ספר הזוהר – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) רחמנא ליצלן!!! ביטול גרסה 717323 של 37.60.47.191 (שיחה) |
הגהה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|זוהר}} | {{מפנה|זוהר}} | ||
[[קובץ:זהר וילנא.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ספר הזוהר מהדורת [[וילנא]], [[תרפ"ד]]]] | [[קובץ:זהר וילנא.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ספר הזוהר מהדורת [[וילנא]], [[תרפ"ד]]]] | ||
'''ספר הזּוֹהַר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב | '''ספר הזּוֹהַר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב מ[[מדרש|מדרשים]] על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד, עד שרבי משה די-ליאון בספרד הפיץ את הזוהר והספר הפך לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[משה קורדובירו|רמ"ק - רבי משה קורדובירו]], ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ועוד פירושים מדורות מאוחרים יותר. לספר הזהר ישנם גם ביאורי הזוהר מכ"ק [[אדמו"ר הזקן]] (ראו ערך "[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]"), וכן ביאורים מכ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] (ראו ערך "[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)]]"). כמו כן ישנם ביאורים על ספר הזהר שכתב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] (ראו ערך "[[ליקוטי לוי יצחק]]"). | ||
==חלקיו== | ==חלקיו== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור '''סתרי תורה''', בו מקובצים מאמרים על [[ספר בראשית]]; ו[[מדרש]] הנעלם על ה[[תורה]], ששפתו מעורבת [[לשון הקודש]] ו[[ארמית]] והוא עוסק ב[[בריאת העולם|בריאה]], [[עולם הבא]] וה[[נשמה]]. | בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור '''סתרי תורה''', בו מקובצים מאמרים על [[ספר בראשית]]; ו[[מדרש]] הנעלם על ה[[תורה]], ששפתו מעורבת [[לשון הקודש]] ו[[ארמית]] והוא עוסק ב[[בריאת העולם|בריאה]], [[עולם הבא]] וה[[נשמה]]. | ||
עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]]. | עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק (תלמיד רשב"י)|רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]]. | ||
חלקים נוספים השייכים לספר הזוהר הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד. | חלקים נוספים השייכים לספר הזוהר הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
אנשי מעשה נהגו ללמוד או לומר בכל יום מימי הרחמים והסליחות של [[חודש אלול]] ועשרת ימי תשובה מספר דפים מתיקוני זוהר, על מנת לגמור אותו עד יום הכיפורים{{הערה|סוף הקדמת הספר כסא מלך מבעל מקדש מלך, אלף המגן סי' תקפא ס"ח סקי"ז.}} ו[[רבי פנחס מקוריץ]] אמר: 'אשרי למי שישלים ספר תיקוני זוהר בימים הללו'{{הערה|כך מקובל גם מפי ר"נ מברסלב שהתבטא ש"מה שנוהגין לומר תיקונים באלול, הניגון של התיקונים וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד מחמת שמתאחר ב[[ביהמ"ד]] יותר מרגילותו, מכל זה נעשה דברים עליונים ותיקונים גדולים למעלה", ובעל ה'בן איש חי' כותב: "כמעט רוב בעלי בתים מחזיקים בלימוד התיקונים. וזה דרכן ומנהגם בכל שנה ושנה מר"ח אלול עד יוה"כ . . והטעם שנתפשט לימוד התיקונים בימי התשובה יותר מן הזוהר, כי לפי בחינתו מתקן יותר במקום שהחטא פוגם, לכן בימי התשובה שהם מן חודש אלול רגילים הכל בספר התיקונים". וכן בחיד"א: 'אשר חנן לו א-להים עושר, חטאיו בצדקה יפרוק, וירבה בימים אלו בצדקה ובלימוד זוהר, תיקונין, משניות ותהלים' (אמרי פנחס שער ד, נט. שי' הר"ן קכז. הקדמת בניהו על תיקו"ז. עבוה"ק. מורה באצבע סי' ח רמח).