קני המנורה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:20, 20 ביוני 2024

קני המנורה בבית המקדש יצאו מהקנה האמצעי שבמנורה^[1] באלכסון כלפי מעלה.

צורת הקנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשבת פרשת מטות מסעי תשמ"ב, הרבי הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר כיצד היו קני המנורה בבית המקדש, כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מרש"י, ומציור הרמב"ם שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת בית המקדש כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון.

מעבר לביאור ההלכתי של קני המנורה, כדרכו של הרבי, היו גם השלכות מיידיות ומעשיות לדבר. הרבי ראה בשינוי ציורי המנורה שלב נוסף בניתוק עם ישראל מחשכת הגלות והשעבוד.

הרבי קושר את המנורות העגולות לגלות וחושך, ומזכיר את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס הידוע לשמצה. גם כאן, נראה בבירור, כיצד הרבי, בערב הגאולה, רוצה להצית את חומת הגלות, ולמחוק כל זכר לאותו עבר נוראי של טיטוס ימ"ש.

הרבי ביקש לצייר את המנורה של בית המקדש כפי ההלכה הצרופה כשהם קנים באלכסון דווקא. מעבר לכך הוסיף הרבי שגם החנוכיות שעושים לימי החנוכה "כדאי לעשות קניהן באלכסון"^[2], ואין בכך חשש לעבור על איסור יצירת כלי הדומה למנורת המקדש, כי ישנם שמונה קנים, ונוסף השמש.

עם זאת, הרבי כתב שבמקרה הדוחק על ציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו, בשונה מציור לוחות מרובעות שצריך להקפיד על כך בכל התוקף^[3].

הסערה בעקבות השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אלפי השלוחים ורבבות חסידי חב"ד, החלו מאז להקפיד על חנוכיות בעלות קנים מלוכסנים, כדי לעקר מהשורש כל ביטוי של חנוכיות וציורי מנורה עגולים, שלפי דברי הרבי בהמשך השיחה זהו עניין הקשור גם לעבודה זרה.

באלפי ערים בעולם, קני החנוכיות מאולכסנות או מרובעות, וכמובן הרחקה ביותר מחנוכיות עגולות. הרבי אומר שהיות והחנוכיה מסמלת את המנורה בבית המקדש הזהירות בנושא זה צריכה להיות גם על חנוכיות.

דברי הרבי, עוררו סערה ברחכי העולם. רבים לא הבינו את העניין עליו נלחם הרבי. מחקרים רבים התמקדו בעניין הזה. הרבי בעצמו התייחס לכך באחד מחלוקות הדולרים כאשר עבר לפניו, הרב שלום שטיינברג, עם "החומש המבואר" אותו הוציא לאור, ופתח לרבי במקום בו צייר את המנורה בקני אלכסון. הרבי העיר בחיוך ואמר לו: "מסתמא אתה יודע שהרעישו סביבי על זה"^[4].

גם הרב חיים קנייבסקי כותב^[5]: "בכל הציורים מצוייר קני המנורה עגולים, וכנראה שהוא טעות, שרש"י בחומש כתב שהיו באלכסון, ושמעתי שכבר העירו בזה". ובספרו דרך חכמה: "אחד הילך ואחד הילך- באלכסון ולא בעיגול". וכן כתב ב'ציון ההלכה': "רש"י בחומש, וכן הוא בציור המיוחס לרבנו, וכ"כ בתשובות הריב"ש סימן ת"י, ודלא כהמציירים בעיגול".

הפעולות בעקבות שיחת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות שיחתו של הרבי החליפו בחנוכה תשמ"ג בהדלקת הנר השישי גם את החנוכיה המרכזית שמדליקים בה בפני הרבי בבית רבינו שבבבל. עוד באותה השיחה בה עורר הרבי אודות צורת קני המנורה, הזכיר את העובדה ש"ישנם מנורות של חנוכה עשויות בצורת חצי קשת, ועד שגם החנוכיה של "770" היא בצורת חצי קשת", פועלם של הרב חיים ניסלביץ והרב זלמן שארף הביאו לשינוי החנוכיה ומלוי רצונו של הרבי^[6].

