היתר עיסקא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|יש להוסיף מקורות הלכתיים אמינים, וכן יש לבצע עריכה לשונית לשפה אנציקלופדית מקובלת}} | |||
'''היתר עיסקא''' הוא מנגנון הלכתי שנועד לסייע בהימנעות מאיסור התורה על [[הלוואה בריבית]], זאת על ידי הפיכת ההלוואה לשותפות עסקית. מקורו בפוסקים הראשונים, והוא מתבסס על שינוי הגדרות העסקה בין המלווה והלווה, כך שנותן הכסף הופך לשותף בעסק עם מקבל הכסף. | |||
== ענינו == | == ענינו == | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
אבל מהחצי של הפיקדון הבעל עסק יכול להתחלק עם הנותן בשכר. | אבל מהחצי של הפיקדון הבעל עסק יכול להתחלק עם הנותן בשכר. | ||
יוצא שהמתעסק יקבל את הרווח גם מחלק של ההלוואה וגם מחלק הפיקדון ( | יוצא שהמתעסק יקבל את הרווח גם מחלק של ההלוואה וגם מחלק הפיקדון (כגון כל הרווח של חצי ההולאה ועשר אחוז מחלק הפיקדון), ומי שנתן לו את הכסף יקבל הרווח רק מחלק של הפיקדון (כגון ארבעים וחמש אחוז מכלל ההשקעה ). | ||
בנוסף לכך, במקרה של הפסד, הנותן מקבל על עצמו חצי מההפסד (החלק של הפיקדון). | בנוסף לכך, במקרה של הפסד, הנותן מקבל על עצמו חצי מההפסד (החלק של הפיקדון). | ||
| שורה 39: | שורה 40: | ||
אבל בחצי של הפיקדון, בחינת [[ממלא כל עלמין]] שמה שייך שייך הענין של הפסד, שכ[[בני ישראל|ישראל]] לא עושים רצונו של [[מקומו של עולם|מקום]] (הקב"ה), אז זה גורם כביכול תשישות כוח למעלה ("צור ילדך תשי"). | אבל בחצי של הפיקדון, בחינת [[ממלא כל עלמין]] שמה שייך שייך הענין של הפסד, שכ[[בני ישראל|ישראל]] לא עושים רצונו של [[מקומו של עולם|מקום]] (הקב"ה), אז זה גורם כביכול תשישות כוח למעלה ("צור ילדך תשי"). | ||
ובאותו חצי שניהם נוטלים חצי ("פלגא עלי ופלגא עלך") כמו שמובא בגמרא | ובאותו חצי שניהם נוטלים חצי ("פלגא עלי ופלגא עלך") כמו שמובא בגמרא{{הערה|תלמוד בבלי מסכת שבת פט, ב.}} שהקב"ה אמר ל[[יצחק אבינו]] "בניך חטאו לי", אמר יצחק להקב"ה: רבונו של עולם, וכי בני הם ולא בניך?! הרי ב[[מעמד הר סיני]] הקדימו לפניך "נעשה" ל"נשמע" קראת לבני ישראל "'''בני''' בכורי ישראל"{{הערה|שמות ד, כב.}} ועכשיו שחטאו בני הם ולא בניך?! | ||
ועוד, כמה בעצם חטאו? הרי שנותיו של האדם הם שבעים שנה. הסר עשרים ראשונות שבדיני שמים אין עונשים עליהם (רק מגיל עשרים ומעלה) נשארו להן איפוא חמישים שנה. הסר עשרים וחמש שנה של לילות נשארו להם עשרים וחמש. הסר שתים עשרה וחצי שנים של תפילה ואכילה ושל בית הכסא, נשארו שתים עשרה וחצי שנים, אם אתה סובל את כולם ויכול לסלוח עוון של שנים אלה, מוטב, ואם לא - חצי עלי, וחצי עליך. | ועוד, כמה בעצם חטאו? הרי שנותיו של האדם הם שבעים שנה. הסר עשרים ראשונות שבדיני שמים אין עונשים עליהם (רק מגיל עשרים ומעלה) נשארו להן איפוא חמישים שנה. הסר עשרים וחמש שנה של לילות נשארו להם עשרים וחמש. הסר שתים עשרה וחצי שנים של תפילה ואכילה ושל בית הכסא, נשארו שתים עשרה וחצי שנים, אם אתה סובל את כולם ויכול לסלוח עוון של שנים אלה, מוטב, ואם לא - חצי עלי, וחצי עליך. | ||
| שורה 48: | שורה 49: | ||
שני השלישים של בני ישראל, והשליש של הקב"ה, ענינו: | שני השלישים של בני ישראל, והשליש של הקב"ה, ענינו: | ||
