אתב"ש – הבדלי גרסאות
תיקון קישור |
|||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות|שם=א"ת ב"ש}} | {{אות|שם=א"ת ב"ש}} | ||
'''כתב אתב"ש''', הנקרא גם "'''צופן אתב"ש"''', הוא [[נוטריקון]] המהווה צופן החלפה. בצופן זה מוחלפות ה[[אותיות]] הראשונות בסדר הא' ב' העברי באותיות האחרונות בו. לפי כלל הא-ת ב-ש, אל"ף מוחלפת באות ת"ו, בי"ת מוחלפת באות שי"ן, גימ"ל מוחלפת באות רי"ש וכן הלאה. הצופן לא כולל אותיות סופיות. | '''כתב אתב"ש''', הנקרא גם "'''צופן אתב"ש"''', הוא [[נוטריקון]] המהווה צופן החלפה. בצופן זה מוחלפות ה[[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] הראשונות בסדר הא' ב' העברי באותיות האחרונות בו. לפי כלל הא-ת ב-ש, אל"ף מוחלפת באות ת"ו, בי"ת מוחלפת באות שי"ן, גימ"ל מוחלפת באות רי"ש וכן הלאה. הצופן לא כולל אותיות סופיות. | ||
בחסידות מבואר שחילופי האותיות הם בחינת העלם ולבוש המסתיר על האור, דוגמת ה[[משל]] שמעלים על הנמשל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2000610064 תורת שמואל תרל"ג חלק ב' עמוד שלט].}}. | בחסידות מבואר שחילופי האותיות הם בחינת העלם ולבוש המסתיר על האור, דוגמת ה[[משל]] שמעלים על הנמשל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2000610064 תורת שמואל תרל"ג חלק ב' עמוד שלט].}}. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
דוגמא נוספת של שימוש בצופן זה כבר בספרי הנביאים, הוא בפסוק "ישבי '''לב קמי'''"{{הערה|ירמיהו נא, א.}} שכוונתו ל'כשדים', ועל דרך זה מפרשת הגמרא{{הערה|סנהדרין כב.}} שתיבות 'מנא מנא תקל ופרסין' נכתבו במשתה בלשאצר בצופן א"ת ב"ש. | דוגמא נוספת של שימוש בצופן זה כבר בספרי הנביאים, הוא בפסוק "ישבי '''לב קמי'''"{{הערה|ירמיהו נא, א.}} שכוונתו ל'כשדים', ועל דרך זה מפרשת הגמרא{{הערה|סנהדרין כב.}} שתיבות 'מנא מנא תקל ופרסין' נכתבו במשתה בלשאצר בצופן א"ת ב"ש. | ||
במשנת חסידים מסכת מוצאי שבת מובא שבאכילת זתים יש לכון בגימטריא של 'זית' (417) שעולה כמו הגימטריא של 'א-ל א-להים' ושם הוי' בחילוף אתב"ש 'מצפצ', שעולים יחד גם הם 417{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3601331707 מובאר בהמשך תער"ב חלק שלישי, עמוד א'תסג].}}. | במשנת חסידים מסכת מוצאי שבת מובא שבאכילת זתים יש לכון בגימטריא של 'זית' (417) שעולה כמו הגימטריא של 'א-ל א-להים' ושם הוי' בחילוף אתב"ש 'מצפצ', שעולים יחד גם הם 417, וזו סגולה ל[[שכחה]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3601331707 מובאר בהמשך תער"ב חלק שלישי, עמוד א'תסג].}}. | ||
==קביעות המועדים== | ==קביעות המועדים== | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
*'''ו → פ''' - היום ה'''ו'''' של חל פסח, הוא אותו יום שבו חל '''פ'''ורים של אותה שנה{{הערה|כיון שבחלק מהשנים חשון וכסלו מלאים ובחלק חסרים, לא ניתן לחשב לפי סימן קבוע באיזה יום יחול פורים של השנה הבאה, והסימן רק מברר מתי חל חג הפורים של השנה שחלפה.}} | *'''ו → פ''' - היום ה'''ו'''' של חל פסח, הוא אותו יום שבו חל '''פ'''ורים של אותה שנה{{הערה|כיון שבחלק מהשנים חשון וכסלו מלאים ובחלק חסרים, לא ניתן לחשב לפי סימן קבוע באיזה יום יחול פורים של השנה הבאה, והסימן רק מברר מתי חל חג הפורים של השנה שחלפה.}} | ||
סימן זה הובא במספר מקומות על ידי רבותינו נשיאינו, שאף הסבירו את הקשר והתוכן שבסימן זה{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/11200012484 שיחת שבת פרשת דברים תשכ"ט] שם התבאר השייכות התוכנית בין תשעה באב וחג הפסח. [https://chabadlibrary.org/books/11200016007 שיחת י"ז תמוז תשל"א (נדחה)], שם התבאר בנוגע לי"ז בתמוז, [https://chabadlibrary.org/books/11200010779 שיחת כ"ף מנחם אב תשכ"ח], ועוד.}}. | סימן זה הובא במספר מקומות על ידי רבותינו נשיאינו, שאף הסבירו את הקשר והתוכן שבסימן זה{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/11200012484 שיחת שבת פרשת דברים תשכ"ט] שם התבאר השייכות התוכנית בין תשעה באב וחג הפסח. [https://chabadlibrary.org/books/11200016007 שיחת י"ז תמוז תשל"א (נדחה)], שם התבאר בנוגע לי"ז בתמוז, [https://chabadlibrary.org/books/11200010779 שיחת כ"ף מנחם אב תשכ"ח], [https://drive.google.com/file/d/10jwfErFoPycEhs38JqGwJV-G4x3_rnLL/view פרשת פנחס תשמ"ז], ועוד.}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||