כאשר עורר הרבי בנושא זה, שאלו את הרבי האם יש להחליף את הדמי חנוכה^[7], מכיוון שהיו בהם ציור של מנורה עגולה, למטבעות אחדות. בתגובה כתב להם הרבי, שאפשר לנסות לשנות זאת, אך לא להתעקש על כך היות ויש בזה כמה דעות שונות.

במשך השנים מאז שיחתו של הרבי, חסידי חב"ד הפיצו זאת ופעלו לשנות במקומות שונים (כולל בסמלים שונים) את קני המנורה^[8].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

המאבק על צורת קני המנורה, גליון כ"ח כסלו תשפ"א עמוד 38

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אמנים מגישים לרבי מנורה בצורתו המקורית.
מחקר בנושא.
כתבה בעיתון הארץ.
מכתב של הרב ברים לרבי בנושא באתר חב"ד און ליין
התגלית ההיסטורית של חריטת המנורה: הרב פרץ בלוי עושה סדר - באתר כ"ח כסלו תשע"ו
כיצד נראתה המנורה בבית המקדש? • למה הגביעים של המנורה הפוכים?
נחשף כת"י תימני בן 500 שנה - וכך מצויירים בו קני המנורה
מאמריו של הרב נחום גרינוואלד: "קני המנורה כיצד היו?". קובץ אור ישראל, קובץ יח, טבת תש"ס, עמ' קמ ואילך (בו מפריך את כל הטענות נגד שיטת הרמב"ם בצורת המנורה).

"הרמב"ם והמנהג ביחס לקני המנורה", קובץ אור ישראל, קובץ כב, טבת תשס"א, עמ' קצד ואילך (בו מפריך טענות נוספות שכתב פלוני נגד דעת הרמב"ם).

הערות שוליים

↑ הנקרא בלשון התורה "מנורה", מכיון שהוא החלק העיקרי שבמנורה המחזיק את כולה.
↑ ליקוטי שיחות חכ"א ע' 168. ובעוד מקומות
↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו.
↑ בית משיח, עיתון מס' 1241
↑ בביאורו לברייתא דמלאכת המשכן עמוד כח בהערה בסוף העמוד.
↑ מחקר בנושא
↑ שהיו אז מטבע של 10 אגורות
↑ כגון סמל הרבנות הראשית לישראל, והסמל של הרבנות הצבאית.

[1] הנקרא בלשון התורה "מנורה", מכיון שהוא החלק העיקרי שבמנורה המחזיק את כולה.

[2] ליקוטי שיחות חכ"א ע' 168. ובעוד מקומות

[3] ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו.

[4] בית משיח, עיתון מס' 1241

[5] בביאורו לברייתא דמלאכת המשכן עמוד כח בהערה בסוף העמוד.

