נרות שבת ויום טוב – הבדלי גרסאות

שיע.ק (שיחה | תרומות)
הסרת ההפניה לדף מבצע נרות שבת קודש
תגיות: הסרת הפניה קישורים לדפי פירושונים
שיע.ק (שיחה | תרומות)
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מצוות הדלקת נרות שבת|אחר='מבצע' שייסד [[הרבי]] שמטרתו שכל אשה ובת יהודיות, ידליקו נרות שבת קודש בברכה|ראו=מבצע נרות שבת קודש}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מצוות הדלקת נרות שבת|אחר='מבצע' שייסד [[הרבי]] שמטרתו שכל אשה ובת יהודיות, ידליקו נרות שבת קודש בברכה|ראו=מבצע נרות שבת קודש}}
[[קובץ:נרות שבת.png|ממוזער|נרות שבת קודש]]
[[קובץ:פמוטות אבן.jpg|ממוזער|פמוטות שבת עשויות אבן, יצירת האמן אסף קדרון]]


'''הדלקת נרות שבת ויום טוב''' היא תקנת חכמים להדליק [[נר]] בבית לצורך מאור ב[[ליל שבת]] ובליל [[יום טוב]]. הדלקת הנר נעשית על ידי אם הבית ובנותיה מעט לפני כניסת השבת – בדרך כלל כ-20 [[דקה|דקות]] לפני השקיעה. בעבר, בהיעדר תאורה חשמלית, היו הנרות מקור אור עיקרי בליל שבת, בעידן המודרני בו נפוצה תאורת חשמל, הדלקת הנרות נעשית לשם המצווה וכתוספת אור.
'''הדלקת נרות שבת ויום טוב''' היא תקנת חכמים להדליק [[נר]] בבית לצורך מאור ב[[ליל שבת]] ובליל [[יום טוב]]. הדלקת הנר נעשית על ידי אם הבית ובנותיה מעט לפני כניסת השבת – בדרך כלל כ-20 דקות לפני השקיעה. בעבר, בהיעדר תאורה חשמלית, היו הנרות מקור אור עיקרי בליל שבת, בעידן המודרני בו נפוצה תאורת חשמל, הדלקת הנרות נעשית לשם המצווה וכתוספת אור.


==מקור המצווה==
==מקור המצווה==
במשנה{{הערה|משנה מסכת שבת, פרק ב'}} מפורטים דינים שונים 'במה מדליקין' ו'במה אין מדליקין' ודיני הנרות והפתילות שמדליקים לצורך שבת. בתלמוד אומר האמורא [[רבא]] לחברו [[אביי]] "ואני אומר: הדלקת נר בשבת – חובה", שכך נאמר בשם [[רב (אמורא)|רב]]: "הדלקת נר בשבת – חובה".{{הערה|שם=שבת כה|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ה עמ' ב'}} הרמב"ם כתב: הדלקת נר בשבת אינה רשות – אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק, ואינו מצווה שאינו חייב לרדוף אחריה... אלא זה חובה, ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהם נר דלוק בשבת{{הערה|משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת פרק ה', ה"א}}. ה[[גאונים]] כתבו על ברכת הדלקת הנרות{{הערה|"תשובות [[רב נטרונאי גאון]]", סימן סו.}}, וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|אורך חיים, סימן רסג, ס"ה}}.
במשנה{{הערה|משנה מסכת שבת, פרק ב'}} מפורטים דינים שונים 'במה מדליקין' ו'במה אין מדליקין' ודיני הנרות והפתילות שמדליקים לצורך שבת. בתלמוד אומר האמורא [[רבא]] לחברו [[אביי]] "ואני אומר: הדלקת נר בשבת – חובה", שכך נאמר בשם [[רב (אמורא)|רב]]: "הדלקת נר בשבת – חובה".{{הערה|שם=שבת כה|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ה עמ' ב'}} הרמב"ם כתב: הדלקת נר בשבת אינה רשות – אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק, ואינו מצווה שאינו חייב לרדוף אחריה... אלא זה חובה, ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהם נר דלוק בשבת{{הערה|משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת פרק ה', ה"א}}. ה[[גאונים]] כתבו על ברכת הדלקת הנרות{{הערה|"תשובות [[רב נטרונאי גאון]]", סימן סו.}}, וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|אורך חיים, סימן רסג, ס"ה}}.


