שלמה זלמן לבקיבקר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
נולד ב[[ט"ו במנחם אב]] [[תש"ט]] ב[[פרדס חנה]] לאביו הרב [[אברהם לבקיבקר]] (נפטר ו' אלול תשנ"ז) ולאמו מרת חיה חנטשא (נפטרה י"ד טבת ה'תשע"ה).
נולד ב[[ט"ו במנחם אב]] [[תש"ט]] ב[[פרדס חנה]] לאביו הרב [[אברהם לבקיבקר]] (נפטר ו' אלול תשנ"ז) ולאמו מרת חיה חנטשא (נפטרה י"ד טבת ה'תשע"ה).


כבר בצעירותו ניכרה עליו שקידתו והתמדתו, ומגיל צעיר זכה לסיים את ה[[ש"ס]] מספר פעמים.
בבחרותו למד תחילה בישיבת פונוביז' ב[[בני ברק]] וכעבור תקופה עבר לישיבת חב"ד ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]],
משם המשיך לישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. כבר בצעירותו ניכרה עליו שקידתו והתמדתו, ובזמן לימודו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] זכה לקבל הדרכות פרטניות ב[[עבודת ה']] מהמשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]].


בבחרותו למד תחילה (מסיבה רפואית) בישיבת פונוביז' ב[[בני ברק]] וכעבור תקופה עבר לישיבת חב"ד ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]],
על פי הוראת הרבי בסיום הישיבה נסע לשליחות בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ולקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]], שם שהה עד לאחר חג הפסח [[תש"ל]]. בסיום שנת הקבוצה חזר בהוראת הרבי לשליחות לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].
משם המשיך לישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]].


בזמן לימודו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] זכה לקבל הדרכות פרטניות ב[[עבודת ה']] מהמשפיע הנודע ר' [[שלמה חיים קסלמן]].
בשנת [[תשל"א]] השתדך עם מרת אילה לבית משפחת הרב [[יעקב פלס]].


על פי הוראת הרבי בסיום הישיבה נסע לשליחות בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ולקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]], שם שהה עד לאחר חג הפסח [[תש"ל]].
לאחר פטירת רעייתו אילה ע"ה ([[יכסלו]] [[תשפ"ג]]) נישא בשנית למ' רחל (אלמנת הרב [[אלעזר קעניג]]).


בסיום שנת הקבוצה חזר בהוראת הרבי לשליחות לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].
==השליחות בצפת==
בשנת [[תשל"ג]] ביקש הרבי מהרב [[אריה לייב קפלן]] שיארגן עשרה שלוחים ישראלים שיפעלו בעיר [[צפת]] והרב קפלן הכין רשימת שמות. את הרשימה הוא הכניס לרבי שיבחר מתוכה את אלו שיצאו לשליחות ובין אלו שהקיף הרבי היה שמו של הרב לבקיבקר.  


בשנת [[תשל"א]] השתדך עם מרת אילה ע"ה{{הערה|נפטרה אור ל[[כ' כסלו]] [[תשפ"ג]].}} למשפחת הרב [[יעקב פלס]] ונכנס על זה לרבי ל[[יחידות]].
בשנת [[תשל"ז]], ייסד יחד עם הרב [[אריה לייב קפלן]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]] בה מכהן כאחד מראשי הישיבה, [[ר"מ]] ומשגיח כללי.


== שליחות לעיה"ק צפת ==
בשנת [[תנש"א]] הצטרף לרב [[יצחק ליפש]] והרב [[דוד נחשון]] בהחתמת רבנים על [[הפסק דין שהרבי מלך המשיח]], והיה חבר בבית הדין שפסק שהרבי צריך לבוא ולגאול את עם ישראל.  
בשנת [[תשל"ג]] ביקש הרבי מהרב [[אריה לייב קפלן]] שיארגן עשרה שלוחים ישראלים שיפעלו בעיר [[צפת]] והרב קפלן הכין רשימת שמות. את הרשימה הוא הכניס לרבי שיבחר מתוכה את אלו שיצאו לשליחות ובין אלו שהקיף הרבי היה שמו של הרב לבקיבקר.


