אברהם המלאך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|")
 
שורה 33: שורה 33:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*שיחת [[פורים]] [[תשד"מ]] - ביאור מהותו של ר' אברהם המלאך.
*לקו"ש חכ"ז ע' 274 - ביאור מהותו של ר' אברהם המלאך.
* ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 19.
* ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 19.



גרסה אחרונה מ־23:49, 30 באוגוסט 2024

ציונו של רבי אברהם המלאך בפסטוב, אוקראינה

הרה"ק רבי אברהם (מכונה רבי אברהם המלאך או 'הקדוש') היה בנו יחידו של הרב המגיד ממזריטש - תלמידו וממלא מקומו של רבי ישראל מורנו הבעל שם טוב.

נולד בשנת תק"א בעיר פאסטוב, לאישה נשא את בתו של ר' משולם פייביש מקרמניץ, מחבר הספר "משנת חכמים".

בערי פולין כונה בשם "המלאך", כי היה זך טהור ומופשט בתכלית מחומריות העולם הזה, וברוסיה נקרא בשם "הקדוש" - שהיה קדוש ומורם מעם.

הרב המגיד קבע שאדמו"ר הזקן ור' אברהם המלאך ילמדו בחברותא. אדמו"ר הזקן היה מלמד את רבי אברהם את תורת הנגלה, ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה. גם בקרב צאצאיו של המלאך - חסידות רוז'ין מקובל כי שיטת חב"ד היא מתורתו של רבי אברהם המלאך, אך ב"לבושין" של אדמו"ר הזקן[1].

בצוואתו לפני פטירתו ציוה הרב המגיד לבנו שיציית לדברי אדמו"ר הזקן, כי שיקול הדעת הראשון שלו היא נבואה קטנה, וכל הגה היוצא מפיו הוא ברוח הקודש.

לאדמו"ר הזקן ציוה שישתדל שבנו רבי אברהם המלאך ישב על כסאו.

מנהיג עדת החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיד לאחר הסתלקותו של הרב המגיד ממזריטש, כתבו שלושה מתלמידי המגיד ממעזריטש - "כתב התקשרות" אל רבי אברהם המלאך, וקיבלוהו עליהם כרבי.

ואמנם קיבל על עצמו ר' אברהם המלאך את ההנהגה, וביחוד לאחר המכתב ששלח אליו אדמו"ר הזקן, ומפציר בו שיקבל את ההנהגה בהזכירו כי כך הייתה הוראת הרב המגיד לפני הסתלקותו.

אך מהר מאד התברר כי המצב בעת ההיא דרש אשר בראש ההנהגה יעמוד איש אשר רוח בו לדבר עם המנגדים דברים ברורים ולא יחת מפני קול החרמות והכרוזים נגד החסידים, שיצאו אז מן המנגדים.

על כן הוחלט אז לבחור ועד הנהגה עם מסדר כללי - מורשה מאת הרה"ק ר' אברהם וכל החבריא קדישא - אשר כח ורשות לו לעשות בעצמו ולתת פקודות לכל המרכזים כפי אשר ימצא לנחוץ לטובת הענין.

החבריא קדישא - באסיפה כללית - בחרה את אדמו"ר הזקן להיות המסדר הכללי והמורשה, ונתנה לו כח והרשאה לסדר את עבודת המרכזים ועבודת התעמולה בכל רחבי המדינה, וגם לבקר מזמן לזמן את מקומות מושבם של תלמידי המגיד.

רבי אברהם המלאך ישב על כסא הנשיאות כארבע שנים, ונסתלק ביום י"ב תשרי תקל"ז (ישנה גרסה שנפטר בשנת תקל"ה (אגרות­ קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ג עמ' קסג)). בהיותו בן שלושים ושבע שנים בלבד, ומנוחתו כבוד בעיר פאסטוב על-יד קייב.

השאיר אחריו שני בנים ובת. בנו, ר' שלום שכנא, שחונך לאחר פטירת אביו אצל ר' שלמה מקרלין. לאחר מכן נשא את חוה, נכדת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, גם הוא נסתלק בצעירותו, והשאיר אחריו שני בנים - רבי אברהם, ורבי ישראל מרוז'ין אבי שושלת רוז'ין. בתו, הרבנית בלומא רבינוביץ'. בן-נינה היה רבי זוסיא פרידמן, רבה של אודסה.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • לקו"ש חכ"ז ע' 274 - ביאור מהותו של ר' אברהם המלאך.
  • ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 19.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בית ישראל ע' 136