[6] מחקר בנושא

[7] שהיו אז מטבע של 10 אגורות

[8] כגון סמל הרבנות הראשית לישראל, והסמל של הרבנות הצבאית.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:המנורה האמת.jpg|left|thumb|250px|חנוכיה, הבנויה בדוגמת המנורה האמיתית שהיתה במקדש, על פי שיחות הרבי]]
+[[קובץ:המנורה האמת.jpg|שמאל|ממוזער|220px|חנוכיה, הבנויה בדוגמת מנורת המקדש, על פי שיחות הרבי]]
-[[תמונה:מנורה רמבם.jpg|left|thumb|250px|המנורה המצוירת ביד החזקה להרמב"ם, בעלת קנים אלכסונים]]
+[[קובץ:מנורה רמבם.jpg|שמאל|ממוזער|220px|המנורה המצוירת ביד החזקה להרמב"ם, בעלת קנים אלכסונים]]
-[[תמונה:מנורה.jpg|left|thumb|250px|המנורה של מכון המקדש, המוצגת ברובע היהודי בירושלים. הקנים העגולים, כפי הטעות הידועה (ויקישיבה)]]
+[[קובץ:מ רמב''ם.jpg|ממוזער|הציור המקורי של הרמב"ם אודות צורתה הנכונה של המנורה שהייתה בבית המקדש]]
+[[קובץ:Dura_Synagogue_ciborium.jpg|שמאל|ממוזער|220px|ציור מנורה בעלת קנים ישרים, התגלה בבית כנסת עתיק מתקופת התלמוד בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה]]
-'''קני [[המנורה]]''' שב[[קדש הקדשים]] שב[[בית המקדש]], יצאו מהקנה האמצעי שבמנורה{{הערת שוליים|הנקרא בלשון התורה "מנורה", מכיון שהוא החלק העיקרי שבמנורה המחזיק את כולה.}} לכיוון מעלה.
+'''קני ה[[מנורה]]''' ב[[בית המקדש]] יצאו מהקנה האמצעי שבמנורה{{הערה|הנקרא בלשון התורה "מנורה", מכיון שהוא החלק העיקרי שבמנורה המחזיק את כולה.}} באלכסון כלפי מעלה.
 == צורת הקנים ==
-ב[[שבת]] פרשת מטות מסעי [[תשמ"ב]], [[הרבי]] הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר כיצד היו '''קני ה[[מנורה]]''' ב[[בית המקדש]], כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מ[[רש"י]], ומציור [[הרמב"ם]] שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת בית המקדש כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון.
+ב[[שבת]] פרשת מטות מסעי [[תשמ"ב]], [[הרבי]] הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר כיצד היו '''קני ה[[מנורה]]''' ב[[בית המקדש]], כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מ[[רש"י]], ומציור [[הרמב"ם]] שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת [[בית המקדש]] כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון.
 מעבר לביאור ההלכתי של קני המנורה, כדרכו של הרבי, היו גם השלכות מיידיות ומעשיות לדבר. הרבי ראה בשינוי ציורי המנורה שלב נוסף בניתוק עם ישראל מחשכת ה[[גלות]] והשעבוד.
-הרבי קושר את המנורות  העגולות לגלות וחושך, ומזכיר את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס הידוע לשמצה. גם כאן, נראה בבירור, כיצד [[הרבי מלך המשיח]], בערב ה[[גאולה]], רוצה להצית את חומת הגלות, ולמחוק כל זכר לאותו עבר נוראי של טיטוס ימ"ש.
+הרבי קושר את המנורות העגולות לגלות וחושך, ומזכיר את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס הידוע לשמצה. גם כאן, נראה בבירור, כיצד [[הרבי]], בערב ה[[גאולה]], רוצה להצית את חומת הגלות, ולמחוק כל זכר לאותו עבר נוראי של טיטוס ימ"ש.
-הרבי ביקש לצייר את המנורה של בית המקדש כפי ההלכה הצרופה כשהם קנים באלכסון דווקא. מעבר לכך הוסיף הרבי שגם החנוכיות שעושים לימי ה[[חנוכה]] "כדאי לעשות קניהן באלכסון", ואין בכך חשש שדומה למנורת המקדש, כי ישנם שמונה קנים.
