אורו של משיח (קעמפ): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:34, 30 באוקטובר 2024

ערך זה עוסק בקעמפ אורו של משיח. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אורו של משיח (פירושונים).

גן ישראל - אורו של משיח הינו מחנה קיץ (קעמפ) לילדי וילדות חסידי חב"ד, המתקיים בארץ ישראל בימי בין הזמנים על ידי "רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש" שתחת "צבאות השם". 'אורו של משיח' נוסד בשנת תשנ"ה על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים.

הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני גאולה ומשיח. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כעשרה ימים של 24 שעות ביממה.

מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי צבאות ה' נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 8-12 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי.

כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.

עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.

החל משנות ההקמה, הקעמפ מחלק מידי שנה במתנה לילדי הקעמפ ומפקדיהם כיפה בה מצוייר סמל הקעמפ וכיתוב הכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". ברבות השנים התפשט הנוהג לקעמפים נוספים שמחלקים כיפות עם סמל הקעמפ שלהם וכיתוב של "יחי".

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; רבי, התקשרות, גאולה ומשיח, הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד משניות ותניא בעל פה.

נכון לשנת תשפ"ד מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקעמפ נפתח בשנת תשנ"ו על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ בארצות הברית.

בקיץ תש"ע נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב לוי נחשון, הרב מני מוריס והרב שולם לבקיבקר. על צוות הניהול מפקחים חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש - הרב שלמה רסקין והרב יוסף יצחק וילשנסקי^[1].

בחלק מהשנים מאז שנת תשע"ד - החל הקעמפ להפעיל שני מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.

שנת תשנ"ו, קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן וחיים אליעזר וילשנסקי.
שנת תשנ"ז, קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד
שנת תשנ"ח, קמפוס ישיבת בני עקיבא בחדרה. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר וילשנסקי.
שנת תשנ"ט, קמפוס ישיבת "מגדלור" במגדל העמק. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
שנת תש"ס, קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
שנת תשס"א, קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרל: יחיאל יהודה קופצ'יק.
שנת תשס"ב, קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: לוי נחשון וישי קלי.
שנת תשס"ג, קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם מענדל פרידמן (צפת) וינון ששון.
שנת תשס"ד, קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: מנחם פרידמן ולוי נחשון.
שנת תשס"ה, ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
שנת תשס"ו, לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
שנת תשס"ז, ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
שנת תשס"ח, מדרשיית נועם בפרדס חנה. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
שנת תשס"ט, יישוב אור הגנוז הסמוך למירון. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
שנת תש"ע, ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
שנת תשע"א, קמפוס אולפנת בהר"ן, גדרה^[2], במהלך הקעמפ בעקבות מתקפת טילים מעזה הקעמפ עבר לבית שמש. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
שנת תשע"ב, קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב.
שנת תשע"ג, כפר הנוער 'סילבר' על ידי אשקלון. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה.
שנת תשע"ד, קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: אביחי קופצ'יק וחיים מאירי. קמפוס המכון התורני-טכנולוגי, צפת. גנרל: מנחם מענדל ראובן איבערט.
שנת תשע"ה, קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק, מח"ט: שלום דובער אוריאן. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: אברהם אריה לוי וישראל גדסי, מח"ט: אליהו קטורזה.
שנת תשע"ו, קמפוס אולפנת בהר"ן, גדרה. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק.
שנת תשע"ז, קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד.
שנת תשע"ח, קמפוס ישיבת 'בני עקיבא נווה הרצוג', גנרלים: יוספי ערד ומוישי פרידמן. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' באר שבע, גנרלים: שולם זאב קורגליאק וחיים מרטון. מח"ט: שניאור אלפנביין.
שנת תשע"ט, קמפוס ישיבת בני עקיבא - באר שבע, גנרלים: שולם ליפש ומענדי גורביץ'. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: יוספי ערד ומענדי אלגזי.
שנת תש"פ, קמפוס ישיבת דרכי תמימים, תל אביב, במתכונת מיוחדת של שידורים חיים עקב התפרצות נגיף הקורונה, גנרלים: מענדי אלטבוים ושמוליק פיזם.
שנת תשפ"א, קמפוס של ישי"ג חח"ל צפת (התוכנית הייתה שהקעמפ יהיה במתכונת מיוחדת של לינה ביער חנתון אך עקב שריפה ביער כשבוע לפני הקעמפ הועבר הקעמפ לישי"ג חח"ל צפת), גנרלים: דביר שושן ושמוליק פרידמן.
שנת תשפ"ב, קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: שמואל הושיאר ופיצ'ע כהן. מח"ט: מענדי כ"ץ.
שנת תשפ"ג, קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: שמואל מרטון ויוסף יצחק קדם. מח"ט: מנחם מענדל זכריה.
שנת תשפ"ד, קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: דוב בער קרוגליאק וחיים שלום מרדכי וילשאנסקי. מח"ט: לוי הלל.

