מרדכי זאב גוטניק – הבדלי גרסאות

שיע.ק (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "{{שמע}}" ב־"{{צליל}}"
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ר' מרדכי זאב גוטניק 2.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוטניק]]
[[קובץ:ר' מרדכי זאב גוטניק 2.png|שמאל|ממוזער|הרב גוטניק]]
[[קובץ:ר' מרדכי זאב הכהן גוטניק.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוטניק]]
[[קובץ:ר' מרדכי זאב הכהן גוטניק.png|שמאל|ממוזער|הרב גוטניק]]
הרב '''מרדכי זאב גוטניק''' ([[תרנ"ז]] – [[י"ט כסלו]] [[תרצ"ב]]) היה גאון חסידי בוגר [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממקורבי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שפעל בשליחותם לחיזוק היהדות בגולה, רב קהילת חב"ד ב[[לונדון]].
הרב '''מרדכי זאב גוטניק''' ([[תרנ"ז]] – [[י"ט בכסלו]] [[תרצ"ב]]) היה גאון חסידי בוגר [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממקורבי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שפעל בשליחותם לחיזוק היהדות בגולה, רב קהילת חב"ד ב[[לונדון]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרנ"ז]] בעיירה פריאסלאב לאביו ר' [[שניאור חיים גוטניק (פריאסלאב)|שניאור חיים כהן גוטניק]]{{הערה|בתחילה היה שם המשפחה 'הוטניק' אך עם השנים התחלף לגוטניק עקב ההגיה הרוסית.}}, שכונה בפי חבריו בשם 'חיים הקטן'.
נולד בשנת [[תרנ"ז]] בעיירה פריאסלאב לרב [[שניאור חיים גוטניק (פריאסלאב)|שניאור חיים כהן גוטניק]]{{הערה|בתחילה היה שם המשפחה 'הוטניק' אך עם השנים התחלף לגוטניק עקב ההגיה הרוסית.}}, שכונה בפי חבריו בשם 'חיים הקטן'.


משפחתו נמנתה על [[חסידי חב"ד]], וסבו ר' אברהם עוד היה מה'[[יושבים]]' שלמדו בחצר [[אדמו"ר הצמח צדק]].
משפחתו נמנתה על [[חסידי חב"ד]], וסבו ר' אברהם עוד היה מה'[[יושבים]]' שלמדו בחצר [[אדמו"ר הצמח צדק]].
שורה 22: שורה 22:
עקב התגברות רדיפות הדת, ובשל ידיעות שהגיעו אליו על כך שהנ.ק.וו.ד. מתכוונים לאסור אותו באופן אישי, החל במאמצים להשיג אישורי עליה לארץ הקודש, כאשר הוא משכנע את הגאון [[יוסף חיים זוננפלד]] להשתדל עבורו, ואכן כעבור תקופת זמן הצליח להשיג את האישורים ועלה לארץ הקודש שם התיישב ב[[חברון]]. אדמו"ר הריי"צ הצטער על עזיבתו את המערכה והעיד כי "חסרונו כאן הוא ניכר באופן ידוע".
עקב התגברות רדיפות הדת, ובשל ידיעות שהגיעו אליו על כך שהנ.ק.וו.ד. מתכוונים לאסור אותו באופן אישי, החל במאמצים להשיג אישורי עליה לארץ הקודש, כאשר הוא משכנע את הגאון [[יוסף חיים זוננפלד]] להשתדל עבורו, ואכן כעבור תקופת זמן הצליח להשיג את האישורים ועלה לארץ הקודש שם התיישב ב[[חברון]]. אדמו"ר הריי"צ הצטער על עזיבתו את המערכה והעיד כי "חסרונו כאן הוא ניכר באופן ידוע".