שורה 61: שורה 62:


בערבי חגים (מלבד [[שביעי של פסח]]) מוסיפים אחרי ברכת הדלקת הנר את [[ברכת שהחיינו]].
בערבי חגים (מלבד [[שביעי של פסח]]) מוסיפים אחרי ברכת הדלקת הנר את [[ברכת שהחיינו]].
===נוסח הברכות===
===נוסח הברכות===
* '''בערב שבת:''' {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ.}} ראו להלן בפסקה נפרדת.  
[[קובץ:כתיק ברכת להדליק נר שבק.png|ממוזער|כתב יד קודש מהרבי: מענה אודות הנוסח הנכון בברכת הדלקת נר של שבת קודש: '''נוסח הברכה צריך להיות... של שבת קודש (כבהדף)'''.]]
* '''בערבי [[שלושת הרגלים]] ([[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]]) ו[[ראש השנה]]:''' {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (<small>אם חל יום טוב בשבת:</small> שַׁבָּת וְ)יוֹם טוֹב.}}
* '''בערב שבת:''' {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ.}}.
** '''לפי מנהג חב"ד בערב ראש השנה:''' {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (<small>אם חל ראש השנה בשבת:</small> שַׁבָּת וְ)יוֹם הַזִכָּרוֹן.}}
ב[[שולחן ערוך]] וב[[שולחן ערוך הרב]] נכתב נוסח הברכה 'לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת'. אך הרבי הורה לברך 'להדליק נר של שבת '''קדש'''', והורה שגם מי שאינם מתפללים בנסח חב"ד יקפידו להוסיף את המילה קודש{{הערה|על פי עדותו של יונתן נלסון, [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/06/472.-Shelach-5784.pdf בגיליון 'הסיפור שלי' 472, כ"ב סיון תשפ"ד], שכך הורה הרבי לאביו שהיה מו"ל של עלון שבועי}} .
* '''בערבי [[שלושת הרגלים]] ([[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]])''' {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (<small>אם חל יום טוב בשבת:</small> שַׁבָּת וְ)יוֹם טוֹב.}}
* '''בערב ראש השנה (לפי מנהג חב"ד):''' {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (<small>אם חל ראש השנה בשבת:</small> שַׁבָּת וְ)יוֹם הַזִכָּרוֹן.}}
* '''בערב [[יום הכיפורים]]:''' {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (<small>אם חל יום כיפור בשבת:</small> שַׁבָּת וְ)יוֹם הַכִּפּוּרִים.}}{{הערה|בראשונים נחלקו אם מברכים על הדלקת הנרות של יום הכיפורים, ובשו"ע (או"ח תרי:ב) מובאים שתי הדעות, אך המנהג הרווח כיום הוא לברך.}}
* '''בערב [[יום הכיפורים]]:''' {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (<small>אם חל יום כיפור בשבת:</small> שַׁבָּת וְ)יוֹם הַכִּפּוּרִים.}}{{הערה|בראשונים נחלקו אם מברכים על הדלקת הנרות של יום הכיפורים, ובשו"ע (או"ח תרי:ב) מובאים שתי הדעות, אך המנהג הרווח כיום הוא לברך.}}
==='להדליק נר של שבת קודש'===
[[בשולחן ערוך]] ו[[בשולחן ערוך הרב]] נכתב נוסח הברכה 'לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת'. אך הרבי הורה לברך 'להדליק נר של שבת '''קדש''''.


===תפילה לאחר הדלקת הנרות===
===תפילה לאחר הדלקת הנרות===