שלמה דער געלער: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:58, 30 ביולי 2024

החסיד ר' שלמה ביילין (המכונה שלמה דער געלער = שלמה הצהוב) היה מלמד חסידי ושמח בנעוול.

תולדות חייםעריכה

ר' שלמה דער געלער נקרא כך על שם זקנו הצהוב. הוא שימש כמלמד בעיר נעוול והיה חסיד נלהב שתמיד היה שמח. הוא היה נוהג לרקוד ולהתוועד רבות^[1].

דרכו רגלי מעירו לליובאוויטש הייתה אורכת זמן רב והיה שר ניגון חסידי על המילים "האדרת והאמונה", מיני אז נקרא הניגון על שמו.

(כאשר ר' יקותיאל זלמן לוין הגיע לרבי לראשונה, ביקש ממנו הרבי להתחיל ניגון בהתוועדות, וכאשר החל והחסידים לא הצטרפו, עצר ואמר בפליאה "הרי זה 'שלמה דעם געלער'ס ניגון?!...", והרבי חייך וכל הקהל הצטרף לעזור בשירה)^[2].

כשהגיע לליובאוויטש בשמחת תורה תרנ"ב לליובאוויטש רקד כדרכו כשאוחז בעץ חיים עד שכולם ראו שהוא כולו רטוב מהריקוד. אמר לו אדמו"ר הרש"ב שהוקיר אותו מאוד שהוא "נכד טוב" לסבו (החסיד ר' אליהו בער החרש, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק)^[3].

תקופה ארוכה הוא היה חולה ועני גדול, דירתו הייתה כחורבה וכאשר ר' שמואל לויטין היה אצלו, ר' שלמה דיבר איתו חסידות וסיפורים בחיות כמו בריא, זה היה כל חיותו^[4].

ניגוניועריכה

ניגון האדרת והאמונה
ניגון לר' שלמה דער געלער (ניגון י"ב בפרוייקט מסורת הניגונים)^[5]

קישורים חיצונייםעריכה

סקירה על ר' שלמה באתר ניח"ח
הרב לוי יצחק גינזבורג, מכתב אדמו"ר הריי"צ על ר' שלמה באתר אור אין סוף
ר' שלמה דער געלער, בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 624 בלק תשפ"א (אנגלית)

הערות שוליים

↑ לקוטי דבורים לשון הקודש ח"ה ע' 1213
↑ תשורה לוין תשפ"ד, עמוד 59.
↑ ספר השיחות תש"א עמ' כב.
↑ רשימת ויינגארטען תש"ו אות קפ"ו
↑ לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ

[1] לקוטי דבורים לשון הקודש ח"ה ע' 1213

[2] תשורה לוין תשפ"ד, עמוד 59.

[3] ספר השיחות תש"א עמ' כב.

[4] רשימת ויינגארטען תש"ו אות קפ"ו

[5] לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ה[[חסיד]] ר' '''שלמה דער געלער''' (= שלמה הצהוב) היה [[מלמד]] חסידי ושמח ב[[נעוול]].
+ה[[חסיד]] ר' '''שלמה ביילין''' (המכונה '''שלמה דער געלער''' = שלמה הצהוב) היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] חסידי ושמח ב[[נעוול]].
 ==תולדות חיים==
-ר' שלמה דער געלער נקרא כך על שם זקנו הצהוב. הוא שימש כ[[מלמד]] בעיר [[נעוול]] והיה חסיד נלהב שתמיד היה שמח. הוא היה נוהג לרקוד ולהתוועד רבות{{הערה|לקוטי דבורים לשון הקודש ח"ה ע' 1213}}.
+ר' שלמה דער געלער נקרא כך על שם זקנו הצהוב. הוא שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בעיר [[נעוול]] והיה חסיד נלהב שתמיד היה שמח. הוא היה נוהג לרקוד ולהתוועד רבות{{הערה|לקוטי דבורים לשון הקודש ח"ה ע' 1213}}.
-דרכו רגלי מעירו ל[[ליובאוויטש]] הייתה אורכת זמן רב והיה שר [[ניגון]] חסידי על המילים "[[ניגון האדרת והאמונה ב'|האדרת והאמונה]]", מיני אז נקרא הניגון על שמו.
+[[נסיעה לרבי|דרכו רגלי]] מעירו ל[[ליובאוויטש]] הייתה אורכת זמן רב והיה שר [[ניגון]] חסידי על המילים "[[ניגון האדרת והאמונה ב'|האדרת והאמונה]]", מיני אז נקרא הניגון על שמו.
 (כאשר ר' [[יקותיאל זלמן לוין]] הגיע לרבי לראשונה, ביקש ממנו הרבי להתחיל ניגון בהתוועדות, וכאשר החל והחסידים לא הצטרפו, עצר ואמר בפליאה "הרי זה 'שלמה דעם געלער'ס ניגון?!...", והרבי חייך וכל הקהל הצטרף לעזור בשירה){{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/5/56/%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.pdf תשורה לוין תשפ"ד, עמוד 59].}}.
+כשהגיע לליובאוויטש בשמחת תורה [[תרנ"ב]] לליובאוויטש רקד כדרכו כשאוחז בעץ חיים עד שכולם ראו שהוא כולו רטוב מהריקוד. אמר לו [[אדמו"ר הרש"ב]] שהוקיר אותו מאוד שהוא "נכד טוב" לסבו (החסיד ר' [[אליהו בער החרש]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]){{הערה|ספר השיחות תש"א עמ' כב.}}.
 תקופה ארוכה הוא היה חולה ועני גדול, דירתו הייתה כחורבה וכאשר ר' [[שמואל לויטין]] היה אצלו, ר' שלמה דיבר איתו חסידות וסיפורים בחיות כמו בריא, זה היה כל חיותו{{הערה|רשימת ויינגארטען תש"ו אות קפ"ו}}.
@@ שורה 20: / שורה 22: @@
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|דער גלער]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דער גלער]]