תיקון המידות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בפרק א' בתניא מחדש אדמו"ר הזקן שלכל אדם יש שתי "נפשות"{{הערה|אמנם הוא מסמיך את הדברים על דיוק לשון הרח"ו, אבל שם אין הדבר מוסבר ומובן.}}. המשמעות היא שמשיכתו ל"רע" לא נובעת מכח חיצוני כלשהו (כגון יצר או מלאך) אלא שמהות עצמו יונקת מהקליפות והיא "רע". היינו, עד תורת החסידות הייתה ההבנה שהאדם מצד עצמו הוא "בסדר" וכל הבעיה היא שצריך להתגבר מלהמשך לרע '''חיצוני''', והחסידות חידשה שהוא צריך לתקן את עצמו, לשנות את עצם מהותו הפנימית{{הערה|ע"פ שיעורי הרי"כ.}} | בפרק א' בתניא מחדש אדמו"ר הזקן שלכל אדם יש שתי "נפשות"{{הערה|אמנם הוא מסמיך את הדברים על דיוק לשון הרח"ו, אבל שם אין הדבר מוסבר ומובן.}}. המשמעות היא שמשיכתו ל"רע" לא נובעת מכח חיצוני כלשהו (כגון יצר או מלאך) אלא שמהות עצמו יונקת מהקליפות והיא "רע". היינו, עד תורת החסידות הייתה ההבנה שהאדם מצד עצמו הוא "בסדר" וכל הבעיה היא שצריך להתגבר מלהמשך לרע '''חיצוני''', והחסידות חידשה שהוא צריך לתקן את עצמו, לשנות את עצם מהותו הפנימית{{הערה|ע"פ שיעורי הרי"כ.}} | ||
על פי זה מובן מאד פתגם אדמו"ר הריי"צ שתיקון המידות זהו '''כל ענין החסידות'''{{הערה|1=[www.sifreiorhachaim.co.il/wp-content/uploads/2024/04/5720511.pdf?srsltid=AfmBOoqWrpfWHgo5t6ZtV10zACQMbiTvKq7rTCQq61woqvshg0aOIYnr ענינה של תורת החסידות סעיף א' אות ג. מלקוטי דיבורים חלק א' נו, א. וגירסה נוספת שם עמוד ב. התבאר ב'התמים' חלק ג' עמוד סו ואילך.}} ושזהו "עיקר החסידות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4301620516 ספר השיחות תש"ט עמוד 297].}}. ואדמו"ר הרש"ב התבטא על כך כי "העבודה הקטנה ביותר בתיקון המידות, היא למעלה במדריגה מאשר ההשכלה הגדולה ביותר"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 93. וראו גם [https://chabadlibrary.org/books/4301620534 שיחת י"א ניסן תש"ט], שההשכלה הנפלאה ביותר לא מגיעה לפעולה של הטבת וזיכוך המידות. וב[https://chabadlibrary.org/books/4301620343 שיחת פרשת נצבים תש"ז] שהפעולה במידות פועלת התגלות עצם הנשמה ופועלת עילוי גם במוחין עצמם.}}, וכל יהודי ויהודי מקבל כח מלמעלה לעבודה זו{{הערה|1=פירוש הלשון 'משביעין אותו', מלשון שובע. [https://chabadlibrary.org/books/4301620438 סעודת ליל ראשון של חג השבועות תש"ח]. סה"מ תרח"ץ ס"ע רלה ואילך.}}. | על פי זה מובן מאד פתגם אדמו"ר הריי"צ שתיקון המידות זהו '''כל ענין החסידות'''{{הערה|1=[www.sifreiorhachaim.co.il/wp-content/uploads/2024/04/5720511.pdf?srsltid=AfmBOoqWrpfWHgo5t6ZtV10zACQMbiTvKq7rTCQq61woqvshg0aOIYnr ענינה של תורת החסידות סעיף א' אות ג. מלקוטי דיבורים חלק א' נו, א. וגירסה נוספת שם עמוד ב. התבאר ב'התמים' חלק ג' עמוד סו ואילך. [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14603&CategoryID=2329 אגרות קודש חלק כב עמוד יז].}} ושזהו "עיקר החסידות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4301620516 ספר השיחות תש"ט עמוד 297].}}. ואדמו"ר הרש"ב התבטא על כך כי "העבודה הקטנה ביותר בתיקון המידות, היא למעלה במדריגה מאשר ההשכלה הגדולה ביותר"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 93. וראו גם [https://chabadlibrary.org/books/4301620534 שיחת י"א ניסן תש"ט], שההשכלה הנפלאה ביותר לא מגיעה לפעולה של הטבת וזיכוך המידות. וב[https://chabadlibrary.org/books/4301620343 שיחת פרשת נצבים תש"ז] שהפעולה במידות פועלת התגלות עצם הנשמה ופועלת עילוי גם במוחין עצמם.}}, וכל יהודי ויהודי מקבל כח מלמעלה לעבודה זו{{הערה|1=פירוש הלשון 'משביעין אותו', מלשון שובע. [https://chabadlibrary.org/books/4301620438 סעודת ליל ראשון של חג השבועות תש"ח]. סה"מ תרח"ץ ס"ע רלה ואילך.}}. | ||
העבודה של תיקון המידות קשור עם בחינת 'איש'{{הערה|לוח היום יום ד' אלול: "במעלת מין האנושי, ישנם ארבעה תוארים: אדם - מעלת המוחין והשכל, איש - מעלת הלב והמדות, אנוש - החלישות באחד מהם בשכל או במדות, או בשתיהם, גבר - מתגבר על עצמו להסיר המניעות ועיכובים להשיג אחת המעלות או בשכל או במדות, היינו דגבר עוסק עם האנוש להגביהו למעלת איש או אדם".}}, ועיקר הכוונה בעבודת האדם, גם בתיקון המוחין (שהוא בחינת 'אדם') - הוא לפעול תיקון המידות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/11200013853 מאמר דיבור המתחיל 'איש על דגלו' ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל].}}. | העבודה של תיקון המידות קשור עם בחינת 'איש'{{הערה|לוח היום יום ד' אלול: "במעלת מין האנושי, ישנם ארבעה תוארים: אדם - מעלת המוחין והשכל, איש - מעלת הלב והמדות, אנוש - החלישות באחד מהם בשכל או במדות, או בשתיהם, גבר - מתגבר על עצמו להסיר המניעות ועיכובים להשיג אחת המעלות או בשכל או במדות, היינו דגבר עוסק עם האנוש להגביהו למעלת איש או אדם".}}, ועיקר הכוונה בעבודת האדם, גם בתיקון המוחין (שהוא בחינת 'אדם') - הוא לפעול תיקון המידות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/11200013853 מאמר דיבור המתחיל 'איש על דגלו' ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל].}}. | ||