במשך שנתיים עבד במשרד הרבנות בתל אביב תחת הראב"ד הרב [[שמחה אהרונסון]], אך לא מצא סיפוק בעבודה זו, והוא כתב לאדמו"ר הריי"צ כי ברצונו לנסוע לחוץ לארץ לפעול בחיזוק הדת. בתחילה כתב אדמו"ר הריי"צ לעסקני חב"ד בארצות הברית כי עליהם להביא את הרב גוטניק אליהם על מנת שיסייע להם בעבודתם היות ובטבעו הוא מסור ונתון למה שאומרים לו לפעול. כשעבר זמן והדבר לא בא לידי פועל, הכריע אדמו"ר הריי"צ שיתמנה כרב קהילת חב"ד בלונדון כממלא מקומו של הרב [[משה אביגדור חייקין]] שעלה לארץ הקודש.
במשך שנתיים עבד במשרד הרבנות בתל אביב תחת הראב"ד הרב [[שלמה אהרונסון]], אך לא מצא סיפוק בעבודה זו, והוא כתב לאדמו"ר הריי"צ כי ברצונו לנסוע לחוץ לארץ לפעול בחיזוק הדת. בתחילה כתב אדמו"ר הריי"צ לעסקני חב"ד בארצות הברית כי עליהם להביא את הרב גוטניק אליהם על מנת שיסייע להם בעבודתם היות ובטבעו הוא מסור ונתון למה שאומרים לו לפעול. כשעבר זמן והדבר לא בא לידי פועל, הכריע אדמו"ר הריי"צ שיתמנה כרב קהילת חב"ד בלונדון כממלא מקומו של הרב [[משה אביגדור חייקין]] שעלה לארץ הקודש.


אדמו"ר הריי"צ היה מעורב בעצמו בהשתדלות שיקבל משרה זו, והורה לרב ריבקין לרב ריין לרב [[אברהם סנדר נמצוב]], לגבאי בית הכנסת חב"ד, ול[[שד"ר]] הרב [[עזריאל זליג סלונים]] שיפעלו לכך.
אדמו"ר הריי"צ היה מעורב בעצמו בהשתדלות שיקבל משרה זו, והורה ל[[מנחם צבי ריבקין|רב מנחם צבי ריבקין]] ל[[שמואל ריין|רב שמואל ריין]] לרב [[אברהם סנדר נמצוב]], לגבאי בית הכנסת חב"ד, ול[[שד"ר]] הרב [[עזריאל זליג סלונים]] שיפעלו לכך.


ב[[חודש ניסן]] [[תרפ"ז]] הצליחה השתדלנות, ובשלהי אותה שנה הגיע עם משפחתו ללונדון והחל לפעול לחיזוק עניני היהדות, כאשר השפעתו חורגת מגבולות הקהילה החב"דית בזכות כושר נאומו וכתיבתו.
ב[[חודש ניסן]] [[תרפ"ז]] הצליחה השתדלנות, ובשלהי אותה שנה הגיע עם משפחתו ללונדון והחל לפעול לחיזוק עניני היהדות, כאשר השפעתו חורגת מגבולות הקהילה החב"דית בזכות כושר נאומו וכתיבתו.
שורה 37: שורה 37:


===ניגון י-ה ריבון===
===ניגון י-ה ריבון===
לימד ניגון שהביא מגליציה בשם 'ניגון מגליציה', 'ניגון י-ה ריבון עולם' (ניגון י"ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]), לניגון שתי גירסאות, אחת כפי ששר ר' [[שלמה שימאנאוויטש]], ואחת כפי ששר הרב [[אליהו ריבקין]] באלבומו ניגונים חסידיים{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/ad/%D7%A8%27_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7%27%D7%A1_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_-_%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94.mp3 '''לשמיעת שתי גרסאות הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}{{הערה|לשמיעת גרסת ר' אליהו ריבקין בביצוע הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]]  
לימד ניגון שהביא מגליציה בשם 'ניגון מגליציה', 'ניגון י-ה ריבון עולם' (ניגון י"ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]), לניגון שתי גירסאות, אחת כפי ששר ר' [[שלמה שימאנאוויטש]], ואחת כפי ששר הרב [[אליהו ריבקין]] באלבומו ניגונים חסידיים{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/ad/ר'_גוטניק'ס_ניגון_-_מגליציה.mp3 '''לשמיעת שתי גרסאות הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}{{הערה|לשמיעת גרסת ר' אליהו ריבקין בביצוע הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]]
[/pnimi.org.il/היכל-הנגינה/נגוני-ליל-שבת-קדש-ד/], מעט מידע על הניגון מהרב יצחק גינזבורג התוועדות ה' מנחם אב תשע"ה [://galeinai.org.il/lessons/toc_4_11_75/toc_h1_0] אות ב' סיום הפסקה ברכת מקדש-משכן.}}.
[/pnimi.org.il/היכל-הנגינה/נגוני-ליל-שבת-קדש-ד/], מעט מידע על הניגון מהרב יצחק גינזבורג התוועדות ה' מנחם אב תשע"ה [://galeinai.org.il/lessons/toc_4_11_75/toc_h1_0] אות ב' סיום הפסקה ברכת מקדש-משכן.}}.