עזוב תעזוב עמו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ערך בבניה}}
+{{עריכה|כל הערך=כן}}
 '''עזב תעזב עמו''' היא המצווה לאדם לעזור לחברו בהסרת משא מבהמתו של חברו, כאשר היא רובצת תחת משאה ולא יכולה להמשיך לשאת את המשא בדרך.
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 משרש מצווה זו: המצווה מקדמת עזרה הדדית, במיוחד במקרים שבהם אדם לא מסוגל לעזור לעצמו, והחובה כאן היא לסייע לאדם נוסף. הבעיה היא לא רק הצער שנגרם לאדם שנפלה בהמתו, אלא גם הצורך לשמור על המשא ולהציל את ממונו.
-דיני המצווה: בניגוד לפריקה, שבה מצווים לעזור ללא תשלום, בטעינה מותר לקחת שכר. אולם הדגש במצווה זו הוא על חיוב הסיוע בכל מקרה שבו נדרש, על פי עקרון ההדדיות והעזרה.
+דיני המצווה: בניגוד לפריקה, שבה מצווים לעזור ללא תשלום, בטעינה מותר לקחת שכר. אולם הדגש במצווה זו הוא על חיוב הסיוע בכל מקרה שבו נדרש, על פי עקרון ההדדיות והעזרה, במקרה שבו בעל המשא אומר ליהודי (או הגוי) המזדמן "אתה חייב לעזור לי אז תסתדר, ואני נח עד שתסיים" - היהודי (או הגוי המזדמן) אינו חייב בטעינה.
 המצווה נוהגת: כמו שאר המצוות, המצווה תקפה בכל מקום ובכל זמן, ויש לממש אותה בכל מצב שבו זה נדרש.
 ==בחסידות==
-בעל-שם-טוב, מייסד תנועת החסידות, נותן פרשנות רוחנית לעקרונות התורה, תוך שמירה על גישה פנימית ועמוקה ליחס שבין הגוף והנשמה. בפרשת "כי תראה חמור" מתוך ספר שמות, הוא רואה מסר שמעמיק את הקשר שבין התורה לחיים הרוחניים של האדם.
+[[הבעל שם טוב]], מייסד תנועת החסידות, נותן פרשנות רוחנית לעקרונות התורה, תוך שמירה על גישה פנימית ועמוקה ליחס שבין הגוף והנשמה. בפרשת "כי תראה חמור" מתוך ספר שמות, הוא רואה מסר שמעמיק את הקשר שבין התורה לחיים הרוחניים של האדם.
 הפסוק "כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו" מתאר מצב שבו החמור של חברך נופל תחת המשא, ובעל החמור מתבקש לעזור לו. הבעל שם טוב, בדרכו החסידית, מפרש את המילים הללו בדרך של עבודה פנימית ומוסרית.