+הרבי ביקש לצייר את המנורה של [[בית המקדש]] כפי ההלכה הצרופה כשהם קנים באלכסון דווקא. מעבר לכך הוסיף הרבי שגם [[חנוכיה|החנוכיות]] שעושים לימי ה[[חנוכה]] "כדאי לעשות קניהן באלכסון"{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"א ע' 168. ובעוד מקומות}}, ואין בכך חשש לעבור על איסור יצירת כלי הדומה למנורת המקדש, כי ישנם שמונה קנים, ונוסף השמש.
-== דברי הרבי מעוררים סערה ==
+עם זאת, הרבי כתב שבמקרה הדוחק על ציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו, בשונה מציור [[לוחות מרובעות]] שצריך להקפיד על כך בכל התוקף{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו].}}.
-אלפי ה[[שליחות|שלוחים]] ורבבות [[חסיד]]י [[חב"ד]], החלו מאז להקפיד על חנוכיות בעלות קנים מאוכלסין, כדי לעקר מהשורש כל ביטוי של חנוכיות וציורי מנורה עגולים, שלפי דברי הרבי בהמשך השיחה זהו עניין הקשור גם ל[[עבודה זרה]].
+==הסערה בעקבות השיחה==
+אלפי ה[[שליחות|שלוחים]] ורבבות [[חסיד]]י [[חב"ד]], החלו מאז להקפיד על חנוכיות בעלות קנים מלוכסנים, כדי לעקר מהשורש כל ביטוי של חנוכיות וציורי מנורה עגולים, שלפי דברי הרבי בהמשך השיחה זהו עניין הקשור גם ל[[עבודה זרה]].
 באלפי ערים בעולם, קני החנוכיות מאולכסנות או מרובעות, וכמובן הרחקה ביותר מחנוכיות עגולות. הרבי אומר שהיות והחנוכיה מסמלת את המנורה בבית המקדש הזהירות בנושא זה צריכה להיות גם על חנוכיות.
-הדברים של הרבי, עוררו סערה לא קטנה. רבים לא הבינו את העניין עליו נלחם הרבי. מחקרים רבים התמקדו בעניין הזה. [[הרבי]] [[מלך המשיח]] בכבודו ובעצמו התייחס לכך באחד מ[[חלוקת דולרים|חלוקות הדולרים]] כאשר עבר לפניו, הרב שלום שטיינברג, עם "החומש המבואר" אותו הוציא לאור, ופתח לרבי במקום בו צייר את המנורה בקני אלכסון. הרבי העיר בחיוך ואמר לו: "מסתמא אתה יודע שהרעישו סביבי על זה".
-שיחתו של הרבי הביאה גם  לשינוי ה[[חנוכיה]] המרכזית שמדליקים בפני [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ב[[בית רבינו שבבבל]]. הרבי כפי הכלל מה שהוא מצווה לאחרים הוא עושה בעצמו. באותה שיחה שהרבי עורר על ה[[מנורה]], הזכיר על כך:
+דברי הרבי, עוררו סערה ברחכי העולם. רבים לא הבינו את העניין עליו נלחם הרבי. מחקרים רבים התמקדו בעניין הזה. [[הרבי]] בעצמו התייחס לכך באחד מ[[חלוקת דולרים|חלוקות הדולרים]] כאשר עבר לפניו, הרב שלום שטיינברג, עם "החומש המבואר" אותו הוציא לאור, ופתח לרבי במקום בו צייר את המנורה בקני אלכסון. הרבי העיר בחיוך ואמר לו: "מסתמא אתה יודע שהרעישו סביבי על זה"{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עיתון מס' 1241}}.
-ש"ישנם מנורות של [[חנוכה]] עשויות בצורת חצי קשת, ועד שגם החנוכיה של "[[770]]" היא בצורת חצי קשת", ואכן זכה הרב חיים ניסלביץ מי שכיום מכהן כמשפיע בישיבה קטנה [[תורת אמת]] להביא לשינוי החנוכיה ובכך למלאות את הרצון הק' של הרבי.
+גם הרב [[חיים קנייבסקי]] כותב{{הערה|בביאורו לברייתא דמלאכת המשכן עמוד כח בהערה בסוף העמוד.}}: "בכל הציורים מצוייר קני המנורה עגולים, וכנראה שהוא טעות, שרש"י בחומש כתב שהיו באלכסון, ושמעתי שכבר העירו בזה". ובספרו דרך חכמה: "אחד הילך ואחד הילך- באלכסון ולא בעיגול". וכן כתב ב'ציון ההלכה': "רש"י בחומש, וכן הוא בציור המיוחס לרבנו, וכ"כ בתשובות הריב"ש סימן ת"י, ודלא כהמציירים בעיגול".
-בחנוכה [[תשמ"ג]], החל מהנר השישי, החלו להדליק בבית מדרשו של הרבי מלך המשיח, חנוכיה בעל קנים באלכסון. גם כאן, כמו בדברים עקרוניים וחשובים' התמימים – [[חיילי בית דוד]] – הם אלו שדאגו שהוראתו של הרבי תתבצע, ולרבי שליט"א יהיה נחת רוח.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44661 מחקר בנושא]</REF>
