שמעיה הכט: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב שמעיה הכט תשפ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (תשפ"ד)]] | |||
[[קובץ:שמעיה העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט]] | [[קובץ:שמעיה העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט]] | ||
הרב '''שמעיה העכט''' (יליד שנת [[תשמ"ט]], 1989), משמש כרב | הרב '''שמעיה העכט''' (יליד שנת [[תשמ"ט]], 1989), משמש כרב קהילת בית כנסת המאור, ראש כולל ומנהל 'בית חב"ד 770' ביפו. סופר חב"די ומייסד בית ההוצאה לאור 'אשכילה'. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תשמ"ט]] לאביו הרב [[יוסף העכט]], נקרא על שם אבי זקנו ר' [[שמעיה קרינסקי]]. | |||
בין השנים [[תשס"ו]] - [[תשס"ט]] למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. | בין השנים [[תשס"ו]] - [[תשס"ט]] למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
עוד טרם נישואיו החל לכתוב ספרים יחד עם חבריו התמימים הבולטים שבהם (שמות עט): דב סיני ומנחם זאבי. | עוד טרם נישואיו החל לכתוב ספרים יחד עם חבריו התמימים הבולטים שבהם (שמות עט): דב סיני ומנחם זאבי. | ||
בשנת [[תשע"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] רב העיר בני ברק. | בשנת [[תשע"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] רב העיר בני ברק{{הערה|[https://col.org.il/news/71847 לגלריה מחתונתו] {{col}}}} | ||
בשנת [[תשע"ג]] ייסד את בית ההוצאה לאור '[[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]]', תחתיו ערך והוציא לאור מספר ספרים תחת שם העט "זאב גינוסר". יחד עם כמה מידידיו עמל על כתיבת ספרים על ההוויה החסידית בהתאמה לקהל הישראלי, | בשנת [[תשע"ג]] ייסד את בית ההוצאה לאור '[[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]]', תחתיו ערך והוציא לאור מספר ספרים תחת שם העט "זאב גינוסר". יחד עם כמה מידידיו עמל על כתיבת ספרים על ההוויה החסידית בהתאמה לקהל הישראלי, | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
בשנת [[תשפ"ב]] נבחן על [[סמיכה]] ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] ועבר בהצלחה מרובה, את כל המבחנים. | בשנת [[תשפ"ב]] נבחן על [[סמיכה]] ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] ועבר בהצלחה מרובה, את כל המבחנים. | ||
מנהל את בית חב"ד 770 שעל יד שוק הפשפשים | מנהל את בית חב"ד 770 שעל יד שוק הפשפשים יפו, במקום נערכות סעודות שבת, תפילות בשבת וחג, התוועדויות ביומי דפגרא וחנות לתשמישי קדושה. | ||
ב[[אלול]] [[תשפ"ד]] הוכתר לרב בית הכנסת המאור שביפו{{הערה|[https://chabad.info/news/1135852/ בלב יפו: הרב שמעיה הכט הוכתר כרב בית הכנסת ורב הקהילה] {{אינפו}}}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:הכט, שמעיה}} | {{מיון רגיל:הכט, שמעיה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| שורה 33: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]] | ||
[[קטגוריה:אישים ביפו]] | [[קטגוריה:אישים ביפו]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:01, 10 באוקטובר 2024
הרב שמעיה העכט (יליד שנת תשמ"ט, 1989), משמש כרב קהילת בית כנסת המאור, ראש כולל ומנהל 'בית חב"ד 770' ביפו. סופר חב"די ומייסד בית ההוצאה לאור 'אשכילה'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תשמ"ט לאביו הרב יוסף העכט, נקרא על שם אבי זקנו ר' שמעיה קרינסקי.
בין השנים תשס"ו - תשס"ט למד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
בשנת תשס"ט נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
לאחר שנת הקבוצה נסע לשליחות לישיבת תומכי תמימים נתניה. בהמשך החל לשמש כמגיד שיעור בנגלה, מגיד שיעור בחסידות ומשפיע.
עוד טרם נישואיו החל לכתוב ספרים יחד עם חבריו התמימים הבולטים שבהם (שמות עט): דב סיני ומנחם זאבי.
בשנת תשע"ב נשא את רעייתו, בתו של הרב חיים יצחק אייזיק לנדא רב העיר בני ברק[1]
בשנת תשע"ג ייסד את בית ההוצאה לאור 'אשכילה', תחתיו ערך והוציא לאור מספר ספרים תחת שם העט "זאב גינוסר". יחד עם כמה מידידיו עמל על כתיבת ספרים על ההוויה החסידית בהתאמה לקהל הישראלי, הבולט שבהם הוא הספר "איש האמונה" - אגרות ומכתבים מהרבי בנושא אמונה ומדע אותו כתב יחד עם ידידו דב סיני. הספר זכה לתפוצה רחבה במיוחד בבתי חב"ד מסביב לעולם.
בשנת תשע"ז סיים את תפקידו בישיבת תות"ל נתניה.
פעל בשליחות הרבי בישוב קלע שבצפון.
בשנת תשפ"ב נבחן על סמיכה לרבנות הראשית ועבר בהצלחה מרובה, את כל המבחנים.
מנהל את בית חב"ד 770 שעל יד שוק הפשפשים יפו, במקום נערכות סעודות שבת, תפילות בשבת וחג, התוועדויות ביומי דפגרא וחנות לתשמישי קדושה.
באלול תשפ"ד הוכתר לרב בית הכנסת המאור שביפו[2].
