בנימין קרניאל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הערך עוסק בו ולא ברעייתו)
(←‏תולדות חיים: נראה לי שעדיף כך)
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 9: שורה 9:


בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשד"מ]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשד"מ]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
ב[[תשרי]] [[תשמ"ה]] הלחין יחד עם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]] ניגון על המילים "השנה תהא שנת מלך המשיח", הניגון נוגן לפני הרבי בעת ה[[הקפות]] וב[[התוועדות של הרבי|התוועדויות]] וזכה לעידודיו של הרבי{{הערה|מכתב הרב יעקב אריה שמולביץ, הודפס בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' בהוצאת ארגון [[את"ה העולמי]], '''ויעקב הלך לדרכו''', קובץ ג' תשרי בליובאוויטש תשפ"ה [https://drive.google.com/file/d/1hd62yAhuolg12xnBfK4VTVgpyUY29lXQ/view  '''כולם שרים בהתלהבות השנה תהא שנת מלך המשיח'''] עמ' 81.}}.


התחתן עם רעייתו מרת חנה בתו של הרב [[יוחנן ספרנאי]] מ[[כפר חב"ד]]. ובשנת [[תשמ"ה]] יצאו בשליחות הרבי ופתחו בית חב"ד בעיר [[גדרה]].
התחתן עם רעייתו מרת חנה בתו של הרב [[יוחנן ספרנאי]] מ[[כפר חב"ד]]. ובשנת [[תשמ"ה]] יצאו בשליחות הרבי ופתחו בית חב"ד בעיר [[גדרה]].

גרסה אחרונה מ־00:39, 30 באוקטובר 2024

הרב בני קרניאל (מימין) מתראיין אצל אפרים קמיסר (תשפ"ב)

הרב בנימין (בני) קרניאל (נולד בד' טבת תשכ"ד, 1964) הוא שליח הרבי מייסד ומנהל בית חב"ד בגדרה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו הרב רפאל עמוס קרניאל בכפר מיימון.

בהיותו בן עשר עברה משפחתו לכפר חב"ד

בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובתומכי תמימים כפר חב"ד. לקראת שנת הלימודים תשד"מ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

בתשרי תשמ"ה הלחין יחד עם הרב יעקב אריה שמולביץ ניגון על המילים "השנה תהא שנת מלך המשיח", הניגון נוגן לפני הרבי בעת ההקפות ובהתוועדויות וזכה לעידודיו של הרבי[1].

התחתן עם רעייתו מרת חנה בתו של הרב יוחנן ספרנאי מכפר חב"ד. ובשנת תשמ"ה יצאו בשליחות הרבי ופתחו בית חב"ד בעיר גדרה.

מאז פתיחת הבית חב"ד פעילותו מקיפה את מגוון אוכלוסיית העיר החל מילדי בתי הספר צעירים ומבוגרים.

עם התפתחות פעילות הבית חב"ד הביא מספר משפחות שלוחים תחתיו הפועלות בחלקי העיר השונים. בית חב"ד גדרה שוקק פעילות. כאלף איש מתפללים בבית חב"ד בימים הנוראים, כמה פעמים יצאו קבוצות של מקורבים בנסיעה מאורגנת לחצרות קודשנו, כ-8000 ערכות מצות שמורות מחולקות מידי שנה לחג הפסח ועוד.

בשנת תשע"ז פתח בית חב"ד בהנהלתו את בית הספר שלהבות חב"ד, בית הספר נחשב לאחד מבתי הספר המוצלחים בגדרה ושמו יצא למרחוק.

בשנת תש"פ העניק ראש מועצת גדרה את מפתח העיר לרבי על ידי השלוחים בעיר ובראשם הרב קרניאל[2].

נחשב למתוועד מבוקש ברחבי בתי חב"ד בארץ.

בשנת תשפ"ג סיפר את סיפור שליחותו באירוע ההצדעה שנערך לשלוחי הרבי מטעם צא"ח.

פגיעת טיל אירני[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח
פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה

בהתקפת הטילים הגדולה של אירן, בליל ערב ראש השנה תשפ"ה, טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים.

המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, ובצום גדליה למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.

הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.

שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד[3].

מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.

הראיון פורסם בשבועון בית משיח גיליון יום כיפור תשפ"ה[4] ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".

בגיליון סוכות תשפ"ה של שבועון כפר חב"ד פורסם ראיון עם הרב בנימין קרניאל על פגיעת הטיל האירני בבית ספר[5].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ישראל אלפרוביץ, נס מבעד לשלהבת, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2081 מגזין ב' עמוד 58 (תשפ"ה)
  • שבועון בית משיח הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה, שבועון בית משיח גיליון 1430 יום כיפור תשפ"ה ע' 38-41

הערות שוליים

  1. מכתב הרב יעקב אריה שמולביץ, הודפס בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' בהוצאת ארגון את"ה העולמי, ויעקב הלך לדרכו, קובץ ג' תשרי בליובאוויטש תשפ"ה כולם שרים בהתלהבות השנה תהא שנת מלך המשיח עמ' 81.
  2. מפתח העיר גדרה נמסר לרבי על ידי ראש המועצה באתר חב"ד און ליין
  3. פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה
  4. הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה, שבועון בית משיח גיליון 1430 ע' 38-41
  5. ישראל אלפרוביץ, נס מבעד לשלהבת, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2081 מגזין ב' עמוד 58 (תשפ"ה)