}}. | אנשי מעשה נהגו ללמוד או לומר בכל יום מימי הרחמים והסליחות של [[חודש אלול]] ועשרת ימי תשובה מספר דפים מתיקוני זוהר, על מנת לגמור אותו עד יום הכיפורים{{הערה|סוף הקדמת הספר כסא מלך מבעל מקדש מלך, אלף המגן סי' תקפא ס"ח סקי"ז.}} ו[[רבי פנחס מקוריץ]] אמר: 'אשרי למי שישלים ספר תיקוני זוהר בימים הללו'{{הערה|כך מקובל גם מפי ר"נ מברסלב שהתבטא ש"מה שנוהגין לומר תיקונים באלול, הניגון של התיקונים וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד מחמת שמתאחר ב[[ביהמ"ד]] יותר מרגילותו, מכל זה נעשה דברים עליונים ותיקונים גדולים למעלה", ובעל ה'בן איש חי' כותב: "כמעט רוב בעלי בתים מחזיקים בלימוד התיקונים. וזה דרכן ומנהגם בכל שנה ושנה מר"ח אלול עד יוה"כ . . והטעם שנתפשט לימוד התיקונים בימי התשובה יותר מן הזוהר, כי לפי בחינתו מתקן יותר במקום שהחטא פוגם, לכן בימי התשובה שהם מן חודש אלול רגילים הכל בספר התיקונים". וכן בחיד"א: 'אשר חנן לו א-להים עושר, חטאיו בצדקה יפרוק, וירבה בימים אלו בצדקה ובלימוד זוהר, תיקונין, משניות ותהלים' (אמרי פנחס שער ד, נט. שי' הר"ן קכז. הקדמת בניהו על תיקו"ז. עבוה"ק. מורה באצבע סי' ח רמח).}}. | ||
בנוגע למנהג זה של לימוד "תיקוני זוהר" באלול, | בנוגע למנהג זה של לימוד "תיקוני זוהר" באלול, אמר הרבי בשנת [[תשכ"ב]]: {{הערה|תורת מנחם, כרך לד, עמ' 303-302.}} "חיפשתי במקומות שונים אם התקבל מנהג זה בקרב חסידי חב"ד, ולא מצאתי ראיה מכרעת לכאן או לכאן ("לאחד משני הצדדים") עד שמצאתי בשיחת [[חג הפסח]] [[תרצ"ד]] שבה ישנו תיאור של חודש אלול ב[[ליובאוויטש]] ושם נאמר: "..אחרים אומרים תיקוני הזוהר..". לכאורה, מדוע נקט תיקוני-זוהר דווקא? – חודש אלול הוא הזמן המתאים ללמוד שער התשובה, דרך חיים וכדומה, וגם אם לומדים זוהר – מדוע דוקא תיקוני זוהר, ולא את ספר הזוהר עצמו? ומדברים אלו מוכח, שהמנהג האמור שבספר כסא המלך (לימוד תיקוני זוהר בחודש אלול) התקבל גם בליובאוויטש". | ||
והרבי מסכם: | והרבי מסכם: | ||
"אין פירוש הדבר שחייבים ללמוד (או על כל פנים לומר) תיקוני זוהר, אבל בכל אופן, הרי זה מנהג מקובל בקרב חסידי חב"ד".{{הערה| ראו: התקשרות גליון 786, במדור "ניצוצי רבי", "אלול – כמו בליובאוויטש".}} | "אין פירוש הדבר שחייבים ללמוד (או על כל פנים לומר) תיקוני זוהר, אבל בכל אופן, הרי זה מנהג מקובל בקרב חסידי חב"ד".{{הערה| ראו: התקשרות גליון 786, במדור "ניצוצי רבי", "אלול – כמו בליובאוויטש".}} | ||
== תרגומי הזוהר == | == תרגומי הזוהר == | ||
הזוהר נכתב ב[[ארמית]] בניב השונה | הזוהר נכתב ב[[ארמית]] בניב יווני (שהייתה מדוברת באותה תקופה בארץ ישראל, דומה מאד לניב בו נכתב ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]) השונה מה[[ארמית]] של ה[[תלמוד הבבלי]] (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב לומדי הזוהר. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: [[עברית]], לטינית, [[יידיש]], לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]. | ||
אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, תשכ"ז). הפירוש מכונה "זוהר תורה". הרבי כותב אודות פירושו של הרב רוזנברג: "במענה על שאלתו להספר זהר תורה, הנה ראיתיו פעם, וכפי שנרשם בזכרוני זהו העתקת הזהר ללה"ק, ולא פירוש על הזהר, ולכן תמיהני עליו, למה לו ללמוד בהעתקה, אם יכול ללמוד בפנים הזהר, כי אי אפשר הדבר אשר בהעתקה יוכללו כל הפירושים, ובמילא זהו ג"כ בהקדושה, כפי שישנה בהלשון שאמר רשב"י והחבריא שלו". | אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, תשכ"ז). הפירוש מכונה "זוהר תורה". הרבי כותב אודות פירושו של הרב רוזנברג: "במענה על שאלתו להספר זהר תורה, הנה ראיתיו פעם, וכפי שנרשם בזכרוני זהו העתקת הזהר ללה"ק, ולא פירוש על הזהר, ולכן תמיהני עליו, למה לו ללמוד בהעתקה, אם יכול ללמוד בפנים הזהר, כי אי אפשר הדבר אשר בהעתקה יוכללו כל הפירושים, ובמילא זהו ג"כ בהקדושה, כפי שישנה בהלשון שאמר רשב"י והחבריא שלו". | ||
{{הערה| אגרות קודש, כרך ה, איגרת א'שלח. | {{הערה| אגרות קודש, כרך ה, איגרת א'שלח. - בהערה שם שנכתבה ע"י מערכת קה"ת כתוב: "זהר תורה: בין "הסכמות ומכתבי תודה" שבתחלתו נדפס אישור ממזכירו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על קבלת הספר". אמנם אין ללמוד מכך שאדמור"י חב"ד הסכימו עם שיטתו של עורך ה"זהר תורה"; כי כשם שהרבי עודד את האדמור"ים מאשלג להדפיס את ספריהם - למרות שיטתם ודרכם השונה מדרך חב"ד (ראו לקמן) - וכדרכו לעודד כל דבר שבקדושה ושל הפצת פנימיות התורה, כך גם '''אין''' ללמוד מאישור זה על קבלתו של ספר "זהר תורה" כהסכמה '''לשיטת''' עורכו ולדרכו בתורת הקבלה.}} | ||
פירוש מפורסם לזוהר הוא פירוש "הסולם" של המקובל והאדמו"ר הרב יהודה לייב אשלג שהייתה לו שיטה משלו בתורת הקבלה. הפירוש כולל תרגום מלא לכל ספר הזוהר, בתוספת ביאורים והרחבות לבאר את פנימיות הדברים במקומות הנצרכים לכך. ביאורים אלה נכתבו לפי שיטתו של הרב אשלג. בנוסף כתב הרב אשלג גם הקדמה לזוהר ופתיחה לחכמת הקבלה, שגם הן נכתבו פי שיטתו ונדפסו כהקדמה לפירושו. | פירוש מפורסם לזוהר הוא פירוש "הסולם" של המקובל והאדמו"ר הרב יהודה לייב אשלג שהייתה לו שיטה משלו בתורת הקבלה. הפירוש כולל תרגום מלא לכל ספר הזוהר, בתוספת ביאורים והרחבות לבאר את פנימיות הדברים במקומות הנצרכים לכך. ביאורים אלה נכתבו לפי שיטתו של הרב אשלג. בנוסף כתב הרב אשלג גם הקדמה לזוהר ופתיחה לחכמת הקבלה, שגם הן נכתבו פי שיטתו ונדפסו כהקדמה לפירושו. | ||
הרבי כותב אודות פירוש "הסולם": "ומה שכתב אודות פירוש הסולם על הזהר, הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים, ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה. והספר אינו אצלי, וכפי הנשמע סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות." {{הערה|אגרות קודש, כרך יא, איגרת ג'תרסג.}} | הרבי כותב אודות פירוש "הסולם": "ומה שכתב אודות פירוש הסולם על הזהר, הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים, ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה. והספר אינו אצלי, וכפי הנשמע סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות." {{הערה|אגרות קודש, כרך יא, איגרת ג'תרסג.}} | ||