בשנת [[תשל"ז]] ייסד, יחד עם הרב [[אריה לייב קפלן]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]] בה מכהן כאחד מראשי הישיבה, [[ר"מ]] ומשגיח כללי.
בנוסף משמש הרב לבקיבקר משמש במגוון תפקידים רבניים: בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני '[[מכון הלכה - חב"ד]]'. בשנת [[תשפ"א]] מונה לחבר הוועדה הרוחנית של האתר [[חב"דפדיה]]. משמש כחבר בועדת הפיקוח של [[התאחדות החסידים#סיוע לנזקקים|קרן חסדי שלמה ומשה]] מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]].
 
== פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח ==
בשנת [[תנש"א]] הצטרף לרב [[יצחק ליפש]] והרב [[דוד נחשון]] בהחתמת רבנים על [[הפסק דין שהרבי מלך המשיח]], והיה חבר בבית הדין שפסק שהרבי צריך לבוא ולגאול את עם ישראל,
וכ"ג בשנת [[תשס"ו]] פעל יחד עם גיסו הרב [[אברהם גולדברג]] בהחתמת רבנים על [[הפסק דין שהרבי מלך המשיח]],
 
בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני '[[מכון הלכה - חב"ד]]'.
בשנת [[תשפ"א]] מונה לחבר הוועדה הרוחנית של האתר [[חב"דפדיה]].
 
בנוסף משמש כחבר בועדת הפיקוח של [[התאחדות החסידים#סיוע לנזקקים|קרן חסדי שלמה ומשה]] מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]]
 
הרב לבקיבקר מוסר קורסים בהלכה באתר מכון הלכה חב"ד,
כמו כן הוא שיעור קבוע בבוקר ב[[בית הכנסת]] [[היכל לוי יצחק]] בצפת בבוקר ב[[חסידות]], ובערב לפני [[תפילת ערבית]] מוסר שיעור בענייני [[משיח וגאולה]].
 
כמו כן הרבה פעיל ב[[אגרות קודש]], ומציע לאנשים לקבל את ברכתו של ה[[רבי]]{{הערה|{{שבועון בית משיח}} ז' אדר א' תשפ"ד גיליון מס' 1398.}}


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 49: שורה 34:
*הרב שמואל - נחלת הר חב"ד.
*הרב שמואל - נחלת הר חב"ד.


*מרת דבורה לאה אשת הרב [[אלעזר וילהלם]] - [[משגיח]] ור"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ושליח הרבי לקיבוץ כפר הנשיא.
*מרת דבורה לאה אשת הרב אלעזר וילהלם - [[משגיח]] ור"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ושליח הרבי לקיבוץ כפר הנשיא.
*מרת רבקה אשת הרב מאיר דוד - ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת [[חנוך לנער]], וחבר בחברת נטוב צפת.
*מרת רבקה אשת הרב מאיר דוד - ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת [[ישיבת חנוך לנער|חנוך לנער]], וחבר בחברת נטוב צפת.
*מרת חוי אשת הרב הרב חיים לוריא - לוד.
*מרת חוי אשת הרב הרב חיים לוריא - לוד.
*מרת מושקא אשת הרב לוי ליפש - משלוחי הרבי ב[[אילת]] ומצוות [[ישיבת תומכי תמימים]] המקומית.
*מרת מושקא אשת הרב לוי ליפש - משלוחי הרבי ב[[אילת]] ומצוות [[ישיבת תומכי תמימים]] המקומית.
שורה 67: שורה 52:
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/05/blog-post_13.html משא סוחף של הרב לבקיבקר על 'עבודת התפילה' בדור הגאולה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/05/blog-post_13.html משא סוחף של הרב לבקיבקר על 'עבודת התפילה' בדור הגאולה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לבקיבקר, שלמה זלמן}}
{{מיון רגיל:לבקיבקר, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

גרסה אחרונה מ־03:41, 1 ביולי 2024

הרב שלמה זלמן לבקיבקר (תשפ"ד)

הרב שלמה זלמן לבקיבקר (יליד שנת תש"ט, 1949) הוא משלוחי הרבי לעיר צפת. מראשי ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ומכהן כמשגיח הראשי של הישיבה ומשמש גם כר"מ בישיבה, דיין מורה צדק ומשפיע בקהילת חב"ד בצפת, חבר הנהלת מטה משיח בארץ הקודש, משמש גם כשליח ביישוב דובב, מראשי הנהלת "קופת רבינו" בארץ הקודש, חבר הועדה הרוחנית של חב"דפדיה, וחבר ההנהלה הרוחנית של מכון הלכה חב"ד.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב לבקיבקר נואם בכינוס הקהל 'משיח בכיכר', תשע"ו

נולד בט"ו במנחם אב תש"ט בפרדס חנה לאביו הרב אברהם לבקיבקר (נפטר ו' אלול תשנ"ז) ולאמו מרת חיה חנטשא (נפטרה י"ד טבת ה'תשע"ה).

