק אלקה ממעל. השעורה לעומת זו רומזת על עבודב בשיעור והגבלה, עבודת הנפש הבהמית (סור מרע)<ref>מהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשט"ז. 'תורת מנחם' כרך יז עמ' 147-157, בלתי מוגה. דבר מלכות שם. ובכ"מ</ref>. | ||
=== סדר העבודה === | === סדר העבודה === | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
== בגאולה == | == בגאולה == | ||
עתידה חיטה שתיתמר כדקל ועולה בראש הרים. ושמא תאמר: יש צער לקצרה? תלמוד לומר "ירעש כלבנון פריו" – הקדוש ברוך הוא מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשירה את סלתה, ואדם יוצא לשדה ומביא מלא פיסת ידו, וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו… עתידה חיטה שתהא כשתי כליות של שור הגדול | {{ציטוט|תוכן=עתידה חיטה שתיתמר כדקל ועולה בראש הרים. ושמא תאמר: יש צער לקצרה? תלמוד לומר "ירעש כלבנון פריו" – הקדוש ברוך הוא מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשירה את סלתה, ואדם יוצא לשדה ומביא מלא פיסת ידו, וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו… עתידה חיטה שתהא כשתי כליות של שור הגדול|מקור=כתובות קיא, ב}} עניין זה מורה על עלייתה וגילוייה של נפש האלוקית בדביקות בה' ללא הגבלות לעתיד לבוא. | ||
עניין זה מורה על עלייתה וגילוייה של נפש האלוקית בדביקות בה' ללא הגבלות לעתיד לבוא. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* [[שעורה]] | * [[שעורה]] | ||
* [[שבעת המינים]] | * [[שבעת המינים]] | ||
| שורה 39: | שורה 38: | ||
* '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6098&CategoryID=1312 התקשרות 785 - חיטה בעבודת האדם]''' | * '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6098&CategoryID=1312 התקשרות 785 - חיטה בעבודת האדם]''' | ||
{{שבעת המינים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | ||
[[קטגוריה:צומח]] | [[קטגוריה:צומח]] | ||
[[קטגוריה:שבעת המינים]] | [[קטגוריה:שבעת המינים]] | ||