ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ – הבדלי גרסאות

<ref name=":0" /> {{ציטוט|תוכן=וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת . . אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ|מקור=זכריה יג, ב}}{{ציטוט|תוכן=לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה|מקור=סוכה נב, א}}

{{ציטוט|תוכן=וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר|מקור=תהילים קלט, יב}}

מעין ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ היה זה שהחכמים ביטולו את היצר הרע של [[עבודה זרה]]<ref name=":0" />.

כיון שבבוא השבת יקויים היעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", יש צורך להפוך את הענינים דלעו"ז שבהם מעורבים גם עניני טוב, כשנמצאים עדיין בגלות – צריך לזכור שזהו רק ה"[[משל]]", וצריך לראות את ה"נמשל", ואז, הרי הוא רואה – לא את הענינים הגשמיים, כמו הפלדה שממנה נעשה ה"טנק", וכח אבק השריפה בפגזים כו', אלא את הכח האלקי שבזה – "בדבר הוי' שמים נעשו", שזהו כח הפועל בנפעל, ו"מהוי' מצעדי גבר כוננו", שזהו הכח שמביא את הטנק ומכוון אותו לירות למקום הראוי, כך, שענין זה נתהפך לטוב במחשבתו, וכיון שיהודי הוא בעה"ב על העולם, מתהפך גם העולם לטוב, כך, שהטנק נעשה שלו, וביכלתו לכוון אותו כרצונו, ויכולים לסמוך עליו, כיון שבודאי יכוון אותו כפי רצונו של הקב"ה<ref name=":2" />.

עבודת ה' מעין זה, באופן שבעולמו של היהודי הוא לא שייך לעשות דבר שהוא היפך רצון העליון [אין שני דרכים, אין [[בחירה חופשית|בחירה]]], הוא כל כך קשור להקב"ה עד כדי כך שלא צריך אפילו לחשוב איך להתנהג כי אם "מנפשי' כרע", ובאופן ד"[[אין עוד מלבדו|אין עוד]]"{{הערה|ש"פ ראה תשמ"ט אות ד-ז, התוועדויות ע' 201 ואילך.}}. לכל אחד ישנם זמנים מיוחדים, בשעת התפילה, או בשעת עסק התורה, או בשעה שהוא מקיים מצוה דהוה זהיר בה טפי, או אפילו בשעה שהוא עוסק בדברי הרשות לשם שמים, שבשעה זו הוא [[מסירת נפש|מוסר]] את כל מציאותו לאלקות, ועל ידי זה אינו שייך לבגדים הצואים<ref name=":1" />.