בבחרותו למד תחילה בישיבת פונוביז' בבני ברק וכעבור תקופה עבר לישיבת חב"ד בלוד, משם המשיך לישיבה גדולה בכפר חב"ד. כבר בצעירותו ניכרה עליו שקידתו והתמדתו, ובזמן לימודו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד זכה לקבל הדרכות פרטניות בעבודת ה' מהמשפיע ר' שלמה חיים קסלמן.

על פי הוראת הרבי בסיום הישיבה נסע לשליחות בישיבת תורת אמת ירושלים ולקראת חג הפסח שנת תשכ"ט נסע ל-770 לשנת הקבוצה, שם שהה עד לאחר חג הפסח תש"ל. בסיום שנת הקבוצה חזר בהוראת הרבי לשליחות לישיבת תורת אמת בירושלים.

בשנת תשל"א השתדך עם מרת אילה לבית משפחת הרב יעקב פלס.

לאחר פטירת רעייתו אילה ע"ה (י"ט כסלו תשפ"ג) נישא בשנית למ' רחל (אלמנת הרב אלעזר קעניג).

השליחות בצפת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשל"ג ביקש הרבי מהרב אריה לייב קפלן שיארגן עשרה שלוחים ישראלים שיפעלו בעיר צפת והרב קפלן הכין רשימת שמות. את הרשימה הוא הכניס לרבי שיבחר מתוכה את אלו שיצאו לשליחות ובין אלו שהקיף הרבי היה שמו של הרב לבקיבקר.

בשנת תשל"ז, ייסד יחד עם הרב אריה לייב קפלן והרב יוסף יצחק וילשנסקי - את ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת בה מכהן כאחד מראשי הישיבה, ר"מ ומשגיח כללי.

בשנת תנש"א הצטרף לרב יצחק ליפש והרב דוד נחשון בהחתמת רבנים על הפסק דין שהרבי מלך המשיח, והיה חבר בבית הדין שפסק שהרבי צריך לבוא ולגאול את עם ישראל.

בנוסף משמש הרב לבקיבקר משמש במגוון תפקידים רבניים: בשנת תשע"ו הצטרף לרבני 'מכון הלכה - חב"ד'. בשנת תשפ"א מונה לחבר הוועדה הרוחנית של האתר חב"דפדיה. משמש כחבר בועדת הפיקוח של קרן חסדי שלמה ומשה מטעם ארגון התאחדות החסידים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו

בניו

  • הרב שלום דובער - משלוחי הרבי וחבר צוות מדרשת אור חיה בערד.
  • הרב מנחם מענדל - קראון הייטס.
  • הרב שמואל - נחלת הר חב"ד.
  • מרת דבורה לאה אשת הרב אלעזר וילהלם - משגיח ור"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ושליח הרבי לקיבוץ כפר הנשיא.
  • מרת רבקה אשת הרב מאיר דוד - ר"מ ומשפיע בישיבת חנוך לנער, וחבר בחברת נטוב צפת.
  • מרת חוי אשת הרב הרב חיים לוריא - לוד.
  • מרת מושקא אשת הרב לוי ליפש - משלוחי הרבי באילת ומצוות ישיבת תומכי תמימים המקומית.
  • מרת אסתר אשת הרב ישראל מרנץ - חבר בחברת נטוב, צפת.

גיסיו:

  • הרב חיים לוי יצחק גינזבורג ע"ה, כיהן כמשפיע בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון, חבר הנהלת מטה משיח, שימש בתפקידים מרכזיים בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
  • הרב טוביה פלס ע"ה, עסקן חסידי שעסק בהפצת הוראותיו ותורותיו של הרבי בעיקר בדבר מלכות.
  • הרב מנחם פרלשטיין מייסד ומנהל ארגון מרכז את"ה בארץ הקודש, כפר חב"ד.
  • הרב אברהם גולדברג ממייסדי ועסקני הקהילה החב"דית בצפת. פעיל נמרץ בהפצת המעיינות והפצת בשורת הגאולה. ממייסדי ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, מכון בית חנה ומהפעילים הגדולים עם עולי חבר העמים.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]