-== חנוכיה בצורת המנורה האמיתית ==
+== הפעולות בעקבות שיחת הרבי ==
+בעקבות שיחתו של הרבי החליפו ב[[חנוכה]] [[תשמ"ג]] בהדלקת הנר השישי גם את החנוכיה המרכזית שמדליקים בה בפני הרבי ב[[בית רבינו שבבבל]]. עוד באותה השיחה בה עורר הרבי אודות צורת קני המנורה, הזכיר את העובדה ש"ישנם מנורות של [[חנוכה]] עשויות בצורת חצי קשת, ועד שגם החנוכיה של "[[770]]" היא בצורת חצי קשת", פועלם של הרב [[חיים ניסלביץ]] והרב זלמן שארף הביאו לשינוי החנוכיה ומלוי רצונו של הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44661 מחקר בנושא]}}.
-לכבוד [[חג החנוכה]] שנת [[תש"ע]], יוצרה חנוכיה הזהה לדגם מנורת המקדש ע"פ שיחות [[הרבי]] וע"פ הדגם המוצב ב-‏[[770]]. החנוכיה הבנויה על פי קנה מידה של 3 ס"מ = 1 טפח ועומד על גובה של כ 61 ס"מ, מעשה ידי אמן ומדויקת להפליא בריבוי ההערות וההארות של הרבי מה"מ למבנה מנורת המקדש.
+כאשר עורר הרבי בנושא זה, שאלו את הרבי האם יש להחליף את ה[[דמי חנוכה]]{{הערה|שהיו אז מטבע של 10 אגורות}}, מכיוון שהיו בהם ציור של מנורה עגולה, למטבעות אחדות. בתגובה כתב להם הרבי, שאפשר לנסות לשנות זאת, אך לא להתעקש על כך היות ויש בזה כמה דעות שונות.
-מבין הלכות המקדש וכלי המקדש זכתה מנורת המקדש לכמה וכמה ביאורים הערות ודיוקים נפלאים בשיחותיו של הרבי, ועד שהרבי ציין שכדאי שהחנוכיות לימי החנוכה יהיו באלכסון.
+במשך השנים מאז שיחתו של הרבי, חסידי חב"ד הפיצו זאת ופעלו לשנות במקומות שונים (כולל בסמלים שונים) את קני המנורה{{הערה|כגון סמל [[הרבנות הראשית לישראל]], והסמל של הרבנות הצבאית.}}.
-. מלבד מה שכולם יודעים ומהמפורסמות שקני המנורה היו באלכסון כפי שצייר ה[[רמב"ם]] ורבי אברהם בן הרמבם, העיר הרבי שפרט זה הינו בדיוק שהקנים היו ביושר ולא בעיגול וכ"כ רש"י בפירושו על התורה וכן כתבו כל הראשונים. וזה שבשער טיטוס מצוירת מנורה עגולה מבאר הרבי שאי"ז מנורת המקדש.
+==לקריאה נוספת==
+'''המאבק על צורת קני המנורה''', {{שבועון בית משיח}} גליון כ"ח כסלו תשפ"א עמוד 38
-במבנה החנוכיה הנוכחי ישנם עוד דיוקים רבים כפי שציין הרבי ולהלן חלק מהם
+== קישורים חיצונים ==
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=735 אמנים מגישים לרבי מנורה בצורתו המקורית]. {{וידאו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48684 מחקר בנושא]. {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43216 כתבה בעיתון הארץ]. {{אינפו}}
+*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48380 מכתב של הרב ברים לרבי בנושא] באתר [[חב"ד און ליין]]
+* {{קישור חבד און ליין|93848|התגלית ההיסטורית של חריטת המנורה: הרב פרץ בלוי עושה סדר||כ"ח כסלו תשע"ו}}
+*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9/ כיצד נראתה המנורה בבית המקדש?] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%92%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94-2-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94/ למה הגביעים של המנורה הפוכים?]''' {{וידפו}}
+*'''[https://col.org.il/news/122496 נחשף כת"י תימני בן 500 שנה - וכך מצויירים בו קני המנורה]''' {{COL}}
+* מאמריו של הרב נחום גרינוואלד: "קני המנורה כיצד היו?". קובץ אור ישראל, קובץ יח, טבת תש"ס, עמ' קמ ואילך (בו מפריך את כל הטענות נגד שיטת הרמב"ם בצורת המנורה).
