ליפא קורצוויל – הבדלי גרסאות

קרקר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ליפא קורצוויל.png|ממוזער|הרב קורצוויל]]
[[קובץ:ליפא קורצוויל.png|ממוזער|הרב קורצוויל]]
הרב '''דניאל אליעזר ליפא קורצוויל''' (ט' תמוז [[תש"ז]] - כ"ח כסלו [[תשפ"ג]]) היה מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ.
הרב '''דניאל אליעזר ליפא קורצוויל''' ([[ט' תמוז]] [[תש"ז]] - [[כ"ח כסלו]] [[תשפ"ג]]) היה מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ.
מראשי הפועלים במלחמות הרבי לתיקון חוק מיהו יהודי ושלימות הארץ. ממייסדי השידורים בארץ הקודש ומנהל השידורים בנחלת הר חב"ד, היה מסור כל כולו לכל מבצע של הרבי.
מראשי הפועלים במלחמות [[הרבי]] לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] ו[[שלימות הארץ]]. ממייסדי השידורים בארץ הקודש ומנהל השידורים בנחלת הר חב"ד, היה מסור כל כולו לכל מבצע של הרבי.
מנהל קופת רבנו בארץ הקודש.
מנהל [[קופת רבנו]] בארץ הקודש.
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[תש"ד]].
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[תש"ד]].


בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.
בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]].


בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד]], המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד]], המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].


בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] לבוסטון.
בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] ל[[בוסטון]].


לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].


==מיוזמי השידור הראשון==
==מיוזמי השידור הראשון==
הרב קורצוויל היה מיוזמי השידור הראשון מהרבי לארץ הקודש. בחודש טבת [[תש"ל]] יזם הרב קורצוויל עם חבריו לספסל הלימודים בכולל הרב [[בן ציון ליפסקר]] והרב [[דוד נחשון]] [[מרכז שידורי חב"ד|שידור]] ישיר מסיום [[ספר תורה של משיח]], ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט]] ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הפיקו את השידור הראשון שהיוה פריצת דרך אשר הניחה את היסוד לשידורי התוועדויות ושיחות הרבי.
הרב קורצוויל היה מיוזמי השידור הראשון מהרבי לארץ הקודש. בחודש טבת [[תש"ל]] יזם הרב קורצוויל עם חבריו לספסל הלימודים בכולל הרב [[בן ציון ליפסקר]] והרב [[דוד נחשון]] [[מרכז שידורי חב"ד|שידור]] ישיר מסיום [[ספר תורה של משיח]], ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט]] ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הפיקו את השידור הראשון שהיוה פריצת דרך אשר הניחה את היסוד לשידורי התוועדויות ושיחות הרבי.


ביום שישי [[יו"ד שבט]], התקיים סיום [[ספר תורה של משיח]] והמעמד הוקלט. במוצאי שבת, עם תחילת השידור ארצה, הושמעה ההקלטה הערוכה מהמעמד, ולאחר מכן החלה [[התוועדות]] הרבי.
ביום שישי [[יו"ד שבט]], התקיים סיום [[ספר תורה של משיח]] והמעמד הוקלט. במוצאי שבת, עם תחילת השידור ארצה, הושמעה ההקלטה הערוכה מהמעמד, ולאחר מכן החלה [[התוועדות]] הרבי.
שורה 44: שורה 44:
הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ. מדובר בבסיסים שהיו מפוזרים על פני שטח עצום, כולל חצי האי סיני.
הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ. מדובר בבסיסים שהיו מפוזרים על פני שטח עצום, כולל חצי האי סיני.


הפעם הראשונה שהחל בפעילות זו, היה עוד בתקופה בה גר ב[[כפר חב"ד]] - [[מבצע פורים]] [[תשל"א]], אז הפעם הראשונה בה חסידי חב"ד נכנסו באופן מסודר לפעילות בחצי האי סיני.
הפעם הראשונה שהחל בפעילות זו, היה עוד בתקופה בה גר ב[[כפר חב"ד]] - [[מבצע פורים]] [[תשל"א]], אז הפעם הראשונה בה חסידי חב"ד נכנסו באופן מסודר לפעילות בחצי האי סיני.


המהפך הגדול החל בתקופתו הראשונה כמנהל בית חב"ד קרית מלאכי - לקראת חנוכה [[תשל"ג]], כאשר [[הרבי]] מה"מ הורה לערוך את מבצע חנוכה 'בשטורעם' גדול. צעירי חב"ד חילקו את הפעילות לפי גזרות, כאשר גזרת הדרום הכוללת את סיני, הוטלה על ר' ליפא קורצוויל.
המהפך הגדול החל בתקופתו הראשונה כמנהל בית חב"ד קרית מלאכי - לקראת חנוכה [[תשל"ג]], כאשר [[הרבי]] מה"מ הורה לערוך את מבצע חנוכה 'בשטורעם' גדול. צעירי חב"ד חילקו את הפעילות לפי גזרות, כאשר גזרת הדרום הכוללת את סיני, הוטלה על ר' ליפא קורצוויל.
שורה 53: שורה 53:


=="הצליח למעלה מן המשוער"==
=="הצליח למעלה מן המשוער"==
הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש את תפקידו כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים:  
הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש את תפקידו כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים:  
"נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה.
"נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה.
בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות!
בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות!
שורה 91: שורה 91:
*בתו, מרת עדינה רעיית ר' [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]], שלוחי הרבי בהר אדר
*בתו, מרת עדינה רעיית ר' [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]], שלוחי הרבי בהר אדר
*בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי ב[[דנייפרופטרובסק]] ו[[אמסטרדם]]
*בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי ב[[דנייפרופטרובסק]] ו[[אמסטרדם]]
*בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' צבי ויגלר ירושלים
*בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' [[צבי ויגלר]] ירושלים
*בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד
*בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד
*בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד
*בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד
שורה 128: שורה 128:
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]]
[[קטגוריה:שלוחים בקריית מלאכי]]