מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{איחוד|י"ט כסלו - חג הגאולה|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|סיבה=אין צורך בשני ערכים כפולים כמעט, יש לתמצת בבהירות ובצורה אנציקלופדית את כל הציטוטים והסיפורים לערך אחד}}
 {{לשכתב|הערך מורכב מאוסף ציטוטים וסיפורים, לא ערך אנציקלופדי}}
 [[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]]
-'''מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]]''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה עם מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] - אדמו"ר הזקן על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כחג הגאולה וכ'ראש השנה לחסידות'.
+'''מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]]''' הוא כינויה של פרשיה במהלכה נאסר מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] - רבי שניאור זלמן מליאדי , אדמו"ר הזקן על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כחג הגאולה וכ'ראש השנה לחסידות'.
 [[קובץ:חדר בפטרובלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תא בכלא הסמוך לזה שבו היה אסור אדמו"ר הזקן]]
 ==היסטוריה==
 [[קובץ:אדמו"ר הזקן שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]]
 ===ההלשנה===
-[[התייסדות תורת החסידות]] הובילה ל[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] עזה, מצד רבנים רבים שבראשם ה[[גר"א]]. למרות ההתנגדות, [[תנועת החסידות]] התפשטה אז גם במעוזי ההתנגדות, בדוגמת [[ווילנא]]. לאחר פטירת הגר"א בשנת [[תקנ"ח]], הקימו המתנגדים וועד מיוחד, שנועד לנהל את המלחמה בחסידים על ידי הלשנתם לשלטונות{{הערה|שם=מגילה|מגילת י"ט כסלו, [[תשי"ב]].}}.
+[[התייסדות תורת החסידות]] רוממה את מצב היהודים בגשמיות וברוחניות, כאשר טעמו מתורת החסידות והיו שהחלו לנהוג בדרכיה. אבל היו שקיטרגו אם בתמימות כאשר תמהו על דרך חדשה ולא ידועה ואם מקנאה על ההצלחה הגדולה מאוד לרומם יהודים ולקרבם בשמחה ובחיות לענייני תורת הסוד.
+לעומת רבים וטובים שהתקרבו ועודדו, נוצרה קבוצת התנגדות שמעוזה בליטא, ואנשי הקבוצה פעלו להיאבק בכל דרך כשרה או פסולה והעיקר להסיט
+מהמסילה את ראשי החסידות. וכך בדרך מוזרה ואכזרית זו הובילו [[התנגדות לחסידות|התנגדות]] עזה, מצד רבנים רבים שבראשם ה[[גר"א]].
+למרות ההתנגדות שהתבטאה במהלכים חריפים ואף אגרסיביים, [[תנועת החסידות]] התפשטה אז גם במעוזי ההתנגדות, בדוגמת [[ווילנא]]. לאחר פטירת הגר"א בשנת [[תקנ"ח]], הקימו המתנגדים וועד מיוחד, שנועד לנהל את המלחמה בחסידים על ידי הלשנתם לשלטונות{{הערה|שם=מגילה|מגילת י"ט כסלו, [[תשי"ב]].}}.
-הלשנה על [[אדמו"ר הזקן]] הוגשה בד' סיוון [[תקנ"ח]]. בכתב המלשינות שהוגש הוצג רבינו הזקן כקושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר [[וילנא]] (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה ה[[עברית]] המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.
+במהלך המאבקים פעלו המתנגדים באלימות קשה ביותר נגד חסידים עד שהחליטו להיפטר חס ושלום מראש החסידים באמצעות עלילה כי הוא בוגד בשלטון הצאר, כאשר היה סביר שיקבל עונש טראגי על בגידה.
+הלשנה על [[אדמו"ר הזקן]] הוגשה בד' סיוון [[תקנ"ח]]. בכתב המלשינות שהוגש הוצג רבינו הזקן כקושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים, ולכן המלשין מייעץ לצאר להגלותם למחוז נידח. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר [[וילנא]] (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה ה[[עברית]] המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.
 ביום י"ג אלול הורה הצאר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא{{הערה|ספר המאסר הראשון, יהושע מונדשיין}}.
 ===המאסר===
-בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] באו מספר חיילים לקחת את האדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, וברח לשדה הסמוכה. לאחר התייעצות עם מספר קרוביו שבראשם רבי [[שמואל מונקס]] החליט אדמו"ר הזקן לחזור לעירו ולהיתפס. החיילים חזרו באיסרו חג, ואז נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר. בו ביום כתב אדמו"ר הזקן מכתב לכלל חסידיו, בו חיזק אותם בתקווה וביטחון, ובנוסף מזהיר אותם לבל יפגעו במתנגדים{{הערה|שם=מגילה}}. מסופר שמאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.}}.
+בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] באו מספר חיילים לאסור את אדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, וברח לשדה הסמוכה. לאחר התייעצות עם מספר מקורבים ובראשם הרב [[שמואל מונקס]] החליט אדמו"ר הזקן לחזור לעירו ולהיתפס. החיילים חזרו באיסרו חג, ואז נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר. בו ביום כתב אדמו"ר הזקן מכתב לכלל חסידיו, בו חיזק אותם בתקווה וביטחון, ובנוסף מזהיר אותם לבל יפגעו במתנגדים{{הערה|שם=מגילה}}. מסופר שמאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.}}.
 כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את החסיד ר' [[יעקב סמיליאנער]] לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"ר הזקן.
@@ שורה 23: / שורה 28: @@
 ===בבית הסוהר===
-אדמו"ר הזקן הובל בכרכרה במשך מספר ימים, עם הפסקת שבת, עד שהגיע ל[[מבצר הפטרופבלי]] ב[[פטרבורג]], שם הושם במאסר.
+אדמו"ר הזקן הובל בכרכרה במשך מספר ימים, עד שהגיע יום שישי אחר הצהרים, אז ביקש האדמו"ר לשבות אך החיילים סירבו ולאחר תקלות חוזרות ונשנות, הסכימו לשבות עד מוצאי שבת.
-בתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו.
+הכרכרה הגיעה ל[[מבצר הפטרופבלי]] ב[[פטרבורג]], שם הכניסו את הרבי לתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו.
-לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית הסוהר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור.
+לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית הסוהר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור. כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד [[אדמו"ר הזקן]] לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים. את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו ואת טהרת לבבו.
-כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד [[אדמו"ר הזקן]] לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים. את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו ואת טהרת לבבו.
 במהלך ימי המאסר ביקר מספר פעמים בתאו של [[אדמו"ר הזקן]] אחד השרים החשובים ביותר ב[[רוסיה]], באחת הפעמים שאל השר את האדמו"ר הזקן: ב[[תורה]]{{הערה|פרשת בראשית פרק ג' פסוק ט'.}} מסופר שכאשר [[אדם הראשון]] 'התחבא' מ[[אלוקים]] בהיותו ב[[גן עדן]] שאלו הקב"ה "איכה?", וכי הקב"ה לא ידע היכן הוא? ענה לו אדמו"ר הזקן שזה היה על מנת שאדם לא יבהל, אך השר לא היה מרוצה מתשובה זו ואמר שאת פירוש זה [[רש"י]] אומר באותו הפסוק, אך ברצונו לשמוע מה אדמו"ר הזקן על זה, ענהו אדמו"ר הזקן: שאלת הקב"ה לאדם הראשון היא לא רק שאלה של בירור המקום הגאוגרפי שלו, והיא לא מופנית אל אדם בלבד, שאלה זו מופנית בכל יום אל כל אדם ואדם, היכן אתה? מה אתה עושה? כיצד אתה פועל? והמשיך אדמו"ר הזקן: "אדוני השר, כל יום ויום מאז הולדתך לפני כך וכך שנים (כאן נקט אדה"ז במספר שנותיו של השר) הקב"ה שואל אותך "איכה?" איפה אתה?".
@@ שורה 71: / שורה 74: @@
 סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה{{הערה| [[בית רבי]]}}
-==מנהגי י"ט כסלו==
-{{ערך מורחב|י"ט כסלו - חג הגאולה}}
-על יום גאולת [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה ל[[דא"ח]] אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]]. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}
-יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים.
-ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.
 == מגילת י"ט כסלו ==
@@ שורה 92: / שורה 85: @@
 את המגילה שנדפסה בשנת [[תרצ"ז]], מסר [[אדמו"ר הריי"צ]] לתרגום ל[[לשון הקודש]] - אשר נדפס בחוברת '[[התמים]]' באותה שנה. ובחוברת האחרונה שנדפסה בשנת [[תשי"ב]], עם הוספות.
-==שינויים באופני ההנהגה==
-לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"צ{{דרוש מקור}}, שהשינוי היה באופן ההנהגה{{דרושה הבהרה}}, וכמו כן בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=ניגון&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}.
-{{י"ט כסלו}}
 ==ראו גם==
@@ שורה 107: / שורה 95: @@
 ==לקריאה נוספת==
 * הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו"ר הזקן
-*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ו[[מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].
+*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ו[[מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].
-* '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים.
+* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] - הרב [[שניאור זלמן ברגר]].
-*הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]] כפי שנכתב על ידי אשת אדמו"ר הרש"ב, תשע"ב.
+* [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] - הרב [[שלום דובער לוין]].
-*'''קטונתי מכל החסדים''', פרשת המאסר והגאולה מזווית לא מוכרת, שבועון כפר חב"ד גליון 1886, עמוד 57
+* '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. הרב [[שבתי ויינטראוב]] מכון באהלי צדיקים.
+*הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]] כפי שנכתב על ידי הרבנית שטערנא שרה אשת [[אדמו"ר הרש"ב]], תשע"ב.
+*'''קטונתי מכל החסדים''', פרשת המאסר והגאולה מזווית לא מוכרת, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1886, עמוד 57
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 122: / שורה 112: @@
 *'''[https://chabad.info/beis-medrash/105547/ מגילת י"ט כסלו עם הגהות הרבי]''' להורדה {{אינפו}}
 {{הערות שוליים}}
+{{י"ט כסלו}}
 [[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]]
 [[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]
 [[קטגוריה:י"ט כסלו]]