חסידות שומרי אמונים – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ תיקון קישור |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקורו של הרבי הריי"צ בארץ ישראל]] ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות. | בשעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקורו של הרבי הריי"צ בארץ ישראל]] ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות. | ||
בכתבי חסידות שומרי אמונים מסופר, כי פעם נפגש רבי אהרן ראטה עם הרבי הריי"צ, והם הביטו אחד על השני במשך שעה שלמה בלי דיבור ביניהם כלל, וכשיצא רבי אהרן אמר הרבי הריי"צ [על רבי אהרן]: הוא בעל מסירות נפש כמוני {{הערה|שבחי רבנו השומר אמונים, באר שבע תשע"ה, חלק ב, עמ' כז}}. | בכתבי חסידות שומרי אמונים מסופר, כי פעם נפגש רבי אהרן ראטה עם הרבי הריי"צ, והם הביטו אחד על השני במשך שעה שלמה בלי דיבור ביניהם כלל, וכשיצא רבי אהרן אמר הרבי הריי"צ [על רבי אהרן]: הוא בעל מסירות נפש כמוני{{הערה|שבחי רבנו השומר אמונים, באר שבע תשע"ה, חלק ב, עמ' כז}}. | ||
רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארצות הברית, אולם בניו האדמו"רים ביקרו כמה פעמים בשליחותו אצל הרבי ב-[[770]]{{מקור}}. | רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארצות הברית, אולם בניו האדמו"רים ביקרו כמה פעמים בשליחותו אצל הרבי ב-[[770]]{{מקור}}. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו על פי צוואתו כל בניו לאדמו"רים. | לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו על פי צוואתו כל בניו לאדמו"רים. | ||
על פי צוואתו, מונה בנו | על פי צוואתו, מונה בנו הגדול , רבי רפאל אהרן זצוקלל"ה כאדמו"ר המרכזי, ואליו נהרו מרבית החסידים לאחר פטירתו, כשמרכז החסידות הינה ברחוב שפת אמת שבני ברק . | ||
נפטר בשנת [[תש"פ]], ובנו הגדול של רבי רפאל אהרן מילא את מקומו. | |||
בניו הנוספים של רבי אברהם חיים, מונו כאדמו"רים באשדוד ירושלים וקריית גת. | |||
== תולדות אהרן == | == תולדות אהרן == | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
הרבי העריך אותו מאוד. סיפר הרב יעקב עמנואל שוחט, שהו"ל את הספר 'מגיד דבריו ליעקב' של המגיד ממעזריטש, שהרבי הורה לו להיכנס להרבי מתולדות אהרן, שההדיר את הספר במהדורה קודמת, שישמע ממנו בהקשר לכך, בהוסיפו, שגם בלא קשר לזה, טוב לראותו. כמו כן סיפר הגאון ר' יקותיאל פרקש{{הערה|בראיון ל'כי קרוב'}}, שהיה בצעירותו חסיד תולדות אהרן ולאחר מכן נמשך לחב"ד, שכשהגיע בפעם הראשונה לרבי ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי "תשאל את שאלותיך בירושלים", רק כשר' יקותיאל הפציר, נעתר הרבי לענות לו. | הרבי העריך אותו מאוד. סיפר הרב יעקב עמנואל שוחט, שהו"ל את הספר 'מגיד דבריו ליעקב' של המגיד ממעזריטש, שהרבי הורה לו להיכנס להרבי מתולדות אהרן, שההדיר את הספר במהדורה קודמת, שישמע ממנו בהקשר לכך, בהוסיפו, שגם בלא קשר לזה, טוב לראותו. כמו כן סיפר הגאון ר' יקותיאל פרקש{{הערה|בראיון ל'כי קרוב'}}, שהיה בצעירותו חסיד תולדות אהרן ולאחר מכן נמשך לחב"ד, שכשהגיע בפעם הראשונה לרבי ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי "תשאל את שאלותיך בירושלים", רק כשר' יקותיאל הפציר, נעתר הרבי לענות לו. | ||
לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו"ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרבי מתוך 6 בניו (בצוואה נכתב שיבחרו רבי על פי רוב דעות. אולם היו מחיקות בצוואה, וישנם הטוענים שמלכתחילה היה כתוב שם שימשיך ר' שמואל יעקב - אך הדבר בלתי ניתן להוכחה), פנו רוב החסידים בראשם שני הגבאים של האדמו"ר המנוח ר' אברהם יצחק לבנו השני שהיה גר באמריקה רבי [[דוד קאהן]] - שמקושר מאוד לספרי חב"ד ואף מרבה לצטט משם את דבריו - ומינוהו לממשיך הדרך, וחסידות זו מכונה תולדות אהרן כשם חסידות האב. | לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו"ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרבי מתוך 6 בניו (בצוואה נכתב שיבחרו רבי על פי רוב דעות. אולם היו מחיקות בצוואה, וישנם הטוענים שמלכתחילה היה כתוב שם שימשיך ר' שמואל יעקב - אך הדבר בלתי ניתן להוכחה), פנו רוב החסידים בראשם שני הגבאים של האדמו"ר המנוח ר' אברהם יצחק לבנו השני שהיה גר באמריקה רבי [[דוד קאהן]] - שמקושר מאוד לספרי חב"ד ואף מרבה לצטט משם את דבריו - ומינוהו לממשיך הדרך, וחסידות זו מכונה תולדות אהרן כשם חסידות האב. בערכו של ר' אברהם יצחק בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]] מתואר שר' דוד אמר שכשהוא שוהה ב[[צפת]] הוא מבכר להתפלל בבית כנסת חב"ד ב[[היכל לוי יצחק (צפת)|היכל לוי יצחק]], כדי להראות שאינו נרתע מכך שמכריזים שם [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]].. | ||
הסיבה למינויו, למרות שמהצוואה הי' משמע שאביו חפץ במינוי אחיו ר' שמואל יעקב, שהינו גם הבכור, היא מכיוון שהיו חסידים שלא רצו למנות את ר' שמואל יעקב לאדמו"ר, בין השאר בשל היותו חסידו של רבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[ויז'ניץ]], אשר דרכו שונה משל תולדות אהרן. | |||
למרות זאת חלק מהחסידים, ובראשם רבי [[מאיר ברנדסדורפר]] רב עדת תולדות אהרן וחבר [[העדה החרדית]], וכן | למרות זאת חלק מהחסידים, ובראשם הגאון רבי [[מאיר ברנדסדורפר]] רב עדת תולדות אהרן וחבר [[העדה החרדית]] [מחבר ספר קנה בושם], וכן המקובל רבי [[דניאל פריש]] [מחבר פירוש מתוק מדבש על ספר ה[[ספר הזוהר|זוהר]]] מינו לאדמו"ר את רבי [[שמואל יעקב קאהן]]. חסידות זו נקראת בשם 'תולדות אברהם יצחק', על שם האדמו"ר הקודם{{הערה|1= [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51535 ראה תמונות.]}}. בעבר היו מריבות בין שתי החצרות, אך כיום הם מתקיימות אחת לצד השני' באחדות. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [[צמאה לך נפשי]] [ | * [[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]] [https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/53360_he_1.flv בטיש של תולדות אהרן] {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
* [[ניגון רוסטוב]] [ | * [[ניגון רוסטוב]] [https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/50410_he_1.flv בבית הכנסת של תולדות אהרן] {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||