טנק מבצעים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:56, 11 בנובמבר 2024

טנק מבצעים או ניידות חב"ד (באגלית: Mitzvah tank - טנק המצוות) הינו כינוי לכלי רכב המשמש את חסידי חב"ד לצורך הפצת יהדות, 'עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש' ובשורת הגאולה. הטנקים הרשמיים, הינם קראוון על גלגלים שמעוצב מבפנים כבית חב"ד והוא כולל ארונות ספרים, מקומות ישיבה ללימוד והתוועדות, מסכים לצפיה בוידאו מהרבי ועוד. על הטנק קבוע רמקול המשדר מוזיקה חסידית עליזה. דפנות הטנק מקושטות באיורים וסיסמאות כגון: "הנח תפילין בכל יום חול"; "הכתובת לכל עניין יהודי" יחי אדוננו וכדומה. כיום פועלים טנקים במספר ערים בעולם, והארגון המרכזי של הטנקים הוא ניידות חב"ד בארץ הקודש בראשות הרב דוד נחשון המפעיל כעשרים טנקים, ובניו יורק פועלים טנקים על בסיס יומי בניהול הרב יהודה פבזנר.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלחמת של"ג. בשדה התעופה בביירות טנק מבצעים לצד טנק צה"ל

בחודש סיון תשל"ד לאחר הטבח במעלות והתאונה בה נהרגו ארבעה חסידים, הרעיש הרבי שבוע אחר שבוע אודות החשיבות של חמשת ה מבצעי המצוות: מבצע תפילין, מבצע מזוזה, מבצע לימוד תורה, מבצע בית מלא ספרים ומבצע צדקה.

אנ"ש והתמימים פעלו ועסקו במבצעי המצוות עוד ועוד, אך הרבי דרש יותר.

הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ארגנו אסיפה בהשתתפותם של אברכי אנ"ש. באסיפה דנו איך ניתן להגשים את רצונו של הרבי והציעו כמה הצעות. בין שאר ההצעות החליטו לקיים אסיפה גם בשבוע הבא.

כשהכניסו את הדו"ח מהאסיפה לרבי, כתב הרבי את המענה הבא: "הרי עד אז יכולת ואפשר למבצעים שליט"א לכבוש נ.י. וסביבותיה ובדרכי נועם ושלום".

כמה מהתמימים ב-770 ששמעו מהמענה, החליטו לעשות מעשה בכדי להגשים את רצונו של הרבי^[1]. הם שכרו שתי משאיות, העמיסו עליהם שולחנות וספסלים מ-770, ויצאו לדרך. המשאיות פיזרו את התמימים בפינות רחוב, שם הם עסקו ב'מבצע תפילין' ושאר המבצעים. בסיום המבצעים אספו המשאיות את התמימים בחזרה.

כשחזרו באותו היום בהצלחה גדולה החליטו לנצל את המשאיות עצמן גם כן להפצה על ידי שיעלו עליהם אנשים להניח תפילין, וכן לשים עליהן שלטים ומוזיקה. ואכן, למחרת נסעו כשהמשאיות מעוטרות בשלטים ומהרמקולים בוקעת מוזיקה חסידית.

באותו הלילה קודם שהרבי נסע לביתו, הביט במשך זמן על המשאיות שחנו ליד 770, ולאחר מכן בנסיעה אמר לנהגו שאלה הם הטנקים נגד ההתבוללות. וכך בעצם ניתן להם השם 'טנקים'. כשחזר נהגו של הרבי ל-770, הוא סיפר לתמימים את ששמע מהרבי ונעשה מזה רעש גדול. כבר למחרת יצאו הבחורים עם שש משאיות שניצבו בפינות הרחוב^[2].

כעבור מספר שבועות מתחילת פעילות הטנקים אומץ המודל בקרב גופים אמריקנים שונים, חברות פרסום ורשתות החלו להשתמש במשאיות מעוטרות כאמצעי שיווק^[3].

עם השנים, החליפו קרוואנים ניידים את המשאיות, ואלו צוידו בארונות, בסידורי תפילה ובמקומות ישיבה נוחים לשיחה או להשתתפות בשיעור יהדות קצר. עם זאת, הרעיון התפעולי של המשאית או הקרוואן היה ונותר זהה: צא ועזור ליהודי לקיים עוד מצווה.

לאחר מכן דיבר הרבי בשיחה בקשר ל'טנקים', ואמר שטנ"ק זה ר"ת "טהרות, נזיקין, קדשים" (=שלשה מתוך ששה סדרי משנה).

החל מח"י אלול באותה שנה, הנהיג הרבי בסיום כל התוועדות בימות החול חלוקת דולרים לצדקה. הזוכים לעבור ולקבל את הדולרים מהרבי היו ה'טנקיסטים', וכל אחד מהם קיבל חבילה שאותה חילק לשאר הקהל.

ניידות חב"ד בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהמשך התפשטה תופעה זו גם לארץ הקודש על ידי שלוחי קודש של הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ו. הרב זמרוני ציק עשה את הטנק המבצעים הראשון בארץ ישראל (שהתחיל עם רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו כמה ספרי קודש). הרב דוד נחשון, כיום יו"ר ניידות חב"ד באה"ק, הביא לארץ במשך השנים עשרים טנקי מבצעים הפועלים ברחבי הארץ, ביישובים ובערים הגדולות.

פעילות עניפה, ערכו הטנקים בתקופות של מלחמות - 'שלום הגליל', 'מלחמת לבנון' הראשונה והשניה ומבצע 'עופרת יצוקה'. בחג החנוכה, נוסעים הטנקים בשיירה ארוכה במרכז הארץ, לכל טנק נצמד גרר עם חנוכיה גדולה ומרשימה, על מנת לפרסם לעוברים ושבים על הניסים. בשנת תש"ע חזרו הטנקים לפעול ברחבי הארץ. בשעות אחר הצהריים מפעילים הטנקים מועדוני צבאות ה' בקיבוצים תחת צבאות ה' הארצי. בשנת תשע"ד נרשמה פעילות שיא של "ניידות חב"ד באה"ק" במסגרת מבצע "צוק איתן" בו הוקם גם חפ"ק חב"ד ואף יצא גליון מסכם על פעילות זו.

מחלקות בארגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

תנועת הנוער 'צבאות השם' בארץ הקודש^[4]
'חוויה של סדנא' - סדנאות ויצירות סביב מעגל השנה היהודי^[5]
'מרפדי' - מרכז לעזרי למידה רב תוכניים ברוח היהדות^[6]
'המרכז לחינוך ושליחות'^[7]

מגזין חדשות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניידות חב"ד בארץ ישראל מפיק מידי פעם מגזין "חדשות טנק המבצעים" המכיל את החדשות של ניידות חב"ד בארץ הקודש וצבאות השם בארץ הקודש, בצירוף מידע בנושא יהדות. העיתון נוסד בשנת תשמ"ו על ידי העיתונאי א. זהר מחיפה ובשנת תשנ"ו הופסקה הופעתו. בשנת תשס"ח החל להופיע מחדש.

בשנת תשע"ז החל העיתון 'עולמות' לצאת על ידי הניידות (לאחר הפסקה קצרה).