מובא במדרש | מובא במדרש{{הערה|ויק"ר ספכ"ד. וראה פי' מ"כ שם.}} משל למלך שעשו לו בני המדינה שלושה עטרות, מה עשה המלך, נטל עטרה אחת ונתן בראשו ושנים בראש בניו, כך בכל יום ויום ה([[מלאכים]] ה)עליונים מכתירים להקב"ה בשלושה קדושות, מה הקב"ה עושה, נותן בראשו אחת, ושתים בראשן של [[בני ישראל|ישראל]]. | ||
השלושה כתרים הינם - [[תורה]], [[קרבנות|עבודה]] ו[[גמילות חסדים]] | השלושה כתרים הינם - [[תורה]], [[קרבנות|עבודה]] ו[[גמילות חסדים]]{{הערה|ראה גם באריכות ד"ה אם כסף תלוה תרכ"ז, ד"ה טעמה תש"ח. (וראה ד"ה [https://abc770.org/article_node_5954/#_ftn3 קדושים תהיו תשמ"א]).}}. | ||
(שני שלישי הרווח של המקבל -) שתי הכתרים שהקדוש ברוך הוא נותן לבניו, הם, [[תורה]] ו[[גמילות חסדים]], שעניינם הם המשכה [[מלמעלה למטה]]. ו(שליש מהרווח שהנותן מקבל -) הכתר שהקב"ה נותן בראשו הוא, "עבודה" שזהו [[קרבנות|עבודת הקרבנות]], וכמו כן [[עבודת התפילה|תפילה]] (שבמקום הקרבנות, וכנגד [[קרבן תמיד|תמידים]] תקנום) הוא העלאה [[מלמטה למעלה]] | (שני שלישי הרווח של המקבל -) שתי הכתרים שהקדוש ברוך הוא נותן לבניו, הם, [[תורה]] ו[[גמילות חסדים]], שעניינם הם המשכה [[מלמעלה למטה]]. ו(שליש מהרווח שהנותן מקבל -) הכתר שהקב"ה נותן בראשו הוא, "עבודה" שזהו [[קרבנות|עבודת הקרבנות]], וכמו כן [[עבודת התפילה|תפילה]] (שבמקום הקרבנות, וכנגד [[קרבן תמיד|תמידים]] תקנום) הוא העלאה [[מלמטה למעלה]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31680&st=&pgnum=146 ד"ה אם כסף תלוה תרס"ה].}}. | ||
== במכתבי הרבי == | == במכתבי הרבי == | ||
הרבי כתב להנהלת קרן גמילות חסדים שתחת נשיאותו, שקיבל ידיעה ממישהו שהרבי הפנה לו לקרן הגמילות חסדים, שלא רצה לקבל הלוואה כי היא על ידי היתר עיסקא, ולא רצה להיכנס לזה, הרבי אמר להנהלת הגמ"ח, שבעניני ריבית נוגע כל מי שיש לו עסק בזה, והיו צריכים לקבל את הסכמתו כי גם הוא נמנע מזה | הרבי כתב להנהלת קרן גמילות חסדים שתחת נשיאותו, שקיבל ידיעה ממישהו שהרבי הפנה לו לקרן הגמילות חסדים, שלא רצה לקבל הלוואה כי היא על ידי היתר עיסקא, ולא רצה להיכנס לזה, הרבי אמר להנהלת הגמ"ח, שבעניני ריבית נוגע כל מי שיש לו עסק בזה, והיו צריכים לקבל את הסכמתו כי גם הוא נמנע מזה{{הערה|אגרות קודש חלק י, ע' קסה. | ||
ועוד הוראות בנוסח, ושיהיה דווקא כתוב על החוזה "בהתיר עיסקא", או בדף אחר בהפניה לחוזה, שחוזה פלוני שנעשה בתאריך... שבין פלוני ופלוני היא בהתיר עיסקא... ראה אגרות קודש חי"ד ע' תכד. | ועוד הוראות בנוסח, ושיהיה דווקא כתוב על החוזה "בהתיר עיסקא", או בדף אחר בהפניה לחוזה, שחוזה פלוני שנעשה בתאריך... שבין פלוני ופלוני היא בהתיר עיסקא... ראה אגרות קודש חי"ד ע' תכד.}}. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 64: | שורה 65: | ||
* [[גמילות חסדים]] | * [[גמילות חסדים]] | ||
== הערות שוליים | == קישורים חיצונים == | ||
*[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/834756 אלוקים לא מלווה בריבית, וגם: האם היתר עיסקא הוא תחבולה מתוחכמת בלבד?]{{בית חבד}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:הלכה]] | |||