מנהגי ישראל – הבדלי גרסאות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים. | '''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים. ישנם מנהגים שהתקבלו רק בעדות מסוימות וישנם שהתקבלו בכל עם ישראל. | ||
== חומרת קיום המנהגים == | == חומרת קיום המנהגים == | ||
הרבי הוכיח כי ההקפדה על קיום המנהגים | [[הרבי]] הוכיח כי אי ההקפדה על קיום המנהגים הינה חמורה מאוד, שהרי [[הרשב"א]] כותב: 'אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות'. ומכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - אפילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם יש לכך סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו... | ||
הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת בית דין מכיוון שקיום התורה מבוסס על ציות מוחלט להוראת בית דין, כך גם במנהגי ישראל על קיומם מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו. | הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת [[בית דין]] מכיוון שקיום התורה מבוסס על ציות מוחלט להוראת בית דין, כך גם במנהגי ישראל על קיומם מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו. | ||
למרות שמצד הדין אין למנהגי ישראל התוקף של "איסור" כמו לפסק בית דין, הדבר נכלל בכלל ש'צריך אדם להמלט ממאה שערים של [[היתר]] כדי שלא יבוא חלילה להכשל בשער אחד של [[איסור]]'. | למרות שמצד הדין אין למנהגי ישראל התוקף של "איסור" כמו לפסק בית דין, הדבר נכלל בכלל ש'צריך אדם להמלט ממאה שערים של [[היתר]] כדי שלא יבוא חלילה להכשל בשער אחד של [[איסור]]'. | ||