חומש תורה תמימה – הבדלי גרסאות

למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו כדוגמה לפירוש שבו ניתן לקיים את הוראתו האמורה - יש המספרים כי כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב"ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים{{מקור}}{{הערה|ישנם המקשרים זאת לביקורת שהתעוררה על הפירוש שבחומש זה, ראו בהמשך הערך}}.

סביב המחבר וספריו נמתחה ביקורת אודות נטילת חידושי זולתו ונתינתם באמתחתו, סילוף מאמרי חז"ל המובאים בהערותיו שבפירושו "תורה תמימה" בשיבושים רבים הגורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים,{{הערה|ה"תורה תמימה" - מקורותיו, {{היברובוקס|הרה"ג ר' ברוך שמעון שניאורסון|פעמי יעקב גיליון מה|25384|מנחם-אב תש"ס|עמוד דיגיטלי=63}}}} ואי-אמינות מקורותיו של המחבר.{{הערה|ה"תורה תמימה" - אמינותו, {{היברובוקס|[[יהושע מונדשיין]]|פעמי יעקב גיליון מה|25384|מנחם-אב תש"ס|עמוד דיגיטלי=59}}}}.

במאמרו של [[יהושע מונדשיין]], חוקר חב"די, הוזכרו ראיות לסילופים בפירוש "תורה תמימה", ולאי-אמינותו של המחבר אף בספרו "מקור ברוך", בסיפוריו אודות חסידי חב"ד בכלל ואדמו"ר הצמח-צדק בפרט.{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 "מקור ברוך" – מקור הכזבים, [[יהושע מונדשיין]], י"ד באלול תשס"ו] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}} במאמר תגובה מאת איתם הנקין,{{הערה|חוקר לא חסידי, צאצא תלמידו של רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן", אביו של ה"מקור ברוך".}} נטען לאמינות סיפור מפגש אביו של בעל ה"מקור ברוך"{{הערה|רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן".}} עם אדמו"ר הצמח-צדק, וכי על אף הבעיות בחיבוריו של המחבר לא ניתן לפסול אותם באופן קטגורי, אלא יש לבור בהם את המוץ מן התבן. כראיה לשיטתו אודות אמינות המחבר, טוען החוקר שישנה אי-הלימה בין אי-אמינות מוחלטת, כזו הנטענת במאמרו של מונדשיין, לבין כך שנראה כי רבותינו נשיאינו ראו בספרו האחר של המחבר, פירוש "תורה תמימה", ספר שראוי להגות בו.{{הערה|ר' יחיאל מיכל עפשטיין ו'הצמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך', {{היברובוקס|איתם הנקין|עלוני ממרא גיליון מספר 123|49203|חורף תשע"א, ישיבת ניר, קריית-ארבע|עמוד דיגיטלי=189}}}}