ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ – הבדלי גרסאות

שיע.ק (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 14: שורה 14:


==== ביטול הרע באופן שלא שייך מציאות של רע====
==== ביטול הרע באופן שלא שייך מציאות של רע====
<ref name=":0" /> {{ציטוט|תוכן=וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת . . אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ|מקור=זכריה יג, ב}}{{ציטוט|תוכן=לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה|מקור=סוכה נב, א}}
{{הערה|שם=:0}} {{ציטוט|תוכן=וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת . . אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ|מקור=זכריה יג, ב}}{{ציטוט|תוכן=לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה|מקור=סוכה נב, א}}


==== הפיכת הרע לטוב - ולילה כיום יאיר ====
==== הפיכת הרע לטוב - ולילה כיום יאיר ====
{{ציטוט|תוכן=וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר|מקור=תהילים קלט, יב}}
{{ציטוט|תוכן=וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר|מקור=תהלים קלט, יב}}
פירוש הפשוט של הפסוק היא, שלגבי הקב"ה חושך ואור שווה, וחושך לא מחשיך לגביו יתברך.  
פירוש הפשוט של הפסוק היא, שלגבי הקב"ה חושך ואור שווה, וחושך לא מחשיך לגביו יתברך.  


שורה 36: שורה 36:
ב[[מתן תורה]] היתה מעין ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, שהרי פסקה זוהמתן{{הערה|לקו"ש חי"א ע' 8.}}.
ב[[מתן תורה]] היתה מעין ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, שהרי פסקה זוהמתן{{הערה|לקו"ש חי"א ע' 8.}}.


מעין ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ היה זה שהחכמים ביטולו את היצר הרע של [[עבודה זרה]]<ref name=":0" />.
מעין ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ היה זה שהחכמים ביטולו את היצר הרע של [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=:0}}.


=== הפיכת הרע לטוב - ולילה כיום יאיר ===
=== הפיכת הרע לטוב - ולילה כיום יאיר ===
שורה 69: שורה 69:
ע"י עבודה דאתהפכא ממרירו למתקא{{הערה|אג"ק ח"כ ע' שלד.}}.
ע"י עבודה דאתהפכא ממרירו למתקא{{הערה|אג"ק ח"כ ע' שלד.}}.


כיון שבבוא השבת יקויים היעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", יש צורך להפוך את הענינים דלעו"ז שבהם מעורבים גם עניני טוב, כשנמצאים עדיין בגלות – צריך לזכור שזהו רק ה"[[משל]]", וצריך לראות את ה"נמשל", ואז, הרי הוא רואה – לא את הענינים הגשמיים, כמו הפלדה שממנה נעשה ה"טנק", וכח אבק השריפה בפגזים כו', אלא את הכח האלקי שבזה – "בדבר הוי' שמים נעשו", שזהו כח הפועל בנפעל, ו"מהוי' מצעדי גבר כוננו", שזהו הכח שמביא את הטנק ומכוון אותו לירות למקום הראוי, כך, שענין זה נתהפך לטוב במחשבתו, וכיון שיהודי הוא בעה"ב על העולם, מתהפך גם העולם לטוב, כך, שהטנק נעשה שלו, וביכלתו לכוון אותו כרצונו, ויכולים לסמוך עליו, כיון שבודאי יכוון אותו כפי רצונו של הקב"ה<ref name=":2" />.
כיון שבבוא השבת יקויים היעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", יש צורך להפוך את הענינים דלעו"ז שבהם מעורבים גם עניני טוב, כשנמצאים עדיין בגלות – צריך לזכור שזהו רק ה"[[משל]]", וצריך לראות את ה"נמשל", ואז, הרי הוא רואה – לא את הענינים הגשמיים, כמו הפלדה שממנה נעשה ה"טנק", וכח אבק השריפה בפגזים כו', אלא את הכח האלקי שבזה – "בדבר הוי' שמים נעשו", שזהו כח הפועל בנפעל, ו"מהוי' מצעדי גבר כוננו", שזהו הכח שמביא את הטנק ומכוון אותו לירות למקום הראוי, כך, שענין זה נתהפך לטוב במחשבתו, וכיון שיהודי הוא בעה"ב על העולם, מתהפך גם העולם לטוב, כך, שהטנק נעשה שלו, וביכלתו לכוון אותו כרצונו, ויכולים לסמוך עליו, כיון שבודאי יכוון אותו כפי רצונו של הקב"ה{{הערה|שם=:2}}.


== טעימה, מעין, והתחלה ==
== טעימה, מעין, והתחלה ==
שורה 80: שורה 80:
עליית ה[[שלוש קליפות הטמאות|ג' קליפות]] יהיה רק לעת"ל, ערב ש"ק יש התחלת הענין, על ידי [[יחודא עילאה ויחודא תתאה|יחו"ע ויחו"ת]]…{{הערה|ש"פ עקב תשי"ג, תו"מ ע' 122-124.}}.
עליית ה[[שלוש קליפות הטמאות|ג' קליפות]] יהיה רק לעת"ל, ערב ש"ק יש התחלת הענין, על ידי [[יחודא עילאה ויחודא תתאה|יחו"ע ויחו"ת]]…{{הערה|ש"פ עקב תשי"ג, תו"מ ע' 122-124.}}.