+'''"הרמב"ם והמנהג ביחס לקני המנורה"''', קובץ אור ישראל, קובץ כב, טבת תשס"א, עמ' קצד ואילך (בו מפריך טענות נוספות שכתב פלוני נגד דעת הרמב"ם).
+*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13843&CategoryID=2230 קני המנורה שבבית-המקדש ומנורת  החנוכה ב-770] באתר {{חב"ד}}.
+*[https://chabad.info/special/954460/#comment-113427 כתב יד מנורת הרמב"ם המקורי] {{אינפו}}
-. במסכת מנחות מובא - שלמנורת המקדש היו רגליים ולא כמצויר בשער טיטוס.
+{{הערות שוליים}}
-. הרמב"ם מציין (וכן מופיע בשלשה פעמים שצייר את המנורה) - ושלש רגליים היו לה - וזה שונה מכל החנוכיות המיוצרות כיום בשוק שהינם בעלי 4 רגלים כי הרגל בדרך כלל מרובעת - ובדגם זה הרגל עגולה כדיוק דברי רש"י פ' בהעלותך "עד ירכה עד פרחה - ירכה היא השידה שעל הרגלים חלול כדרך מנורות כסף שלפני השרים".
-. הכפתורים בעמוד המרכזי כשמהם עצמם יוצא הקנה, ולא מעל הכפתורים כפי שציירו אחרים.
-. מבנה הכפתורים כפי שכתב הרמב"ם, כמין תפוחים כרותיים - ביצה ששני ראשיה כדין (פחוסים).
-. הרבי מדייק שבציורי הרמב"ם הגביעים הינם הפוכים, ואדרבה אומר הרבי כך הם ישרים, מראה על פעולתם להשפיע ולשפוך שפע ואור רוחני בעולם.
-. גודל וקנה המידה של הפרחים הגביעים הכפתורים הירך וכו' הכל עפ"י קנה מידה מדויק של הרמב"ם והברייתא במסכת מנחות.
-. ברוב החנוכיות מייצרים את השמש מחוץ לשורה של שאר הגביעים לצורך היכר השמש, אך ב770 הינה מיוצרת במרכז כמו שאר הקנים ויותר גבוהה כך גם בדגם זה.
-כמובן שישנם גם שינויים מציור הרמב"ם והמבנה ב 770, וגם זה עפ"י הארתו הנפלאה של הרבי בדיוק דברי הרמב"ם, "והכל משוקדים - הגביעים הכפתורים והפרחים - כמו שקדים בעשייתם" שיש ליפות ולפאר ביופי והידור ככל האפשר, ולפי כלל זה נבנתה החנוכיה כמובן בלי לפגוע בשאר הפרטים המעכבים או המפורטים בתורה שבכתב ושבע"פ.{{הערת שוליים|החנוכיה נבנתה עפ"י עצת והדרכת תלמידי חכמים הבקיאים במבנה המקדש וכליו.}}<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51300m החנוכיה החדשה שבתמונה, והכתבה]</REF>
-== קישורים חיצונים ==
-*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=735 אמנים מגישים לרבי מנורה בצורתו המקורית]
-*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48684 מחקר בנושא]
-*כתבה בעיתון הארץ [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43216 חב"ד אינפו]
-*מכתב של הרב ברים לרבי בנושא [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48380 חב"ד און ליין]
 [[קטגוריה:כלי המקדש]]
-{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:הלכה]]
-[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]
+[[קטגוריה:חנוכה]]
+{{בית המקדש}}

בית המקדש
בתי המקדש	המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי
הר הבית	מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית
העזרה	רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת
הלשכות	לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות
קודש	מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים
קודש הקודשים	ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה
קורבנות	קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר
עובדי המקדש	כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית
בגדי כהונה	מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל