שיע.ק (שיחה | תרומות)
איור
שולם ס. (שיחה | תרומות)
תיקון קישור
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
 
(4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
[[קובץ:אהבה - כנפיים.jpg|ממוזער|[[אהבה ויראה]] הן ה'[[כנפיים]]' המרוממות את ה[[תורה]], ה[[תפילה]] ו[[מצווה|המצוות]] להתאחד עם [[פנימיות]] ה[[עולמות הרוחניים]]. איור: שולם פייגין]]
[[קובץ:אהבה - כנפיים.jpg|ממוזער|[[אהבה ויראה]] הן ה'[[כנפיים]]' המרוממות את ה[[תורה]], ה[[תפילה]] ו[[מצווה|המצוות]] להתאחד עם [[פנימיות]] ה[[עולמות הרוחניים]]. איור: שולם פייגין]]


'''יראה''' היא רגש של פחד או יראה אותו מרגיש ה[[אדם]] כאשר "מתבונן ומעיין בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]]". רגש זה הוא לעומת רגש ה[[אהבה]]. היראה הינה השורש לכל ה[[שס"ה מצוות לא תעשה]] כיון שאדם הירא את [[הקב"ה]] לא יעבור על המצוות שציווה לא לעשות.
'''יראה''' היא רגש של פחד או יראה אותו מרגיש ה[[אדם (מין המדבר)|אדם]] כאשר "מתבונן ומעיין בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]]". רגש זה הוא לעומת רגש ה[[אהבה]]. היראה הינה השורש לכל ה[[שס"ה מצוות לא תעשה]] כיון שאדם הירא את [[הקב"ה]] לא יעבור על המצוות שציווה לא לעשות.


יראת ה' היא [[מצוות עשה]] כנאמר: "את ה' אלוקיך תירא". בחסידות מבואר כי ישנם שני דרגות עיקריות ביראת ה': יראה תתאה - יראת הרוממות ו[[יראה עילאה]] - ירא בושת.
יראת ה' היא [[מצוות עשה]] כנאמר: "את ה' אלוקיך תירא". בחסידות מבואר כי ישנם שני דרגות עיקריות ביראת ה': יראה תתאה - יראת הרוממות ו[[יראה עילאה]] - ירא בושת.
שורה 22: שורה 22:


יראה עילאה נמשכת מן [[פנימיות]] האלוקות שבתוך העולמות. ואי אפשר להשיגה אלא על ידי הקדמת היראה תתאה.
יראה עילאה נמשכת מן [[פנימיות]] האלוקות שבתוך העולמות. ואי אפשר להשיגה אלא על ידי הקדמת היראה תתאה.
==מעלת יראה תתאה על יראה עילאה==
על אף שיראה תתאה נתפסת כירודה יותר מיראה עילאה, דווקא באמצעותה מגיעים להשלמת כוונת הבריאה ורצונו של [[הקב"ה]].
ביראה עילאה, הביטול הוא בשלימות מצד ה'''כמות''' דווקא, שכן כל מציאותו של האדם בטלה ומבוטלת מאליה ל[[הקב"ה]] דהיינו [[ביטול במציאות]]. אמנם אין בכך חידוש, מכיוון שהאדם לא נדרש להתגבר על רצונותיו הטבעיים.
לעומת זאת, יראה תתאה שזה [[ביטול היש|ביטול ה"יש"]] שלימות הביטול הוא ב'''איכות''' דווקא. האדם בעל מציאות עצמית, רצונות ונטיות טבעיות, ובכל זאת מתגבר עליהם ובוחר לעשות את רצון [[הקב"ה]]. התגברות זו היא ההיפך מן הטבע והרצון העצמי, והיא מביאה לידי ביטוי את כוונת ה[[בריאה]]: שאף על פי שיש בנו רצון משלנו, אנחנו מתגברים עליו ומשלימים את כוונת ה[[בריאה]], כי [[ישראל]] מושרשים ב[[עצמות]] אין סוף. ולכן על ידי התבטלותם באופן של [[קבלת עול]], מגלים הם את כוונת הבריאה [[דירה בתחתונים]].


==ראו גם==
==ראו גם==