עבודת ה' מעין זה, באופן שבעולמו של היהודי הוא לא שייך לעשות דבר שהוא היפך רצון העליון [אין שני דרכים, אין [[בחירה חופשית|בחירה]]], הוא כל כך קשור להקב"ה עד כדי כך שלא צריך אפילו לחשוב איך להתנהג כי אם "מנפשי' כרע", ובאופן ד"[[אין עוד מלבדו|אין עוד]]"{{הערה|ש"פ ראה תשמ"ט אות ד-ז, התוועדויות ע' 201 ואילך.}}. לכל אחד ישנם זמנים מיוחדים, בשעת התפילה, או בשעת עסק התורה, או בשעה שהוא מקיים מצוה דהוה זהיר בה טפי, או אפילו בשעה שהוא עוסק בדברי הרשות לשם שמים, שבשעה זו הוא [[מסירת נפש|מוסר]] את כל מציאותו לאלקות, ועל ידי זה אינו שייך לבגדים הצואים<ref name=":1" />.
עבודת ה' מעין זה, באופן שבעולמו של היהודי הוא לא שייך לעשות דבר שהוא היפך רצון העליון [אין שני דרכים, אין [[בחירה חופשית|בחירה]]], הוא כל כך קשור להקב"ה עד כדי כך שלא צריך אפילו לחשוב איך להתנהג כי אם "מנפשי' כרע", ובאופן ד"[[אין עוד מלבדו|אין עוד]]"{{הערה|ש"פ ראה תשמ"ט אות ד-ז, התוועדויות ע' 201 ואילך.}}. לכל אחד ישנם זמנים מיוחדים, בשעת התפילה, או בשעת עסק התורה, או בשעה שהוא מקיים מצוה דהוה זהיר בה טפי, או אפילו בשעה שהוא עוסק בדברי הרשות לשם שמים, שבשעה זו הוא [[מסירת נפש|מוסר]] את כל מציאותו לאלקות, ועל ידי זה אינו שייך לבגדים הצואים{{הערה|שם=:1}}.


(בששת ימי המלחמה?) הקב"ה הראה לנו דוגמה להפיכת הלעומת זה לטוב שיהיה לעתיד לבוא כשנמצאים עדיין בזמן הגלות, ש"מצרים" (ו"כל הגלויות נקראו על שם מצרים") היה להם כלי זיין, שזהו ענין של שלש קליפות הטמאות לגמרי, כך, שלכאורה לא תתכן מציאות שיהפכו לזכיות, ולפועל ראו, שאותם כלי זיין עברו לרשות צד הימין, לבני ישראל, ונעשו ל"זכיות", על ידי זה שהתחילו לירות אל הכיוון השני!
(בששת ימי המלחמה?) הקב"ה הראה לנו דוגמה להפיכת הלעומת זה לטוב שיהיה לעתיד לבוא כשנמצאים עדיין בזמן הגלות, ש"מצרים" (ו"כל הגלויות נקראו על שם מצרים") היה להם כלי זיין, שזהו ענין של שלש קליפות הטמאות לגמרי, כך, שלכאורה לא תתכן מציאות שיהפכו לזכיות, ולפועל ראו, שאותם כלי זיין עברו לרשות צד הימין, לבני ישראל, ונעשו ל"זכיות", על ידי זה שהתחילו לירות אל הכיוון השני!


וכפי שכתבו בעיתון – "מאת הוי' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", כך, שזהו אמנם כלי זיין של ג' קליפות הטמאות לגמרי, שאכן הי' מכוון לצד ירושלים עיר הקודש וכו' וכו', ואעפ"כ, "כהרף עין", "בשעתא חדא וברגעא חדא", קיבלו בני ישראל את אותם כלי זיין, והיו צריכים רק להטותו מצד שמאל לצד ימין, ואז זה נעשה ענין של קדושה לגמרי, ובאופן שאינו דורש ביאורים, ומתקבל אצל כל אחד בפשיטות{{הערה|שם=:2|י"ב תמוז תשכ"ז, תו"מ ע' 181.}}!
וכפי שכתבו בעיתון – "מאת הוי' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", כך, שזהו אמנם כלי זיין של ג' קליפות הטמאות לגמרי, שאכן הי' מכוון לצד ירושלים עיר הקודש וכו' וכו', ואעפ"כ, "כהרף עין", "בשעתא חדא וברגעא חדא", קיבלו בני ישראל את אותם כלי זיין, והיו צריכים רק להטותו מצד שמאל לצד ימין, ואז זה נעשה ענין של קדושה לגמרי, ובאופן שאינו דורש ביאורים, ומתקבל אצל כל אחד בפשיטות{{הערה|שם=:2|י"ב תמוז תשכ"ז, תו"מ ע' 181.}}!
{{גאולה ומשיח}}
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
<references />
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
[[en:No Bad by The Geulah]]