(וראו לקמן על ביקורי אדמור"י אשלג אצל הרבי (וראו גם הערה | (וראו לקמן על ביקורי אדמור"י אשלג אצל הרבי (וראו גם הערה 6). | ||
החל מתשל"ו ועד תש"נ (לערך) יצאה לאור סדרת ספרים נוספת{{הערה|21 כרכים המפרשים את הזוהר עצמו, ובנוסף "אוצר הזוהר" (ערכים בקבלה), ליקוטים שונים (כגון מחזור תפילות) ועוד.}} המפרשת את הזוהר בעברית. פירוש זה נקרא "מתוק מדבש"{{הערה|הרומז לשם המחבר הן בראשי התיבות "'''ד'''ניאל '''ב'''ן '''ש'''רה", והן בגימטריה: '''פירוש מתוק מדבש''' הוא כחשבון '''הצעיר דניאל בן נפתלי הרצקא'''}} של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]]. הספר הודפס עם לשון הזוהר בראש הדף והפירוש ותרגום לעברית (משולב בלשון הזוהר עצמו) למטה. מחד גיסא כתובים הפירוש והתרגום בשפה עממית ובהסברים קבליים פשוטים (מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים), אך מאידר נצמדים לפירושי הזוהר המוסמכים לשיטת האר"י: פירוש הרמ"ז, זוהר חמה וכיוצא באלו. פירוש זה התקבל על ידי גדולי ישראל בדורינו כדוגמת הרב [[יצחק רצאבי]]{{הערה|באתר "יד מהרי"ץ", בדף על ל"ג בעומר.}} שכתב עליו שהוא בר סמכא שנכתב על ידי [[צדיק]]{{הערה|בניגוד לפירוש [[הסולם]] שלדבריו אין ללמוד בו.}}, הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[עזריאל אוירבך]] ועוד - וכן אצל חסידים בכלל וחסידי חב"ד בפרט נחשב למוסמך ביותר. | |||
== רבותינו נשיאינו וספר הזוהר == | == רבותינו נשיאינו וספר הזוהר == | ||
[[קובץ:התחלה ביאורי הזהר.png|200px|ממוזער|שמאל|תחילת ספר [[ביאורי הזוהר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]]] | [[קובץ:התחלה ביאורי הזהר.png|200px|ממוזער|שמאל|תחילת ספר [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזוהר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]]] | ||
שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה על ידי רבי [[חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]]. | שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה על ידי רבי [[חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]]. | ||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
{{מיזמים | |||
| חב"דציטוט = זוהר | |||
}} | |||
*[[מנחם ברונפמן]], [https://www.alysefer.com/zuar/ ספר הזוהר בחסידות חב"ד] | *[[מנחם ברונפמן]], [https://www.alysefer.com/zuar/ ספר הזוהר בחסידות חב"ד] | ||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3665726 3 שאלות ותשובות על ספר הזוהר] באתר חב"ד.אורג | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3665726 3 שאלות ותשובות על ספר הזוהר] באתר חב"ד.אורג | ||
*ניר מנוסי, '''[nirmenussi.com/2023/05/09/top-10-revolutionary-sayings-in-the-zohar/ עשרת המשפטים המהפכניים ביותר בספר הזוהר]''' | *ניר מנוסי, '''[nirmenussi.com/2023/05/09/top-10-revolutionary-sayings-in-the-zohar/ עשרת המשפטים המהפכניים ביותר בספר הזוהר]''' | ||
{{ספרי קבלה}} | {{ספרי קבלה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי קבלה]] | |||
[[en:Sefer HaZohar]] | |||