היתר עיסקא – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
שיע.ק (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
למרות חומרת [[איסור ריבית]], התירו חכמינו זכרונם לברכה '''היתר עיסקא''', זאת אומרת שהנותן מקבל על עצמו חצי מההפסד, ושליש מהרווח.
{{עריכה|יש להוסיף מקורות הלכתיים אמינים, וכן יש לבצע עריכה לשונית לשפה אנציקלופדית מקובלת}}
'''היתר עיסקא''' הוא מנגנון הלכתי שנועד לסייע בהימנעות מאיסור התורה על [[הלוואה בריבית]], זאת על ידי הפיכת ההלוואה לשותפות עסקית. מקורו בפוסקים הראשונים, והוא מתבסס על שינוי הגדרות העסקה בין המלווה והלווה, כך שנותן הכסף הופך לשותף בעסק עם מקבל הכסף.


== ענינו ==
== ענינו ==
שורה 8: שורה 9:
אבל מהחצי של הפיקדון הבעל עסק יכול להתחלק עם הנותן בשכר.  
אבל מהחצי של הפיקדון הבעל עסק יכול להתחלק עם הנותן בשכר.  


יוצא שהמתעסק יקבל את הרווח גם מחלק של ההלוואה וגם מחלק הפיקדון (שני שלישים מהסך הכול של הרווח), ומי שנתן לו את הכסף יקבל הרווח רק מחלק של הפיקדון (שליש מהרווח).
יוצא שהמתעסק יקבל את הרווח גם מחלק של ההלוואה וגם מחלק הפיקדון (כגון כל הרווח של חצי ההולאה ועשר אחוז מחלק הפיקדון), ומי שנתן לו את הכסף יקבל הרווח רק מחלק של הפיקדון (כגון ארבעים וחמש אחוז מכלל ההשקעה ).


בנוסף לכך, במקרה של הפסד, הנותן מקבל על עצמו חצי מההפסד (החלק של הפיקדון).
בנוסף לכך, במקרה של הפסד, הנותן מקבל על עצמו חצי מההפסד (החלק של הפיקדון).
שורה 65: שורה 66:


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==
[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/834756 אלוקים לא מלווה בריבית, וגם: האם היתר עיסקא הוא תחבולה מתוחכמת בלבד?]{{בית חבד}}
*[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/834756 אלוקים לא מלווה בריבית, וגם: האם היתר עיסקא הוא תחבולה מתוחכמת בלבד?]{{בית חבד}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:הלכה]]