מושגים בקעמפ[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסדר - בפתיחת יום, נעמד כל הקעמפ למסדר הצדעה לרבי, בהמשך אומרים את 12 הפסוקים.
שבת עם הקעמפ - השבת בקעמפ הינה חלק בלתי נפרד משאר הימים ואף יותר מכך. במשך השנים החלו לבחור נושא מיוחד לשבת אותו מעבירים עם המנון וחומר לימודי. במוצאי השבת מתקיים באנקעט בו החיילים מקבלים על עצמם החלטה טובה בקשר עם נושא השבת.
מתיחה - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
מלחמת ופרצת - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמה: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה, משננת תניא בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.
מעמד התחיילות - ביום הראשון (בד"כ) מתקיים מעמד בו החיילים מבטיחים להתחייל, להתמסר לרצונו של הרבי מלך המשיח שליט"א ולפעול את התגלותו.
תרגול רגע ההתגלות - החל משנת התשפ"ב נהוג שבאחד מערבי הקעמפ, לאחר תפילת ערבית, החיילים נשלחים לחדרם וממתינים. בשעה מסוכמת מראש מודיעים 'הרבי התגלה' והחיילים מתרכזים לריקודי שמחה לכבוד ההתגלות. תרגול זה נועד כדי להיכנס לאווירה ודריכות תמידית להתגלותו של הרבי מלך המשיח שליט"א בכל רגע^[3].
חידון - בסוף הקעמפ מתקיים חידון על חוברת הלימודים הנלמדת במשך ימי הקעמפ. לפני החידון מתקיים מבחן מקדים בעקבותיו בוחרים מנהלי הלימודים נציגים שעולים לחידון. בסיום החידון נבחרים חתן ושני סגנים שמקבלים תעודה ותשורה מיוחדת.

לקסיקון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמטכ"ל - הרבי מלך המשיח שליט"א.
גנרל - סמכות העל בקעמפ, מנהל צוות הקעמפ וסדר היום.
מח"ט - מפקד החטיבה (בחלק מהשנים יש בקעמפ שתי חטיבות המפוצלות לשני קמפוסים).
מג"ד - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
סמג"ד - סגן מפקד גדוד.
עמג"ד - עוזר מפקד גדוד.
מפקד - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.
חייל - חניך.
מ.פ. - מנהל פעילות.
מ.ל. - מנהל לימודים.
770 - בית הכנסת בו מתפללים במהלך הקעמפ.
פורטין פורטין - חדר האוכל בו אוכלים במהלך הקעמפ.
גנרליה - חדר הגנרלים.
מג"דיה - חדר המג"דים.
מפקדה - משכן המדריכים והצוות.
סיירת - כל 12 (בד"כ) חיילים מתאגדים עם שני מפקדים לסיירת אחת.
גדוד - קבוצת סיירות (בקעמפ חמישה גדודים) נכון לתשפ"ד.
חטיבה - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
מנהל חינוכי - אחראי על התוכן החינוכי המוגש בקעמפ.

גדודים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקעמפ מתחלק לשתי חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה עד ארבעה גדודים, ובסך הכל יש שבעה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.

אח"ל - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'. (עד לשנת תשע"ט)
מת"ן - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
דק"ל - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.
שמ"ש - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
לק"ח - לוקחים אחריות, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז' (רק בשנת תשע"ט).
קש"ת - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (החל משנת תשע"ו עד תשע"ט).
קב"ע - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (מתשפ"ג רק עולים לכיתות ח').

משנת תשע"ד עברו הגדודים 'שמ"ש', 'קש"ת' ו'קב"ע', לקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה' (עד תשע"ט).

בשנת תשפ"ב פעלו הגדודים מת"ן דק"ל שמ"ש וקב"ע (2 חטיבות).

בשנת תשפ"ג פעלו הגדודים דק"ל שמ"ש קב"ע ופיצלו את גדוד קש"ת לשתיים בגלל שהיו הרבה חיילים.

בשנת תשפ"ד פעלו הגדודים דק"ל שמ"ש קב"ע קש"ת מת"ן.

ממשיכים להילחם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ממשיכים להילחם

צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ליום הולדתו. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.

הפקות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עלון "ממשיכים להלחם"[עריכה | עריכת קוד מקור]

העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; התקשרות לרבי, משיח וגאולה, כתבות, התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי צבאות ה', ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ 'גן ישראל' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת תשפ"ד יצאו יותר מ-144 עלוני 'ממשיכים להילחם'.

