להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
תגית: קישורים לדפי פירושונים
 
ב. א. א. (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 32: שורה 32:
במכתבי ההדרכה לחברי הנהלת ישיבות תומכי תמימים אדמו"ר הריי"צ עמד על הכאב הגדול שיש לו מכך שישנם תלמידים שלא יודעים להביע את עצמם היטב בכתיבה, והורה להקדיש זמן להדריך את התלמידים בכתיבה, הן בהיבט הטכני של יופי הכתב, והן בסגנון הכתב וסידורו התוכן בטעם ודעת{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=485 אג"ק ח"ט אגרת ג'רנד עמוד תנ].}}.
במכתבי ההדרכה לחברי הנהלת ישיבות תומכי תמימים אדמו"ר הריי"צ עמד על הכאב הגדול שיש לו מכך שישנם תלמידים שלא יודעים להביע את עצמם היטב בכתיבה, והורה להקדיש זמן להדריך את התלמידים בכתיבה, הן בהיבט הטכני של יופי הכתב, והן בסגנון הכתב וסידורו התוכן בטעם ודעת{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=485 אג"ק ח"ט אגרת ג'רנד עמוד תנ].}}.


חסידים מספרים שכאשר אחד הבחורים רצה להיכנס ליחידות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ולא ידע לכתוב בעצמו, אמר לו המזכיר שמי שאינו יודע לכתוב הוא 'חצי בן אדם', וכאשר סיפר זאת לרבי, אמר לו הרבי שהוא טוען שהדבר חמור אף יותר, כיון שיתרון האדם על הבעל חי הוא בזה שיכול לדבר, ובאם נמצאים בריחוק מקום הדיבור הוא על ידי הכתיבה, ומי שאינו יודע לכתוב - אינו יכול להתדבר, וממילא אינו אדם{{הערה|
חסידים מספרים שכאשר אחד הבחורים רצה להיכנס ליחידות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ולא ידע לכתוב בעצמו, אמר לו המזכיר שמי שאינו יודע לכתוב הוא 'חצי בן אדם', וכאשר סיפר זאת לרבי, אמר לו הרבי שהוא טוען שהדבר חמור אף יותר, כיון שיתרון האדם על הבעל חי הוא בזה שיכול לדבר, ובאם נמצאים בריחוק מקום הדיבור הוא על ידי הכתיבה, ומי שאינו יודע לכתוב - אינו יכול להתדבר, וממילא אינו אדם{{הערה|
סיפר הרה"ח ר' הירשל פוקס. מיומן א' החסידים בשם ר' נטע ברכהן. וכן בבית משיח גליון 464.}}.
סיפר הרה"ח ר' הירשל פוקס. מיומן א' החסידים בשם ר' נטע ברכהן. וכן בבית משיח גליון 464.}}.


==זכרונות ימי קדם==
==זכרונות ימי קדם==
אדמו"ר הריי"צ, וכן הרבי בשנים הראשונות לנשיאותו, עודדו את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ומחסידים ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים. אגרות קודש רבות נכתבו בנושא זה{{הערה|ראו לדוגמא אגרות קודש הרבי חלק ה' עמ' מ. מכתב מד' חשון תש"ג לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] והרב [[יוסף ויינברג]], ועוד.}}.
אדמו"ר הריי"צ, וכן הרבי בשנים הראשונות לנשיאותו, עודדו את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ומחסידים ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים. אגרות קודש רבות נכתבו בנושא זה{{הערה|ראו לדוגמה אגרות קודש הרבי חלק ה' עמ' מ. מכתב מד' חשון תש"ג לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] והרב [[יוסף ויינברג]], ועוד.}}.


באופן פרטי יותר, אדמו"ר הריי"צ מציין בבהעלאת הזכרונות הקדושים מרבותינו נשיאינו יש ג' פרטים במחשבה (להזכיר לעצמו את רגעי הקודש), בדיבור (לספר את הזכרונות בהתוועדויות) ובמעשה - להעלות אותם על גבי הכתב. באמצעות העלאת הזכרונות בשלושת הלבושים, מתקשרים עם לבושי המחשבה הדיבור והמעשה של רבותינו נשיאינו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד צח.}}.
באופן פרטי יותר, אדמו"ר הריי"צ מציין בבהעלאת הזכרונות הקדושים מרבותינו נשיאינו יש ג' פרטים במחשבה (להזכיר לעצמו את רגעי הקודש), בדיבור (לספר את הזכרונות בהתוועדויות) ובמעשה - להעלות אותם על גבי הכתב. באמצעות העלאת הזכרונות בשלושת הלבושים, מתקשרים עם לבושי המחשבה הדיבור והמעשה של רבותינו נשיאינו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד צח.}}.
שורה 48: שורה 48:
*[[הוצאה לאור]]
*[[הוצאה לאור]]
*[[דיבור]]
*[[דיבור]]
==קישורים חיצוניים==
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775191 לנצל את הפוטנציאל! קטע מהתוועדות פורים תשל"ג במעלת הכתיבה{{בית חבד}}]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים כלליים]]
[[קטגוריה:ערכים כלליים]]