מקהלת "אורו של משיח"[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: חיים אליעזר וילשנסקי, דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת תשנ"ז ותשס"ד הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת תשס"ז יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

סרט "קוד קב"ע"[עריכה | עריכת קוד מקור]

סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים בצבאות השם, אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט נערך וצולם בשנת תשס"ז והופץ בריכוזי חב"ד בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כ-45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע. הסרט הופק ע"י התמימים אביגדור דיקשטיין ושמעיה העכט, בוים ע"י אהרון חיים אוריאן וצולם ע"י שניאור זלמן נבון

סרט "היחידה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

סרט המעביר את המסר של גילוי היחידה הפנימית של כל יהודי. ילד שמקבל ברחוב מאיש לא מוכר תיקייה ההוראה שהוא מקבל להעביר את התיקייה לאיש אחר. הוא מאבד את התיקייה ואז מתחילים הבעיות. מתפרסמים מודעות עם התמונה והשם שלו, שולחים אותו מהבית ספר והוא מגיע לחוליה שנקראת יחידה 5, שם הוא מבין שהם גרמו לו לעוול הזה, כאשר הוא נכנס לחולייה ומגלה את המושג "היחידה". הסיפור מסתיים בכך שהוא מבין מה המשמעות של "היחידה" וזה פותר לו את כל הבעיות. בסוף הוא מגלה שהכל היה משחק ואת כל זה ארגן לו המפקד שלו מהקעמפ להכניס אותו למצב יחידה. הסרט יצא בשנת תשע"ט הוקרן בקעמפ והופץ בדיסקים בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כשעה.

הסרט הופק על ידי משרד הלימודים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתר קעמפ אורו של משיח
דף הבית של צבאות השם בארץ הקודש בו ניתן להרשם לקעמפ השנתי בחודשים אייר - מנחם אב.
ידיעות וכתבות בנושא קעמפ אורו של משיח באתר - באתר הישן, באתר החדש, ובמדור הוידאו

אורו של משיח: שבת הערכות לצוות הקעמפ

הרבי שלי - חוברת הלימודים, קעמפ תשע"ד

וידאו

הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח'
הסרט ניסיון בארמון - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע
קעמפ קיץ תשע"א - וידאו מסכם
קליפ מרגש: "תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן" - המנון שבת דבר מלכות, תשע"ה
לחיות משיח: ההמנון שסחף את חיילי קעמפ אורו של משיח בשנת תשפ"ג

הערות שוליים

↑ הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע -
↑ הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול
↑ חשוב להדגיש - בתרגיל זה מתרגלים את רגע ההתגלות ולא את מיקום ההתגלות, שללא ספק יתקיים ב-770 ע"פ שיחות הרבי מלך המשיח שליט"א.

[1] הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע -

[2] הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול

[3] חשוב להדגיש - בתרגיל זה מתרגלים את רגע ההתגלות ולא את מיקום ההתגלות, שללא ספק יתקיים ב-770 ע"פ שיחות הרבי מלך המשיח שליט"א.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 [[קובץ:אורו תשפד.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית - שנת [[תשפ"ד]]]]
-קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.
+קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כעשרה ימים של 24 שעות ביממה.
-הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 10-14 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.
+מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.
+הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 8-12 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי.
+כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.
 עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.
@@ שורה 23: / שורה 27: @@
 אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; [[רבי]], [[התקשרות]], [[גאולה ומשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד [[משניות]] ותניא בעל פה.
-נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.
+נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.
 ==היסטוריה==
@@ שורה 91: / שורה 95: @@
 *'''גדוד''' - קבוצת סיירות (בקעמפ חמישה גדודים) <small>נכון ל[[תשפ"ד]]</small>.
 *'''חטיבה''' - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
-*'''מכסה יומית''' - שינון יומי של חומר לימודים.
 *'''מנהל חינוכי''' - אחראי על התוכן החינוכי המוגש בקעמפ.
 }}
@@ שורה 105: / שורה 108: @@
 * '''קב"ע''' - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (מתשפ"ג רק עולים לכיתות ח').
 :משנת תשע"ד עברו הגדודים 'שמ"ש', 'קש"ת' ו'קב"ע', לקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה' (עד תשע"ט).
-:בשנת תשפ"ב פעלו הגדודים מת"ן דק"ל שמ"ש וקב"ע (2 חטיבות)
+:בשנת תשפ"ב פעלו הגדודים מת"ן דק"ל שמ"ש וקב"ע (2 חטיבות).
-:בשנת תשפ"ג פיצלו את גדוד קש"ת לשתיים בגלל שהיו הרבה חיילים בגדוד קש"ת
+:בשנת תשפ"ג פעלו הגדודים דק"ל שמ"ש קב"ע ופיצלו את גדוד קש"ת לשתיים בגלל שהיו הרבה חיילים.
-:בשנת תשפ"ג פעלו הגדודים דק"ל שמ"ש קב"ע קש"ת 1 קש"ת 2
+:בשנת תשפ"ד פעלו הגדודים דק"ל שמ"ש קב"ע קש"ת מת"ן.
-:בשנת תשפ"ד פעלו הגדודים דק"ל שמ"ש קב"ע קש"ת מת"ן
 ==ממשיכים להילחם==
 {{ערך מורחב|ממשיכים להילחם}}
-[[קובץ:ממשיכים להלחם תשפ"ג.jpeg|שמאל|ממוזער|אחד מעלוני ממשיכים להלחם]]
+[[קובץ:ממשיכים להלחם תשפ"ג.jpeg|ממוזער|אחד מעלוני ממשיכים להלחם|300x300 פיקסלים]]
 צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת]]ו. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.